אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האתגר הבא של ניו יורק: להציל את התפוח הגדול מעצמו צילום: בלומברג

האתגר הבא של ניו יורק: להציל את התפוח הגדול מעצמו

המשבר בוול סטריט הדגיש את הצורך במעמד ביניים חזק בניו יורק, ולא רק בבנקאים עשירים שמיסוי שכרם הגבוה מגלם חלק נכבד מכלכלת העיר

21.01.2010, 20:47 | ג'ואל קוטקין, ניוזוויק

ב־1 בינואר, לאחר שהושבע בפעם השלישית לראשות עיריית ניו יורק, התייחס מייקל בלומברג בנימה חיובית לאתגרים העומדים בפניו. עם זאת, המצב בפועל מעט יותר מורכב מכפי שהציג אותו ראש העירייה המיליארדר על מדרגות בית העירייה.

הכוח הפיננסי של אמריקה עובר מניו יורק לוושינגטון, ואילו הדומיננטיות העולמית נעה לכיוון סינגפור, הונג קונג ושנגחאי. תושבי ניו יורק מחזיקים זה זמן רב בתפיסה מוטעית לגבי עירם - תפיסה שראשי העירייה לדורותיהם דאגו לטפח באדיקות באמצעות, בין היתר, סיסמאות כגון "בירת העולם" של רודי ג'וליאני ו"עיר היוקרה" של בלומברג. עכשיו כשבלומברג מתחיל כהונה נוספת, נראה שהגיעה העת שניו יורק תבחן מחדש את האסטרטגיה הכלכלית הבסיסית שלה.

בלומברג. הכוח הפיננסי עובר לוושינגטון, צילום: בלומברג בלומברג. הכוח הפיננסי עובר לוושינגטון | צילום: בלומברג בלומברג. הכוח הפיננסי עובר לוושינגטון, צילום: בלומברג

כיצד? צעד ראשון יהיה להכיר בכך שהעולם לא חייב לניו יורק דבר. העיר לא יכולה להסתמך על כוח האינרציה ומיסוי וול סטריט כדי להציל את הכלכלה שלה. לחלופין, על ניו יורק לבנות מחדש את שכונות מעמד הביניים ולגוון את התעשיות שבה כך שיוכלו לנצל את יתרונותיה הייחודיים של העיר, הכוללים את היותה מוקד משיכה למהגרים וכוח תרבותי מוביל ואת הנמל.

שיא של הגירה שלילית

למרות ההתלהבות סביבה, בעשור האחרון ניו יורק סובלת מהשיעור הגבוה ביותר של הגירה שלילית בארצות הברית. רווקים צעירים אולי מגיעים לעיר, אך רבים, בעיקר אנשים בסוף שנות ה־20 של חייהם ותחילת שנות ה־30, עוזבים את העיר כדי להקים משפחות. כדי שניו יורק תוכל להמשיך לשגשג, היא זקוקה למשפחות מעמד הביניים, ולחדול כאמור מלהישען על וול סטריט, שב־2007 סיפקה 35% בקירוב מההכנסה הכוללת בעיר. מאז נקלעה ארה"ב למיתון, קוצצו יותר מ־40 אלף משרות בסקטור השירותים הפיננסיים, אף שמגמת הצטמצמות מאפיינת תעשייה זו זה כמה שנים.

בשנים טובות השירותים הפיננסיים אמנם מהווים קטר צמיחה, אך הם לא מסוגלים להמשיך ולייצר מספיק מקומות עבודה. הסקטור הפיננסי מהווה כיום רק אחת מתוך כל שמונה משרות בניו יורק סיטי ועיקר הגידול בשוק התעסוקה מבוסס על משרות בעלות בהכנסה נמוכה יחסית כגון שירותי בריאות ותיירות.

כדי לשמור על יציבות כלכלית, על ניו יורק ליצור מדיניות שתעודד פיתוח של אזורים שבהם גרים אמידים פחות. למרות התפיסה המקובלת, ניו יורק אינה רק מנהטן; שלושה מכל ארבעה תושבים מתגוררים בקווינס, ברוקלין, סטאטן אילנד וברונקס. שכונות כמו ביי רידג', וויטסטון, פלטבוש, הווארד ביץ' ומידל וילג' הן אלו שבהן מתנקזים תושבי מעמד הביניים של ניו יורק.

במהלך העשור האחרון היוו הקהילות הללו את נקודת האיזון בין "עיר היוקרה" של בלומברג לשכונות המצוקה הנטועות בכל רחבי העיר. אף שראש העירייה ויזמים יעדיפו להפוך את אותן מובלעות של מעמד הביניים לצפופות יותר, המשיכה העיקרית שלהן נעוצה בכך שהן נוחות למגורים, קרובות למקום העבודה, בעלות בתי ספר סבירים ופארקים. לתכונות הללו משקל רב, גם בימי מיתון. "מקומות חדשים ויקרים לא שרדו באותה מידה כמו השכונות המשפחתיות המבוססות", מסביר ג'ונתן באולס, מנהל המרכז הניו יורקי לעתיד אורבני.

טיפוח השכונות הללו ידרוש שינוי בולט במדיניות הציבורית. במהלך שנותיו של בלומברג נהנו דווקא פרויקטים גדולים, דוגמת דירות יוקרה, אצטדיוני ספורט ומתחמי משרדים, מהסובסידיות הגדולות ביותר. כך, לדוגמה, פרויקט אטלנטיק ירדס במרכז ברוקלין עתיד לכלול דיור יוקרתי ואולם ביתי חדש לקבוצת הכדורסל ניו ג'רזי נטס. על פי דו"ח שפרסם משרד התקציב של העיר עולה שהסובסידיות שסיפקו העיר, מדינת ניו יורק ורשות התחבורה עומדות על 726 מיליון דולר, וההערכה היא שלאורך זמן הפרויקט דווקא יפגע בכלכלת העיר.

"תחושה קהילתית"

יותר מהכל, שכונות מעמד הביניים שמייצגות את העתיד האמיתי של ניו יורק ידרשו אימוץ מדיניות שתיצור לתושבים מגוון של הזדמנויות כלכליות. כרגע ניו יורק היא עיר המאופיינת ברגולציה מוגברת ומיסוי גבוה כך שרק חברות ענק כגון חברות התקשורת והפיננסיים הגדולות, יכולות לשגשג בה. נדמה כי המטרופולין העצום זנח את העסקים הקטנים בהם מועסקים בעיקר מהגרים. לאורך העשור האחרון עלה מספר המהגרים בניו יורק שעובדים כעצמאים, בעוד שבמקביל מספר העצמאים בקרב ילידי המדינה צנח.

נושאים שונים וגשמיים יותר כגון יציבות בעבודה, בתי ספר ודיור במחיר סביר, הם אלה שקובעים לעתים קרובות האם להישאר לגור בעיר. "קל למנות את הדברים שמושכים אותנו: השכונות, היעדר הצפיפות", אומר נלסון רילנד, עורך סרטים, אב לשני ילדים שעובד מביתו שבשכונת פלטבוש בברוקלין. "יותר מהכל, מדובר בתחושה קהילתית. זה הדבר הנהדר שמחזיק אנשים כמונו פה".

כדי להוביל את העיר לשגשוג בכלכלה שכבר אינה נשלטת על ידי וול סטריט, על בלומברג להתמקד ביצירת הזדמנויות לאנשים שגרים הרחק מהשכונה שלו באפר איסט סייד -אותם אנשים שמייצגים את העתיד האמיתי של ניו יורק.

תגיות