פטה מורגנה בשווקים

השנתיים האחרונות, 2008 ו־2009, הציגו תפניות קיצוניות בשוק ההון: אחת השנים הטובות של העשור האחרון באה בעקבות אחת השנים הגרועות בהיסטוריה. מרבית השווקים הפיננסיים בעולם זינקו בחדות בשנה שהסתיימה, ומעניין לא פחות מה צפוי לנו ב־2010.

משקיעים רבים נוטים להסתכל על העתיד כאילו הוא המשך ליניארי של ההווה והעבר הקרוב. לאור הנסיקה של השוק בשנה החולפת וסימנים חיוביים מכלכלות רבות בעולם, לא מפתיע כי מרבית המומחים מחזיקים בדעה שהמשבר כבר מאחורינו, ומעריכים כי השוק ימשיך במסעו למעלה. האם זהו אמנם המצב האמיתי במשק, או שאנו חוזים באופוריה שעשויה להתפוגג?

חייבים להודות שבמרבית חלקי העולם אכן רואים התמתנות של המשבר ואפילו חזרה מסוימת לצמיחה. אם נסתכל על ארצות הברית, למשל, נבחין בשלל סימנים חיוביים.

הצרכן האמריקאי אמנם צורך פחות, אך הוא חוסך יותר. זה סימן טוב. גם במגזר הבנקאות אפשר לראות סימנים מעודדים, כאשר חלק מהבנקים הנפיקו מניות חדשות כדי להחזיר חלק מההלוואות שקיבלו מהממשל במסגרת תוכנית הסיוע. הפתעה חיובית ראינו גם בנתוני התעסוקה, כאשר שוק העבודה האמריקאי איבד 11 אלף מקומות עבודה בלבד בחודש האחרון, ושיעור האבטלה רשם ירידה קלה. שיפור דומה אפשר לראות גם בשווקים המתפתחים, דוגמת ברזיל, סין והודו.

גם אצלנו בארץ אפשר לראות כמה סימנים חיוביים. למשל, נראה כי מגמת העלייה באבטלה שלה היינו עדים בחודשים האחרונים נבלמה, והיא שומרת על רמה נמוכה מ־8%. נוסף על כך, נרשמת עלייה בנתוני הייצור התעשייתי. מסתבר אפילו שישראל אינה רק "ארץ זבת חלב ודבש", אלא יש בה גם מאגרי גז נכבדים, ואולי גם קצת נפט.

למרות חגיגת הנתונים החיוביים והמשך העליות בבורסות השונות בעולם, הסתכלות מפוכחת על נתוני המאקרו מציירת תמונה הרבה פחות ורודה. זכרו כי ממשלות העולם מפעילות תוכניות תמריצים אגרסיביות, שבמסגרתן הזרימו אל הכלכלות מיליארדי דולרים, יואנים, יורו ומה לא. אין ספק כי סכומי הכסף העצומים הללו הם הגורם המרכזי לבלימת המשבר, והדלק שמניע את הכלכלות למגמה של צמיחה בשלב זה. אבל התמריצים הללו לא יוכלו להימשך לעד. החוב האמריקאי, למשל, כבר תפח לממדים אדירים. ומה יקרה כאשר הם ייפסקו? כדי שהמשק יחזור לצמיחה אמיתית, עליו להיות מסוגל לעשות זאת ללא סיוע ממשלתי.

בשלב זה נראה כי זו תהיה משימה לא פשוטה. בארה"ב יש עדיין מיליוני מחפשי עבודה, ובין אלו המועסקים, שיעור המועסקים במשרה חלקית גבוה מרמתו ההיסטורית. קצב מכירת הבתים החדשים, המהווה אינדיקטור טוב לצמיחה, אינו מצביע על שיפור משמעותי. נוסף על כך, נראה כי הבנקים האמריקאיים עדיין שומרים על קריטריונים קשיחים לקבלת הלוואות חדשות.

כל העובדות הללו עשויות להקשות על המשק האמריקאי לחזור לצמיחה עצמאית בעתיד הקרוב. חשוב לזכור כי הצרכן האמריקאי מהווה חלק מרכזי משיעור הצריכה העולמי, ולכן כל עוד לא יהיה שיפור בכלכלה האמריקאית, הדבר עשוי לפגוע בהיקפי היצוא ובצמיחה של השווקים המתפתחים.

השורה התחתונה ברורה: אל תסתכלו על הקנקן, אלא במה שבתוכו. זה אולי נראה כי המשק חזר לצמיחה, אבל בפועל אנחנו עוד רחוקים מזה. לכן, אל תסתנוורו מהעליות של השווקים בשנת 2009, ואל תרוצו בצורה עיוורת אל שוק המניות או האג"ח. איני טוען שלא נראה עליות במהלך 2010. אבל אין לי ספק שנדרשת סלקטיביות גדולה הרבה יותר בבחירת ההשקעות הנכונות בשנה הקרובה.