היום שאחרי: איך ה-iPad ישנה את עולם המחשבים

ה-iPad, מחשב הלוח שהשיקה אפל באירוע חגיגי בקליפורניה בשבוע שעבר, הוא אינו מחשב לוח מהסוג שראינו עד כה. מיקרוסופט ושאר יצרניות המחשבים מנסות כבר שנים לשווק מחשבי לוח, בתצורות וברמות מחיר שונות, אך עד כה כל הניסיונות האלה נחלו כישלון מוחלט להגיע אל הקהל הרחב. מחשבי לוח פשוט לא היו קטגוריה שמישהו לקח ברצינות.

לפני השקת האייפד טענו שהעולם אינו זקוק למוצר כזה. כעת יש שאומרים שהוא הגאדג'ט שלא ידענו שאנו צריכים. מבקרי האייפד טוענים שמדובר רק בצעצוע, מוצר שנועד לשעשוע, לא לעבודה - אלא שדווקא בכך טמון כוחו. אם יצליח, זו תהיה הסיבה להצלחתו.

למעשה, עם השקת האייפד, אפל ממציאה מחדש את מושג המחשב הביתי. בפרויקט Google Wave ניסתה גוגל להמציא מחדש את האימייל כדי שיתאים למה שלדעתה רוצים מי שמשתמשים בו כיום. בדומה לכך, ביקשה אפל לפתח מחשב שעונה על הצרכים של משתמשים ביתיים, תוך ויתור על כל המוסכמות והתפיסות המקובלות שהנחו את יצרני המחשבים האישיים עד היום.

מוצרים שמבוססים על תפיסות מיושנות

 

את האייפד השוו עד כה לנטבוקים ולספרים אלקטרוניים, אך יש לו מעט מאוד במשותף עם שניהם. נטבוקים היו אמורים להיות זן חדש של מחשבים אישיים, אבל אף חברה לא השכילה ליצור חוויית שימוש שתמלא את ההבטחה הזו. כל הנטבוקים שראינו הם מחשבים ניידים קטנים, שלא מצטיינים בדבר מלבד מחירם הנמוך. הספרים האלקטרוניים נתפסים על ידי רבים כלא יותר משלב ביניים שנועד לרכך את המעבר לקריאה במדיום חדש. הקינדל מצטיין כתחליף לספר וסביר להניח שעוד יהיה מקום למוצרים כאלה בעולם שאחרי הטאבלט, אבל כתחליף למחשב, אין להם הרבה מה להציע.

בכנס CES, תערוכת הגאדג'טים הגדולה בעולם שנערכה בתחילת החודש בלאס וגאס, אחד המוצרים הבולטים שהוצגו היה מחשב לוח של HP שמריץ את חלונות 7. גם לנובו הציגה מחשב נייד היברידי שאפשר לנתק את המסך שלו ולהשתמש בו כמחשב לוח קטן וקל משקל. אלו מוצרים מעניינים, אבל הם מבוססים על תפיסות מיושנות ומנסים להציע למשתמשים בהם יותר מדי.

בכך, הם נכשלים במבחן שהציב ג'ובס לאייפד. הם דורשים מהצרכנים להמציא את הצורך בהם ולהחליט איך להשתמש בהם, מה שמבטיח כי יישארו נחלתם של משתמשים מתקדמים בלבד. הכישלון הזה אינו ייחודי רק לניסיונות להצדיק את מחשבי הלוח. גם המחשב האישי המסורתי לא עומד יותר באותו המבחן.

לעשות פחות - אבל טוב יותר

מאז ימיה הראשונים, יצרניות המחשבים פונות לשוק הביתי ולשוק הארגוני באמצעות אותם המוצרים, כמעט. כולם מקבלים את אותם המחשבים, וכולם מפסידים. ארגונים מקבלים מחשבים בטוחים פחות ויקרים יותר, ומשתמשים ביתיים מקבלים מחשבים מורכבים מדי ועוינים לשימוש.

יותר מכל אשמות בכך מערכות ההפעלה שעיצבו את חוויית השימוש שלנו. המחשבים שבהם אנו משתמשים כיום, החל בנטבוק הפשוט ביותר ועד למחשב העל החזק ביותר, יודעים לעשות הכל, ואופן השימוש בהם כמעט זהה. החופש הזה הוא שהביא את תעשיית המחשבים למקום שבו היא נמצאת כיום, אבל כדי שתוכל להתקדם מכאן, היא צריכה להתחיל לוותר עליו.

האייפד נבדל מהמחשבים המוכרים בעיקר בהיבט זה. אחרי עשרות שנים שבהן המגמה השלטת בעולם המחשוב היתה יותר - יותר משאבים, יותר גמישות, יותר תכונות - המגמה שתשלוט בעשורים הקרובים תהיה הפחתה. האייפד יכול לעשות פחות דברים מכל מחשב אחר, ואת כל אחד מהם יש לו פוטנציאל לעשות טוב יותר. השאלה היא רק אילו דברים אפל תבחר לאפשר לעשות איתו.

אפל עדיין לא סיימה להפוך את האייפד למוצר שלם. היא עוד תציע עבורו פתרונות אחסון אלחוטיים דוגמת ה-Time Capsule שלה, שיאפשרו לנהל ספריית מדיה ביתית גדולה, ותוסיף לו מצלמה איכותית, שתחזק את היכולות שלו כמכשיר ליצירת תוכן ולא רק לצריכתו.

אף שג'ובס טען שזכות הקיום של האייפד נובעת מהיותו טוב יותר בדברים שמחשבים ניידים וטלפונים חכמים כבר עושים ממילא, זו תפיסה פשטנית מדי של מקום האייפד בשוק. האייפד ישחרר את הטלפון מהצורך להיות חכם ואת המחשב מהצורך להיות נייד. אפל היא החברה הראשונה שהצליחה ליצור סוג חדש לגמרי של מחשב שיש לו יתרונות אמיתיים על מחשב רגיל, וסוג חדש לגמרי של מוצר נייד שיש לו יתרונות אמיתיים על טלפון סלולרי. הטיעון המקובל לגבי התכנסות כבר לא רלבנטי כאן - אפל שמטה סופית את הקרקע מתחת לרעיון שהטלפון הסלולרי הוא הגאדג'ט האחרון שנזדקק לו.

תעשיית המחשבים צריכה להתבגר. האייפד הוא טקס המעבר שלה.