בזק, בינלאומי

באמצע ספטמבר האחרון ערכה בזק את כנס "בזק EXPO", שבו השיקה החברה באופן רשמי את רשת ה־NGN שלה. אורחי הכנס, בין נאום הברכה של שר התקשורת כחלון לנאום "בזק היא השקעה ציונית" של חיים סבן, היו יכולים להבחין בעוד דבר: Bphone, שירות שיחות מבוסס VOIP, הניתן גם על גבי הרשת הנוכחית.

Bphone נותן ללקוח מספר של בזק, המאפשר לקיים שיחות טלפון בסגנון הדומה לתוכנת סקייפ, לקבל ולהוציא שיחות. השירות עובד באמצעות תוכנה שאותה מתקינה בזק במחשב הלקוח, ללא חשיבות סוג החיבור האינטרנטי (פס רחב קווי, רשת אלחוטית ואפילו חיבור באמצעות מודם סלולרי). השיחה מתקיימת באמצעות מיקרופון ואוזניות המחוברות למחשב.

מתנה לחברים ולמשפחה בחו"ל

בבזק מציינים כמה תסריטים שבהם הלקוח ישמח לאמץ את השירות, למשל סטודנט השוכר דירה ואינו מעוניין להתקין בה קו כי אינה שלו. עם זאת, בזק כמובן אינה מציינת את שתי הסיבות העיקריות לכך שהשירות נעשה אטרקטיבי: הוא אינו דורש התחייבות לתקופה כלשהי, ואפשר לצרוך אותו גם באמצעות מחשב נייד הנמצא בחו"ל.

מכיוון שהקו וירטואלי, לא ישלם הלקוח עבור התקנתו. תעריפי השירות שווים לקו בזק רגיל: דמי שימוש חודשיים של 53 שקל, ותעריף שיחה של 11 אגורות בשעות היום ו־4 אגורות בשעות הלילה (לפי שעון ישראל). עבור חלק מהישראלים הנוסעים לחו"ל, המסוגלים לארגן לעצמם חיבור אינטרנטי בחינם, מדובר בעסקה אטרקטיבית למדי. ישראלים יצירתיים אף יכולים לסייע לקרוביהם בחו"ל לחסוך בעלות השיחות לישראל באמצעות הזמנת קו שכזה, כאשר המשתמש בפועל הוא הקרוב בחו"ל.

בשיחה עם מוקדן בזק התברר כי אף ניתן להזמין את השירות טרם הנסיעה לחו"ל, ולבטלו מיד לאחריה. לדברי הנציג, אם הפרש הזמן בין ביטול השירות להזמנתו המחודשת קצר, תוכל בזק אף לספק לכם את אותו מספר.

אבי גבאי, מנכ"ל בזק. לא מסתירים את השירות החדש | צילום: גלעד קוולרצ'יק

אף שבזק לא פצחה בקמפיין להצגת השירות, הוא מופיע באתר החברה וכמעט בכל הזדמנות שהחברה מפרטת בה לעיתונאים את תוכניותיה בנוגע לרשת ה־NGN. לפני שבועיים, בעת שהכריזה החברה על תוכניתה למכור 300 אלף מחשבים ניידים ללקוחותיה, היא ציינה שהמחשבים שיימכרו החל בתקופה הקרובה יכללו הפניה לשירות ישירות מהמסך הראשי במחשב. השירות עצמו מופיע בדיווחי העיתונאים על רשת ה־NGN ושירותיה האחרים שפורסמו בחודשים האחרונים. במילים אחרות: משרד התקשורת צריך היה להתאמץ מאוד כדי שלא להבחין בשירות ה־Bphone במהלך ארבעת החודשים האחרונים.

המציאות האלטרנטיבית של משרד התקשורת

ובכל זאת, המשרד נותר אילם. האם ייתכן שבמשרד התקשורת חלחלה סוף סוף התובנה כי כאשר הטכנולוגיה מאפשרת לתת שירותים ללא מגבלה פיזית ותשתיתית אין עוד מקום לרישיונות נפרדים לשיחות על גבי האינטרנט הקווי ושיחות על האינטרנט הסלולרי? הייתכן שבמשרד מבינים כי איסור על בזק לספק שירותים כאלה משמעו שגם חברת Fring הישראלית פועלת ללא רישיון לאספקת שירות שיחות על גבי האינטרנט הסלולרי?

הייתכן שבמשרד סוף סוף מבינים כי מי שקובע את סגנון השימוש הוא הצרכן, וכי רגולציה המתמקדת בטכנולוגיה אינה תואמת את המציאות? אם להיות אופטימיים, נקווה שהתשובה חיובית. אם נאמץ גישה פסימית, נמתין למכתב שישלח משרד התקשורת לבזק.