חשיפת "כלכליסט" - מהפכה בבורסה בת"א: תציג תנאים חדשים ליציאה וכניסה מהמדדים

הבורסה בתל אביב מתכננת מהפכה מהותית בשיטת חישוב המדדים - כך עולה ממסמך שהגיע לידי "כלכליסט". לפי המסמך, שהוכן כהצעה לקראת ישיבת דירקטוריון שאמורה להתקיים היום בבורסה, כבר בחודש יוני הקרוב תושק שיטה חדשה לחישוב המדדים הנסחרים, שבמהותה התבססות על מאגר מיוחד שיוקם, וממנו יורכבו המדדים השונים. רק מניה שתעמוד בתנאי הסף של כניסה למאגר הזה תוכל להיסחר במדדים.

כללי הכניסה והיציאה למאגר, שכולל 222 מניות (נכון לדצמבר 2009), יתייחסו לגודל החברה (שווי שוק), סחירות מנייתה והיקף אחזקות הציבור בה. בקרב חברות גדולות מאוד (שווי שוק של לפחות מיליארד שקל) תנאי הכניסה למאגר יהיה שיעור אחזקות ציבור של לפחות 20%, ותנאי היציאה יהיו שיעור הנמוך מרף זה, או שווי שוק נמוך מ־750 מיליון שקל.

"מניות רגילות", כהגדרתה של הבורסה, הן מניות בעלות שווי שוק הנמוך ממיליארד שקל, ואלה יזכו לתנאי כניסה של שיעור אחזקות ציבור מינימלי של 25% (כלומר, 5% יותר מהמניות הגדולות). תנאי היציאה מהמאגר יהיו שיעור אחזקות ציבור נמוך מ־25%, שווי שוק נמוך מ־50 מיליון שקל ושווי אחזקות ציבור נמוך מ־25 מיליון שקל.

תנאי שני שיתווסף הוא סחירות מינימלית, שתחושב לפי קריטריון של "מהירות מחזור" (היחס בין מספר המניות שהחליפו ידיים לבין מספר המניות הרשומות), או לחלופין השתייכות ל־100 המניות הסחירות ביותר בבורסה, מינימום שווי שוק של 50 מיליון שקל וכן מינימום אחזקות ציבור של 25 מיליון שקל.

הבורסה מציינת כי בעת ההשקה של השיטה החדשה, הערך שיקבע כניסה למאגר יהיה ערך היציאה ממנו. בסופו של דבר, השיטה החדשה תביא לכך שבמדדי הבורסה ייכללו מניות בעלות שיעור אחזקות ציבור של בין 20% ל־25%. עם זאת, במדד ת"א־25 היוקרתי ייכללו מניות שבהן שיעור אחזקות הציבור גבוה מ־25%.

סטנדרט בינלאומי

שיטת המדדים החדשה גובשה על ידי הבורסה לאחר שקיבלה ייעוץ מחברת המדדים הבינלאומית פוטסי, וזאת, כפי שכתוב במסמך, כדי "להתגבר על קשיים שנותרו ולקדם את תהליך המעבר של חישוב מדדי הבורסה בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים". הבורסה מציינת שהמטרות העיקריות של שדרוג שיטת חישוב המדדים היתה צמצום כמות ההחלפות המבוצעות במניות במועד עדכון הרכבי המדדים, וכן מתן פתרון לתופעה הקיימת היום, לפיה אין מספיק מניות שעומדות בתנאי הסף של המדדים בעת עדכון הרכבי המדד.

שינוי השיטה יפתור גם את הצורך של תעודות סל לבצע התאמות בסוף כל יום בעקבות שינויי מחיר במניות בעלות משקולות מקסימליים במדד. כניסת מניות בעלות סחירות נמוכה למדד, וזאת בעקבות ימים בודדים שבהם התאפיינה המניה בסחירות מוגברת, הביאה לשינויים בנתוני המניה ביום האחרון לרבעון, מהלך שעשוי לגרום לעיוותים בדו"חות החשבונאיים של חברות, המחזיקות במניות ששעריהן נפגעו.

הבורסה מציגה במסמך את הבעיות שהובילו ליצירת המאגר, שכאמור עומד בבסיס שיטת חישוב המדדים החדשה. כך, למשל, היא מציינת כי כיום חברה גדולה בעלת שווי שוק של מיליארדי שקלים, שאינה עומדת בתנאי הסף של היסחרות במדד ת"א־100 בשל שיעור אחזקות ציבור הנמוך מ־25% (ובתקופת הוראת השעה שנקבעה בעקבות המשבר - 20%), נכללת במדד יתר־120, ששווי השוק של מניה הנסחרת בו עומד על כ־230 מיליון שקל.

לדברי הבורסה, הדבר יוצר כמה בעיות, בהן העובדה שהמדד שנועד לייצג מניות קטנות, בפועל לא עושה זאת. נוסף על כך, המציאות הזו מביאה לעיוות בפרופורציות של משקל המניות במדד, שכן המניות הגדולות זוכות למשקל גבוה, הפוגע במשקל המניות הקטנות במדד. הבורסה מציינת כי ישנם סטים שונים של כללים למדדים השונים, מה שמקשה גם עליה וגם על מנפיקי מוצרים העוקבים אחר המדדים.

"לאחר בניית המאגר ישובצו המניות שנכללות בו בכל מדד לפי מאפייניו", כותבת הבורסה במסמך. "קביעת תנאי סף אחידים המשותפים לכל מדדי הבורסה תקטין משמעותית את התחלופה במדדים. מדד ת"א־25, ת"א־75 ומדד 'יתר המאגר' (שיחליף את מדד יתר־120) ייצגו את כל מניות המאגר לפי שווי השוק שלהן. כל שאר מדדי הבורסה ייגזרו ממניות המאגר".

מידרג אחיד

המניות הנכללות במאגר יסווגו תחת מדרג ובו שבע קבוצות, בהתאם לשיעור אחזקות הציבור בהן. על פי כל מדרגה ייקבע משקל המניה במדד. שינוי במדדים יתרחש אך ורק במקרה שמניה תחרוג מטווח שנקבע במדרגה שבה היא נסחרת. בצורה כזו תצומצם כמות השינויים היומית במשקלי המניות במדד (שתעודכן מעתה אחת לרבעון, למעט במקרים חריגים), וכתוצאה מכך יקטן הצורך של תעודות הסל לבצע התאמות. הבורסה מציינת כי השיטה החדשה תתמרץ חברות להגדיל את שיעור אחזקות הציבור בהן.

הרחבת מדד הפיננסים

במסגרת השינויים הבורסה מבקשת לטפל גם בבעיה שנוצרת כתוצאה מעדכון הרכב המדדים. כיום, בסוף כל רבעון מתעדכן הון המניות המשמש לחישוב משקל המניות במדדים. הרכבו של המדד מתעדכן פעמיים בשנה - בסוף הרבעון השני ובסוף הרבעון הרביעי. לפי הצעתה החדשה של הבורסה, מועד עדכון המדדים בפועל יהיה ב־15 ביוני וב־15 בדצמבר. באופן זה ההשפעה על הדו"חות הכספיים של החברות המחזיקות במניות שיצאו או נכנסו מהמדדים תצומצם.

בעקבות שינוי שיטת המדדים הבורסה צפויה להשיק מדד חדש שייקרא מדד ת"א כללי אשר יכלול את כל מניות המאגר. נוסף על כך, מדד יתר המאגר (שם זמני, לפי מסמך הבורסה) יחליף את מדד יתר־120 ויכלול את כל המניות שנכללות במאגר ואינן נכללות במדד ת"א־100. כמו כן, שמו של מדד פיננסים־15 ישונה למדד פיננסים, ויכלול את כל המניות בענף הפיננסים שיכללו במאגר - כלומר 19 מניות במקום 15.

שינוי שיטת חישוב המדדים אמורה גם לפתוח את השוק לגורמים זרים, שמעוניינים להנפיק מוצרים על מדדי הבורסה הישראלית. העדכונים התכופים שבוצעו הביאו לכך שחברות זרות, שביקשו להנפיק תעודות סל על מדדים ישראליים, התקשו לעשות זאת.

כך, למשל, בית ההשקעות האמריקאי נורטון טרסט הודיע בתחילת 2009 כי הוא סוגר ופודה פדיון כפוי של התעודה על מדד ת"א־25 בגלל השפעות המשבר אך גם בשל הקושי לעקוב אחר המדד בשל השינויים התכופים בו.

המהפכה שהבורסה מובילה אמורה להביא להקל על מנפיקי תעודות סל בחו"ל לעקוב אחר השוק הישראלי, מה שעשוי לעודד כניסת כספים של משקיעים זרים לישראל.

רפורמה חדשה, מדד חדש

בסוף דצמבר 2009 הצהירה אסתר לבנון, מנכ"לית הבורסה לניירות ערך, על כוונתה להשיק השנה מדדי בורסה חדשים ובהם מדד ביומד. ממסמכי הבורסה שהגיעו לידי "כלכליסט" נחשפים תנאי הסף של המדד ורשימת החברות שייכללו בו.

המדד יהיה מבוסס על עקרונות המדדים החדשים. תקרת המשקל של כל חברה במדד תעמוד על 9.5% - כמקובל ברוב מדדי הבורסה. תנאי הסף של המדד, המותאמים לרפורמה המתוכננת, יהיו שיעור אחזקות ציבור של לפחות 20% (עד 14 ביוני 2010) ושל לפחות 25% (החל מ־15 ביוני 2010).

מלבד זאת, שווי השוק המזערי של כל חברה יצטרך לעמוד על 50 מיליון שקל ושווי אחזקות הציבור המינימלי יעמוד על 25 מיליון שקל.

לפי נתוני 15 בדצמבר 2009, ישנן 24 חברות העונות על כל הקריטריונים, ושוויין המצרפי עומד על 7.7 מיליארד שקל.

הבורסה מציעה לכלול במדד את כל המניות העומדות בתנאי הסף, ולא לקבוע רף עליון למספר החברות המשתתפות בו. מדד הבסיס של מדד הביומד ביום השקתו יהיה זהה למדד הבסיס של מדד ת"א־100 באותו יום.