אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מבצע "מוחק" בלשכת עורכי הדין צילום: בועז אופנהיים

מבצע "מוחק" בלשכת עורכי הדין

לראשונה מבקשת הלשכה למחוק ממרשם עורכי הדין את החברים שניתקו עימה קשר, ביניהם בתו של מוזי ורטהיים, דרורית

26.01.2010, 09:00 | מארק שון

בצעד תקדימי הגישה לשכת עורכי הדין בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לאשר לה למחוק 367 פרקליטים מספר עורכי הדין, כך נודע ל"כלכליסט". הבקשה הוגשה בשבוע שעבר, והיא נוגעת לפרקליטים אשר אינם משלמים דמי חבר וניתקו כל קשר עם הלשכה. לפי הערכות שהוצגו בפני בית המשפט, כמה מהשמות ברשימה הם של עורכי דין שהלכו לעולמם, עזבו את הארץ או עברו למקצוע אחר - בלי שהלשכה דווחה על כך.

מחיקת השמות מהספר תבטל את האפשרות של אותם פרקליטים לעסוק במקצוע. בלשכה הוחלט כי לאחר שההליך יאושר בבית המשפט, יפורסמו שמות המועמדים למחיקה בעיתונות כדי לאפשר להגיש התנגדויות. בלשכה מדגישים כי מדובר בהליך הפיך ואם יתברר שלמרות הפרסומים עדיין קרתה טעות, הרי שאפשר יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

הרשימה של המיועדים למחיקה כוללת בין היתר את דרורית ורטהיים, בתו של מוזי ורטהיים ואשתו לשעבר של עו"ד רון גזית, שהופתעה לשמוע את הדברים אך העדיפה שלא להגיב. עוד עו"ד שהיה מופתע לשמוע מ"כלכליסט" שהוא כלול ברשימה הוא שריג שלהב, שותף בפירמה ההולנדית &Partners Sajet Telting שעבר לחו"ל לאחר ארבע שנות עבודה בישראל. "אני אמנם לא משתמש ברישיון, אבל עברתי מבחני לשכה והם לא יכולים פשוט למחוק אותי", אמר שריג.

מפרוטוקול ישיבת הוועד המרכזי של הלשכה באוקטובר שנה שעברה, עולה כי בידי הלשכה 700 חברים שמועמדים למחיקה, המחולקים לקבוצות: בני 83 ומעלה, עורכי דין שעזבו את ישראל וחסרי יכולת פירעון.

חוק לשכת עורכי הדין קובע ארבעה מצבים שונים בהם תפקע חברות של עורך דין: הודעה על פרישה, מי שחדל להיות תושב ישראל, מי שהוכרז פושט רגל ומי שנידון בבית דין משמעתי.

מלשכת עורכי הדין נמסר: "כמות כה גדולה של עורכי דין מנותקי הקשר במרשם מכבידה על ניהול הלשכה ועל מערך הגבייה".

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה

תגיות

30 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

30.
אבל החוק הלשכה קובע 48(2)) שעו"ד ישראלי - תושב חוץ - חדל מלהיות חבר בלשכה !
אשמח לקבל הסבר לגבי סעיף 48 (2) לגבי פקיעת חברותו של עורך דין במקרה שהוא תושב חוץ. נכון שעו"ד שיוצא לחול, וחדל מלהיות תושב ישראל יכול להגביל את חברותו למשך תקופת שהותו בחו"ל ועם חזרתו לישראל יכול הוא לחדש את חברותו בלשכת עורכי הדין. על כך אין עוררין. אבל, מדוע קיים סעיף 48(2) לחוק הלשכה ? סעיף זה מונע מעורך דין ישראלי, שעבר להתגורר בלוס אנגלס, ארה"ב, לייצג איש ממאות אלפי הישראלים המתגוררים שם. יתרה מזו, עו"ד ישראלי שהוא תושב חוץ, ורוצה לעבוד במסגרת של משרד אמריקאי או אירופאי בחו"ל, איננו יכול להשתמש ברישיון הישראלי שלו - כל עוד הוא תושב חוץ, משום הוראותיו של סעיף 48(2) לחוק הלשכה. זהו מצב אבסורדי בימינו, במיוחד לאור התיקון לחוק הלשכה (תיקון 33) שעומד לאפשר לעורכי דין זרים לעסוק במקצועם בישראל, ללא רישיון ישראלי. אנו פותחים פתח לזרים להכנס לישראל אבל מגבילים ישראלים לעבוד בחו"ל ! אשמח לשמוע הסבר התומך בסעיף 48(2) - כי שם הבעיה האמיתית של ציבור עורכי הדין בישראל. מי שרוצה להגיב/להצטרף יכול גם לכתוב לאי מייל : shinuyhokhalishka@gmail.com
תגובה לעו"ד "אחד שיודע, מרכז"  |  28.01.10
29.
אל תתפסו לפופוליזם - זה מהלך טכני בלבד!
א. מדובר בעורכי דין שלא יצרו קשר עם הלשכה, שלא משלמים דמי חבר ושהכתובת שלהם לא מעודכנת ומכתבים חוזרים חזרה לשולח, והכל מזה שנים רבות. יש סבירות רבה שמאות עורכי דין שברשימת עורכי הדין כבר הלכו לעולמם ועניין זה לא עודכן משום שאין ללשכה את מס' תעודת הזהות שלהם (עורכי דין מתקופת המנדט). תחשבו מה יקרה אם מישהו יתחזה לאחד מהם ויעשה עסקאות במקרקעין. ב. למי שנוסע לחו"ל ולא עוזב את הארץ לצמיתות - יש שתי אפשרויות: (1) אם לא יעסוק בעריכת דין, להקפיא הרישיון ולא לשלם את דמי החבר. כשיחזור לארץ / למקצוע יבקש לחדש את הרישיון. (2) אם יעסוק בעריכת דין, אין שום סיבה שלא ישלם דמי חבר. ג. גובה דמי החבר נקבע בהחלטת המועצה הארצית בה חברים נצציגים נבחרים ע"י עורכי הדין עצמם. ירצו - יפחיתו את דמי החבר. ההחלטה בידי הגוף הנבחר בבחירות דמוקרטיות. ג. כל מי שיגלה עצמו ברשימה בכל שלב שהוא ירצה להסדיר את מעמדו - הדבר יבוצע. מדובר בתהליך טכני והפיך לגמרי. מצטער אבל כל ההתלהמות בעניין זה מיותרת לחלוטין, לא עניינית ולא מכבדת את המגיבים.
עורך דין - אחד שיודע , מרכז  |  28.01.10
28.
לפני שנסעתי לחו"ל הבהירו לי שאין בעיה והשלכות לכך כשיצרתי קשר עם הלישכה
אי אפשר לשנות את הכללים בצורה רטרואקטיבית. יתכן שלא הייתי בוחרת לנסוע לחו"ל לו ידעתי שזה מסכן את המסלול הארוך שעברתי שבסופה חברות בלישכה. מה שבטוח, זה שכרגע מחילים כלל חדש ולא ברור (מה בדיוק הקריטריון למחיקה? כמה שנים בחו"ל? כמה שנים של תעסוקה במקצוע אחר מספיקים למחיקה? מה משמעות המחיקה? מה יצטרך לעשות אדם ש"נמחק" בשביל לחזור ולעסוק בעריכת דין?) בצורה רטרואקטיבית על אנשים שהצטרפו ללישכה ועברו את הבחינות וההתמחות בהתבסס על הכללים הישנים. ההסתמכות שלי ושל רבים על כך שאין אפשרות של מחיקה והגבלת חופש העיסוק שלנו אמורה להספיק בשביל לבטל את הקשקוש החצוף הזה.
שינוי רטרואקטיבי , בטל  |  27.01.10
27.
אנשים נוסעים לחו"ל מסיבות שונות. באיזו חוצפה הם דורשים מאיתנו להסביר את הבחירות שלנו
מרגע שעמדנו בכל התנאים והמסלול הארוך שהביא אותנו להיות רשומים כחברים בלישכה, באיזו חוצפה הם מתכוונים למחוק את כל שעשינו. יש אנשים שעוברים לחו"ל כמה שנים בשביל לתמוך בבן זוג או בת זוג שהמשיכו ללמוד או הלכו לעבוד במקום אחר לכמה שנים. יש אנשים שנסעו ללמוד ואז כבר נשארו עוד כמה שנים. כשאנשים אלה ישובו לארץ- הם יחזרו עם נסיון, שליטה באנגלית ויכולת לתרום לשוק עריכת הדין בארץ, לא פחות מאדם שנשאר בישראל. איפה עובר הגבול בדיוק? מהם בדיוק הקריטריונים לפיהם מוחקים אנשים? אם גרתי 10 שנים בארה"ב אז מוחקים את שמי? אם במשך 7 שנים עסקתי בתחום אחר לגמרי, זה אומר שאני לא יכול לחזור למקצוע שלי? למה? יש המון סיבות לבחירות ומעברים בחיים. אילוצים משפחתיים, הזדמנויות כאלה ואחרות, וגם רצון להתפתח מקצועית. מי אמר שזה לא טוב ללשכת עורכי הדין?
חוצפה שלא תאמן  |  26.01.10
26.
יהיו פחות עוכרי דין במדינה לא רע\בסוף עוכרי הדין אועלים את עצמם
מעניין שאת כל אלה שנשפטו והוצאו נגדם פסק דין חלוט על רשלנות לא משעים. אלה מצמרת הלישכה. לי יש ראיות של ממש נגדם ובכל זאת הם לא מושעים וממשיכים להיות נוטוריונים ובוררים..רוצים שמות וראיות אשמח לתת לכם ..מצידי , במקום שתמרטו את עורנו האזרחים עשו זאת בינכם לבין עצמכם,הגיע הזמן..
שקד  |  26.01.10
לכל התגובות