דו"ח טכנולוגי: גוגל שכחה לסגור הדלת

אופס, הדלת האחורית לא היתה מיועדת לכם

מלחמת גוגל-סין לא יורדת מהכותרות (לא שיש הרבה מהן; רובן עוסקות בספקולציות על מה שעשויה אפל להציג, אולי, בעוד יומיים; הוכחה, למי שנזקק לה, שעיתונות הטכנולוגיה היא פאנפיקשן) ועכשיו טוען מומחה אבטחה בעל שם, ברוס שנייר, שההאקרים הסינים לא יצרו פרצה אלא ניצלו פרצה שגוגל בנתה במיוחד.

שנייר מציין שהחוקים בארה"ב – שממעיטים לדבר עליהם – דורשים מחברות אמריקאיות לאפשר לשירותי המודיעין האמריקאיים גישה למידע שלהן. פרצת ג'ימייל שניצלו ההאקרים, הוא אומר, היתה הפרצה שאמורה היתה להיות שמורה ל-FBI ולשאר ארגוני הביון האמריקאיים, השותפים למרק האלף-בית.

שיינר מזכיר שורה של חוקים לא סימפטיים שקיבל הקונגרס האמריקאי, ואת העובדה שחברות הטלפוניה שיתפו פעולה בעקביות עם מעקבים בלתי חוקיים מצד גופי שלטון, במיוחד בימי משטר בוש. הוא מציין שמעקב משטרתי אחרי תעבורה ותוכן הוא לחלוטין לא פטנט אמריקאי – לקנדה, לבריטניה ולמדינות אחרות יש חוקים בנושא.

הבעיה, אומר שנייר, היא לא רק בחוקים הללו ובפרצות המכוונות; היא בכך שאין עליהם השגחה. את מה שעשו לגוגל האקרים סינים, יכלו לעשות גם פושעים נחושים. עצם קיומה של פרצה בלתי מאובטחת הוא הבעייתי. וזה עוד כלום לעומת מה שקרה למכשירי וודאפון – אריקסון בנתה אותם במכוון כך שישמשו ארגונים משטרתיים כאמצעי ציתות. וביוון, מישהו עלה על כך והשתמש ביכולת הזו כדי לרגל אחרי שרי הממשלה. וכל הכלים האלה, שלכאורה אמורים לשפר את הביטחון שלנו, פוגעים בו בפועל.

הכל עובר עליך!

משטר הגולגלות מבייג'ינג עדיין לא מצליח להתמודד עם העובדה שלראשונה זה עשרות שנים, ממשלה זרה – וחברה זרה – מעזות לומר לו בפרצוף מה הן חושבות עליו. התוצאה היא אובדן עשתונות קל. השופר הרשמי של המשטר, The People's Daily, תקף בשצף קצף את ארה"ב – והצליח לחשוף את פחדיו של המשטר.

הפיפלז דיילי טען שהמהומות באיראן הן תוצאה של חתרנות אמריקאית, תוצאה של "מלחמה מקוונת" מצד ארה"ב, ש"באמצעות יוטיוב וטוויטר הפיצו שמועות, יצרו בקיעים, עוררו והפיצו דיסהרמוניה בקרב פלגים רפורמיסטיים שמרנים". זו היתה, רשף הפיפלז דיילי, הוכחה לכך ש"שמה שארה"ב מכנה 'חופש הדיבור' ניצבת תככנות פוליטית עירומה".

הדיקטטורה הגדולה בעולם חוסמת את יוטיוב מאז מרץ, את טוויטר מאז יוני – יום השנה ה-20 לטבח ההרמוני בכיכר טיאננמן – ופייסבוק לא זמינה בה מאז יולי. המאמר של הפיפלז דיילי חשף את מה שכל אחד כבר ידע: שהמלחמה של המשטר ל"הרמוניה" ברשת אינה מכוונת כלל נגד פורנוגרפיה. היא מיועדת למנוע מהמשטר להגיע למצבו של משטר האייטולות. לא במקרה, רוב ההגבלות החלו עם תחילת המהומות שם, באמצע יוני.

ואחרי כל זה, לא ברור איך גוגל תוכל לחזור ולפעול שם.

להוריד את הגנב מעץ התליה

עד כה, מלחמת תעשיית ההקלטות במשתפי הקבצים הגיעה רק פעמיים לבית המשפט: הנתבעים היו ג'יימי תומאס-ראסט וג'ואל טננבאום. בשני המקרים, שמשכו תשומת לב מרבית, התעקשו הגנבים ללכת ראש בראש עם התעשייה, וחטפו שטוזה רצינית. במקרה של טננבאום, שנמצא בערעור, הוא נקנס ב-675,000 דולר על גניבת משהו כמו 30 שירים.

תומאס-ראסט, אם חד הורית, חטפה בעיטה הרבה יותר רצינית: חבר המושבעים כל כך לא התרשם מהתירוצים שלה, עד שהוא פסק לתאגידים שמהם גנבה 24 שירים קנס של 1.92 מילון דולר. לכולם היה ברור שלתומאס-ראסט – שבניגוד לטננבאום, לא היתה סטודנטית בהרווארד – לעולם לא יהיה סיכוי לשלם את הקנס הזה.

ועל כן שופט פדרלי קיצץ אותו דרסטית. הוא הגדיר את הקנס כ"מפלצתי ומזעזע", וציווה על תומאס-ראסט לשלם 2,250 דולר בלבד עבור כל שיר גנוב, או כ-54,000 דולר בסך הכל – שזה עדיין המון כסף, אבל הרבה פחות מהקנס הקודם. באותה הזדמנות, דחה השופט את דרישתה של תומאס-ראסט למשפט חוזר. היא, מצידה, טוענת שהיא לא יכולה לשלם את הקנס. אולי היא היתה צריכה לחשוב על זה לפני שהיא סירבה לשלם את הקנס המופחת שדרשו עוכרי הדין של חברות ההקלטה, במקום ללכת למשפט? לקח לחיים: אם אתה גנב, אל תצא מנקודת הנחה שאנשים אחרים יחשבו שאתה רובין הוד.

פייסבוק ממשיכה להפיץ שנאה

 

כבר כתבנו על תמיכתה של פייסבוק בקבוצות הכחשת שואה ועל כך שהיא מספקת להן במה. עד כה, פייסבוק סירבה לסור מהמדיניות הזו. ועכשיו, שלא במפתיע, מתפרסמת העובדה שהיא מעניקה במה לעוד כל מיני קבוצות שנאה.

במקרה הספציפי הזה, מדובר בקבוצות פייסבוק אוסטרליות שקוראות לגירושם של ההודים מאוסטרליה, וזה עוד הניסוח העדין שאפשר לתת לפרשה הזו. קבוצות זכויות ההודים באוסטרליה זועמות, ודורשות מפייסבוק להסיר את הקבוצות הללו. פייסבוק מתעלמת בבוז.

לפייסבוק, מציין אלכס גולן – שהקים את קבוצת הפייסבוק "אוסטרלים נגד גזענות" – אין כל עניין בסגירתן של קבוצות גזעניות; אם יש בהן תעבורה ניכרת, הן מכניסות לה כסף באמצעות פרסומות. הבעיה, הוא אומר, יצאה משליטה. פעילי זכויות אדם מתוסכלים, שהתלוננו כנגד הקבוצות, מדווחים על חוסר פעילות כולל מצד פייסבוק בפרשה – שמצידה, לא טרחה להגיב.

הפתרון המתבקש הוא חרם פרסומות על פייסבוק – להכות אותם במקום שכואב להם באמת, בכיס. אז, סביר להניח, כבר תהיה תגובה.

קצרצרים

מסתבר שאם אתה מוכר שמן נחשים ושם עליו תווית טכנולוגית מספקת, זה יכול להכניס לך הרבה מאוד כסף – וגם להכניס אותך לכלא: בארה"ב, נעצר לאחרונה הנוכל ג'ים מקורמיק, שמכר לממשלת עיראק כמה אלפי מכשירים שלטענתו היו מסוגלים לזהות פצצות, כלי נשק ושלל מרעין בישין שהמדינה סובלת מהם. הוא חלב מהעיראקים 85 מיליון דולר, וחקירה של הבי-בי-סי העלתה שמטה הקסמים שלו לא מכיל שום דבר פרט לשבב RFID, שאפילו לא היה מחובר למקור כוח כלשהו. זה עשוי היה להיות מצחיק, אלמלא הסבירות הגבוהה שהנוכלות של מקורמיק הובילה למותם של אנשים רבים. למרבה הצער, הסבירות שהוא יוסגר לעיראק, שם יזכה למשהו שדומה לדין צדק, נמוכה למדי.

ה-nook, הספר האלקטרוני של בארנס אנד נובלס, ממשיך להיות אסון יח"צ. תחילה יצרה רשת חנויות הספרים האמריקאית באזז עצום סביבו, אחר כך התברר שהיא לא נערכה כראוי ולא יצרה מספיק מכשירים, אחר כך התברר שהתוכנה לא עומדת בדרישות. כשהתברר שהמון אנשים הזמינו נוק ולא יקבלו אותו בזמן – לפני החגים שעברו

– הבטיחו החברה תלוש מתנה בשווי 100 דולר לכל הנפגעים. עכשיו היא נאלצת להתמודד עם העובדה שגם השוברים לא הגיעו. מצד שני, בניגוד לחברות מסוימות שאנשי השירות שלהם אומנו כנראה במג"ב וחברות אחרות שבכלל אין להן אנשי שירות, אלה של בארנס אנד נובל מנומסים להפליא.

גוגל לא מסתפקת בשליחת מכוניות הריגול של פרויקט צילום הרחובות "Street View" לכל מילימטר של כביש באוסטרליה: עכשיו היא רוצה גם להגיע לכל השבילים, משעולי העיזים וסתם מקומות שרכב לא יכול להגיע אליהם או לא כדאי לו. כיוון שכך, היא מעסיקה לגיון של רוכבי אופניים נושאי מצלמות, כדי שיצלמו הכל, כולל הכל. האוסטרלים, משום מה, משתפים פעולה.

מסביב יהום הסער: סופת ההייפ סביב החיה המיתולוגית של אפל נמשכת במלוא עוזה. כמדיניות, הטור הזה לא מדווח על השמועות עצמן. אבל ידיעות שמגיעות מ-AT&T אומרות שביום רביעי תכריז אפל על הפסקת הבלעדיות של AT&T על האייפון. בהתחשב בכך שהאייפון גורם ל-AT&T רק נזק תדמיתי – אפל הפכה אותה לשפוטה שלה – זה עשוי להיות הגיוני. נדע בעוד יומיים וחצי.

אבוי: מגזין קנדי ותיק, העוסק בהיסטוריה של שממת הקרח ההיא, נאלץ לאחרונה לשנות את שמו. המגזים נקרא Beaver, על שם המכרסם המקומי הידוע, אבל כיום הוא לא מצליח לשרוד את חוסמי הספאם, במיוחד אלו של בתי ספר ואוניברסיטאות. הסיבה, למרבה הצער, היא לא כזו שאפשר להתייחס אליה בעיתון לכל המשפחה.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"