חודק: "המוסדיים משתמשים באיום בתביעה כנגד דירקטורים בחברה כדי לשפר מעמד בהסדרי חוב"

במהלך כנס להב באוניברסיטת ת"א, בו דנו בחובות הדירקטורים בחברות שלא עמדו בתשלום חוב, אמר עו"ד דוד חודק, יו"ר ועדת חודק לקביעת פרמטרים להשקעות גופים מוסדיים באג"ח קונצרניות כי "אם כדירקטור רואים שנושאי משרה בחברה מבצעים עבירות, והתנהלות החברה אינה ראויה וחוקית, במקרה כזה הדירקטור כן צריך להתפטר."

לדבריו "הכלי המרכזי של הגופים המוסדיים כנגד חברות שכשלו מלשלם אג"ח הוא איום בתביעה של נושאי המשרה. המוסדיים משתמשים בכלי הזה כדי להגיע להסדרים סבירים מבחינתם. לחלופין הם יכולים לדרוש פירוק חברה, אבל רואים שמאד נרתעים מזה כי האלטרנטיבה של לסגור עניינים דרך מו"מ טובה מפירוק החברה".

חודק מוסיף כי "החוכמה היא לזהות את המשבר לפני שמתרחש. בדוגמא של אפריקה ישראללמשל, בעלי השליטה עצמם דיברו חודשים ספורים לפני ההסדר שיעמדו בהחזר כל החובות, הם הניחו שיהיה מחזור חוב, וקבלת אשראי מבנקים, החוכמה היא איך לזהות סימני משבר וזו עבודה של דירקטורים, ואם לא זיהית את סימני המשבר אז אתה רשלן. יש לי בעיה עם פועלים סהר, גוף אחד חצי מונופוליסטי שדן בכל הבעיות של המוסדיים"

פרופ' שרון חנס אשר נאם בכנס אמר כי "במידה ודירקטור מתפטר אחרי שהחברה נכנסת לקשיים ולא יכולה לעמוד בהחזר החוב, זה לא מוריד מהאחריות שלו. אם הדירקטורים גרמו לכך שהחברה יצרה מינוף גבוה בלקיחת האשראי האחריות שלהם בעינה עומדת, אולי אפילו הם עושים טעות כשהם עוזבים, כי הם כלל לא ידעו אם החברה עומדת לתבוע אותם על רשלנות או לא, ולנסות להתמודד עם זה".

"נתנו חוות דעת לענין הזרמת הכספים מהחברה לישראל לצים. בחנו את העיסקה בעיינים כלכליות, בעיינים של טובת החברה לישראל ולא צים, היה לנו ברור שעבור צים היה מדובר במהלך נדרש שאולי אפילו הציל אותה לעת עתה, אבל ביחס לחברה לישראל הכלכלנים שלנו העריכו שהסיכון הכרוך בהשקעה גבוה מהתשואה שהיתה מושגת ממנה, אנחנו עדין מחזיקים בדעה שהחברה לישראל לא היתה צריכה לבצע את ההשקעה הזו" אומרת פרי שחר, מנהלת מחלקת המחקר של פועלים סהר, הגוף שהמליץ לגופים המוסדיים המושקעים בחברה לישראל להצביע נגד הזרמת כספים שנועדו להציל את חברת הבת צים, כאשר המוסדיים הצביעו בעד ההסדר בסופו של דבר בניגוד להמלצתה.

"אני לא חושבת שדירקטורים יכולים לזהות משברים לפני שהם מתרחשים" השיבה שחר בתגובה לדברי חודק "עם זאת חובתם לשמור על רמת ניהול סיכונים נאותה, כך באפריקה ראוי היה לשמור על רמת מינוף נאותה שהיתה מקלה עליה לשרוד את המשבר, האמנות של הדירקטורים היא שמירה על חשיפות וניהול נכון של סיכונים. הרשלנות של הדירקטורים מתחילה ברגע ששוחקים את ההון העצמי שמוביל לחשש לפרעון החוב. נגיד חברה מקבלת החלטה להשקיע בנכס לא מניב במזרח אירופה, הרבה חברות גייסו ושמו כסף באזורים אלו, כאשר בנכסים לא מניבים נהוג להשקיע הון עצמי, הדירקטורים היו צריכים לשבת ולבדוק אם השקעה של הון עצמי בנכס יכולה לסכן את החזר החוב ואם אין תשובה חד משמעית אז צריך למנוע מהלך כזה."

נציג הרגולטור, שוני אלבק, היועץ המשפטי של רשות לני"ע התייחס לדברים: "משימת הדירקטורים היא לפעול לטובת החברה ולכן התפטרות היא כשלעצמה כבר בעייתית, כי ברור שהחברה במשבר היא זקוקה לדירקטוריון וזו חובתו. דירקטור צריך לחשוב טוב לפני שהוא בורח. דירקטור שנמצא במצב שמתקרב למשבר, צריך מעבר לאחריותו, כולל מחדל דיווחי, כשהחברה למשל עומדת מול חדלות פרעון והחברה לא דיווחה על כך, בדרך כלל צריך לעשות עוד בדיקה לגבי האופן בו הדו"חות הכספיים מוצגים. לפעמים יש אינטרס לדרג ההנהלה להציג שהדברים בסדר או יהיו בסדר בדו"חות ורואים תופעות של אי הפחתות מוניטין, אי הפחתות ערך נכסים, הדירקטורים צריכים להיות הרבה יותר קפדניים במצבים כאלה. חברות נעלמו בן לילה כמו בר סטרנס וליהמן ברדרס, בדיווחים שלהם חודשים קודם לכן לא נמצא רמז לכך. האמריקאים הסבירו את זה שהערך של הנכסים השתנה בן לילה אבל אני לא חושב שזה נימוק מספק. זה גרם לחוסר אמון גדול בציבור שאמור היה לדעת שהקריסה צפויה להתרחש. "