מיכאל שראל: "סבירות נמוכה שכלכלת ישראל תחזור לקצב צמיחה שנתי של 5% ויותר"

"אחד מנתוני המפתח שייקבע את עתידה ואת אופייה של ישראל בתחום הכלכלי, בתחום החברתי, ואולי אף בתחום הביטחוני-מדיני, הוא שיעור הצמיחה הצפוי במשק הישראלי במהלך השנים הבאות", כך פותח מיכאל שראל, כלכלן ראשי בקבוצת הראל את התייחסותו לשיעור הצמיחה אורך.

המיתון הקודם בישראל נמשך מסוף שנת 2000 עד אמצע שנת 2003. לאחר סיום המיתון, המשק הישראלי צמח בשיעורים מרשימים: בין 5% ל-5.3%  במהלך ארבע שנים רצופות. בשנתיים האחרונות, על רקע משבר הכלכלי העולמי, ירד שיעור הצמיחה ל-4% ב-2008 ולכ-0.5% בלבד או למעשה מיתון בתוצר לנפש ב-2009.

לאחרונה נשמעים קולות רבים הטוענים שבשנים הבאות, על רקע ההתאוששות מהמיתון, יוכל המשק הישראלי לשוב ולהציג ביצועים מרשימים, בדומה לשנים שקדמו למיתון, וששיעור הצמיחה הצפוי בשנים אלה יחזור לרמה ממוצעת של 5% ויותר.

הכלכלן הראשי בקבוצת הראל מציג דעה שונה להערכות הללו.

"דעה זו מתבססת על חישוב אריתמטי פשוט שמראה כי הצמיחה המהירה בחמש השנים שקדמו למשבר הכלכלי העולמי התרחשה על רקע מספר תהליכים בעלי אופי חד-פעמי, אשר לא צפויים להתרחש שוב במהלך השנים הבאות. תהליכים אלו מסבירים חלק ניכר מהצמיחה המהירה בישראל בשנים שלפני המשבר", אומר שראל.

לדבריו: "במהלך חמש השנים שעברו בין היציאה מהמיתון הקודם לבין תחילת משבר הכלכלי העולמי - בין הרבעון השלישי של 2003 לרבעון השלישי של 2008 גדל התוצר למבוגר (גיל 15+) בשיעור שנתי ממוצע של 2.81%. זהו שיעור גידול מהיר יחסית. לשם השוואה, הצמיחה בתוצר לנפש (וגם בתוצר למבוגר) במדינות המתקדמות במהלך העשורים האחרונים עומדת על ממוצע שנתי של כ-2%".

"במהלך אותה תקופה גדל מספר העובדים הישראלים בשיעור שנתי ממוצע של 3.66%, ואילו מספר המבוגרים (גיל 15+) גדל בשיעור שנתי ממוצע של 1.78%. בטווח הארוך, כאשר שיעור ההשתתפות בכוח העבודה יציב ושיעור האבטלה גם כן יציב, היינו מצפים ששני המספרים יהיו זהים: מספר העובדים יגדל באותו שיעור כמו מספר המבוגרים. אולם, בתקופה האמורה, כפי שראינו, היה פער ניכר ביניהם".

בהראל מסבירים את הגורמים העיקריים שהביאו לשיעורי הצמיחה הכה גבוהים שהתרחשו בישראל. "הפער בין שני המספרים (המתבטא בגידול שנתי ממוצע של 1.85%) נובע מגידול ניכר בשיעור ההשתתפות (מ-54.9% ל-56.61% מסך האוכלוסייה בגיל 15+) ומירידה משמעותית בשיעור האבטלה (מ-11.48% ל-6.45%). הגידול בשיעור ההשתתפות מסביר כשליש מהפער, ואילו הירידה בשיעור האבטלה מסבירה כשני שלישים מהפער", כך מסכמים את הערכתם לכך שתופעת הצמיחה הגבוהה בישראל, ספק אם תחזור על עצמה.