עימות בין־משרדי: "למנוע מכחלון זכות וטו בנושא הקרינה"
השר להגנת הסביבה טוען שזכות הווטו שבידי שר התקשורת על רמות החשיפה לקרינת סלולר "מכפיפה את שיקול הדעת לאינטרסים כלכליים"
עימות בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד התקשורת סביב סוגיית הקרינה בתחום הסלולר. זאת בעקבות דרישה של המשרד להגנת הסביבה לבטל את סמכותו של שר התקשורת להטיל וטו על החלטות בנושא קביעת רמות החשיפה המרביות המותרות לקרינה זו. העמדה נכללת בתזכיר חוק שפרסם בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה, לקראת תיקונו המוצע של חוק הקרינה הבלתי מייננת, שהתקבל לראשונה ב־2006. התזכיר זמין לעיונו של הציבור במשך שלושת השבועות הבאים עד להגשתו כהצעת חוק לכנסת.
חוק הקרינה הבלתי מייננת מסדיר הקמה והפעלה של מבנים או אביזרים הפולטים קרינה, כדוגמת אנטנות סלולריות ומשדרי רדיו וטלוויזיה. החוק מאפשר לשר להגנת הסביבה להתקין תקנות שונות בנושא, לאחר התייעצות עם שר הבריאות. אולם בעניינים הקשורים לקרינה הנפלטת כתוצאה משימוש בתדרי רדיו, כלומר קרינה סלולרית, קובע החוק הקיים כי יש להתייעץ עם שר התקשורת.
החוק הנוכחי קובע שנדרשת הסכמה של שר התקשורת לקביעת רמות החשיפה המרביות לקרינה בתחום הסלולר. שר התקשורת יכול אף למנוע את תיקונן במקרה "שיש או עלולה להיות לתקנות האמורות השפעה ישירה ומהותית על העלויות למשק התקשורת". אם יתקבל החוק כלשונו, יהיה המשרד להגנת הסביבה מחויב עדיין להתייעץ עם שר התקשורת באשר להשפעת קביעת רמות הקרינה על שוק התקשורת, אולם יותר לו לקבוע תקנות גם אם שר התקשורת מתנגד להחלטות המסתמנות.
המשרד להגנת הסביבה: "המצב בלתי סביר"
בפברואר 2009, במהלך סיום כהונתו של גדעון עזרא כשר להגנת הסביבה, נקבעו לראשונה תקנות על פי חוק זה, אולם במשרד להגנת הסביבה, שעליו אחראי כיום השר גלעד ארדן, טוענים שהסעיף המאפשר לשר התקשורת להטיל וטו על קביעת רמות החשיפה, משיקולים כלכליים, מפר את האיזון הראוי בין אינטרס ההגנה על בריאות ושלום הציבור לבין הניהול הכלכלי של משק התקשורת. "אין להשלים עם מצב שבו בנושא בעל השפעה בריאותית מכרעת על כלל הציבור בישראל יוכפף שיקול הדעת המקצועי לאינטרסים כלכליים", טוענים במשרד.
יש לציין כי סעיף נוסף בחוק קובע כי במקרים בהם מערבות תקנות החשיפה המירבית לקרינה את שירותי אספקת החשמל, יכול שר התשתיות הלאומיות להתנגד להן, באם "עלולה להיות לתקנות בענינים כאמור השפעה ישירה ומהותית על העלויות למשק החשמל, על תעריפי החשמל או על אמינות וזמינות הספקת החשמל", ובמקרה שכזה יקבעו התקנות רק בהסכמתם של השר לתשתיות לאומיות ושר האוצר. על פי התיקון המוצע לחוק, יוכלו שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר להמשיך ולהחזיק בסמכות להטיל וטו על החלטת המשרד להגנת הסביבה.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "כיום נוצר מצב בלתי סביר שבו האחריות להגן על הציבור מפני השפעות הקרינה ובכלל זה, קביעת ספים ודרכי פיקוח, היא בידי המשרד להגנת הסביבה, אך משרד התקשורת מנצל את כוחו לפי החוק הקיים ומטיל וטו על התקנות שאמורות להסדיר מצב זה. תזכיר החוק מבקש לתקן את המצב הקיים ולאחד בין תחומי אחריות לסמכויות בתחום הקרינה הבלתי מייננת, תחת משרד אחד - המשרד להגנת הסביבה".
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "שר התקשורת אינו מתערב בקביעת רמות הקרינה של מתקנים סלולריים. משרד התקשורת מעולם לא התערב ולא ביקש להתערב בשאלה זו. המשרד להגנת הסביבה קובע באופן בלעדי את רמות הקרינה המותרות של מקורות קרינה, ומעולם לא נעשה ניסיון לנהל על כך דיון, מאחר ושיקולי בריאות הציבור הנם שיקולים מכריעים בכל סוגיה בנושא.
"יחד עם זאת, המשרד להגנת הסביבה מבקש, בניגוד לא מובן לעמדתו המקצועית, למנוע הקמת מתקני גישה קטנים באמצעות תקנות הקרינה ולמנוע את יכולתו של שר התקשורת להפעיל, בכפוף לשיקולים של בריאות הציבור, גם שיקולים אחרים, שהשפעתם על הציבור ניכרת - כגון הקמת מתקנים חדשים שיאפשרו למפעילים חדשים להיכנס ולספק תחרות בתחום הסלולרי , להוזיל מחירים, להגביר את איכות השרות ו לדאוג לאספקת שירותים בעלות סבירה.
"משום כך מתנגדים השר ומשרד התקשורת לשינוי בסמכות השר אשר עשויה לפגוע בשיקולים של טובת הציבור ופגיעה בתחרות בענף הסלולרי".
3 תגובות לכתיבת תגובה