צילום: shutterstock
איך לרפא שיהוקים?
שיהוקים אינם מפלים בין דת וגזע, אך נוטים לתקוף גברים יותר מאשר נשים. אין עדיין טיפול אמיתי לשיהוקים, ולמעשה אנחנו אפילו לא יודעים את הסיבה להם. אז מה אפשר לעשות?
זה התחיל אצלו חודשיים קודם לכן, שיהוק תמים פה, שיהוק תמים שם. ואז המצב הלך והחמיר. א' הגיע לחדר מיון כשהוא משמיע 40 שיהוקים בדקה, ויוצא אט אט מדעתו. ושום דבר לא עזר להפסיק אותם.
בעודי מרכיב את הסטטוסקופ ויוצא מהמיטה לכיוון חדרו של מר א', לא יכולתי שלא לחשוב עד כמה זה משונה שבתחילת שנת 2010 אין עדיין טיפול אמיתי לשיהוקים. למעשה, אנחנו אפילו לא יודעים את הסיבה להם. השיהוקים הם תעלומה לרופאים כפי שחורים שחורים הם תעלומה לאסטרונומים.
הספקנו ללמוד שכמעט כל אחד מאיתנו שיהק את שיהוקו הראשון עוד בטרם נולד, ככל הנראה בשליש האחרון להיריון. אנחנו יודעים ששיהוקים אינם מפלים בין דת וגזע, אך נוטים לתקוף גברים יותר מאשר נשים. השיהוקים אפילו נכנסו לספר השיאים של גינס, בזכות האמריקאי צ'רלס אוסבורן (1991-1894), ששיהק 68 שנה ברציפות, בקצב ממוצע של 40 שיהוקים בדקה.
גורמים שמעודדים שיהוקים ושאפשר להימנע מהם הם אכילת יתר, שתיית יתר של אלכוהול ואצל כמה אנשים עישון. ישנם גם אנשים שמשהקים כשהם מתרגשים.
אך שיהוקים טורדניים כגון שיהוקיו של מר א' נובעים מסיבה רצינית יותר מאשר שוט ייגר אחד יותר מדי. על פי ההערכות הם נובעים מסיבות כגון גירוי בסרעפת, ואצל כמה אנשים מדובר אף בסימפטום של מחלת האיידס.
גם על הטיפול בתופעה לא קיים מידע מחקרי רב. רוב המחקרים שפורסמו נגעו למספר מצומצם של מצבים, והציעו מעט תרופות בעלות הרבה תופעות לוואי. ואף אחת מהן לא התאימה למר א', שכבר חודשיים לא הצליח לישון בשל "החברים הקטנים", כך כינה אותם, שהעירו אותו שוב ושוב.
ייאוש מוביל לעתים קרובות לייאוש עמוק יותר - או ליצירתיות. וכך נזכרתי בסבתי, שאמרה לי פעם שכדי להפסיק שיהוקים יש לעמוד על הראש - ובתנוחה זאת לשתות כוס מים. מה שמכונה "שתייה מהצד ההפוך של הכוס". אם זה יעבוד, חשבתי לעצמי בדרך לחדרו של מר א', אולי גם הוא וגם אני נוכל סוף סוף לישון קצת.
ליד תחנת האחיות לקחתי כוס קלקר ומילאתי אותה במי קרח, בעודי חושב איך אוכל למכור למר א' את הרעיון.
מר א' חייך בהבעת חוסר אונים. בין שיהוק לשיהוק הוא אמר שבשלב הזה, הוא מוכן לנסות הכל.
"הכל?" שאלתי.
"כן, כל דבר", הוא ענה.
בעודי משחזר לפניו את תרופת הסבתא של סבתא שלי, הוא לקח ממני את כוס מי הקרח ולקח את הלגימה הראשונה "מהצד ההפוך". הייאוש פעל, ומי הקרח נשפכו על החזה של מר א'.
וזה גם עבד. לא בדיוק לפי התכנון, אבל עבד. מר א' הצליח לקחת כמה לגימות מהמים, הרוב נשפך לו על החזה, וכתוצאה מכך הוא הפסיק לשהק, לפחות לכמה דקות. הוא צחק, ובסופו של דבר גרגר את רוב מי הקרח. אז עוד לא ידענו זאת, אבל התברר מאז שכמה רופאים כבר דיווחו שגרגור של מי קרח מסייע להפסקת שיהוק טורדני, עובדה שלא היינו מגלים לולא ניסינו את הפתרון של סבתא שלי. לפעמים הייאוש הוא המנוע הטוב ביותר ליצירתיות.תודה, סבתא.
ד"ר מועלם הוא מומחה לביולוגיה אבולוציונית ומחבר רב־המכר "דווקא החלשים שורדים"
לטורים קודמים של שרון מועלם:
18 תגובות לכתיבת תגובה