על טעויות משלמים

אייל גולסה שחקן מוכשר מאוד. בזה אין ספק. אולי הנס, נשיא באיירן מינכן, אף ציין בפני העיתונאים הגרמנים שהתרשם עמוקות מחוכמת המשחק והדינמיות של הקשר הצנום. בבאיירן מינכן שקלו בכובד ראש את החתמתו של גולסה. זאת מאחר שפספסו החתמת שחקנים צעירים בזול כגון קאקה ואלכס חלב ולא רצו לפספס פוטנציאל גדול כמו גולסה. כיוון שמדובר במועדון הגון יחסית חיכו שם לסוף השנה ואז לשיחות עם מכבי חיפה בקשר לשחקן.

לאציו, לעומת זאת, לא חיכתה לקיץ וניצלה את חוסר הוודאות בנוגע לחוזה של גולסה במכבי חיפה כדי להביאו לאיטליה בסכום נמוך. גולסה מצדו עשה חישוב פשוט. בלאציו ירוויח הרבה יותר מאשר הוא עשוי להרוויח במכבי חיפה. את הפיצויים שככל הנראה יצטרך לשלם על הפרת החוזה עם חיפה הוא בכל מקרה יכסה עם הסכומים שיקבל בלאציו.

השאלה הפתוחה: כמה תקבל חיפה

 

מבחינה משפטית צריכה מכבי חיפה להוכיח כי השחקן היה חתום על חוזה והוא הופר מצדו. אם זה יוכח תיאלץ לאציו לשלם פיצוי שייקבע כנראה על ידי פיפ"א. במקרה ותפתח בהליך משפטי מול גולסה ייתכן שתזכה לפיצויים גם ממנו.

 אם יוכח כי החוזה שחתם גולסה בחיפה בגיל 16 לא תקף, אז חיפה תקבל רק דמי השבחה, אותם תצטרך לחלוק עם בית"ר טוברוק.

בכל מקרה, כך נראה, גולסה ישחק בלאציו. לפי רוב התקדימים (כגון חתימתו של פיליפ מקסס ברומא וגאייל קאקוטה בצ'לסי), בסופו של דבר השחקן שחתם על חוזה בקבוצה עבר לשחק בה. השאלה הפתוחה כעת היא כמה חיפה תקבל על מעברו ואם לאציו וגולסה יענשו.

"לפי דעתי האישית אם יש חוזה מתחת לחמש שנים שעליו חתום האפטרופוס של גולסה, הוא לא צריך לחתום שוב בגיל 18, כלומר החוזה שלו בחיפה תקף כשמדובר בהעברה בין לאומית", אומר עו"ד אפרים ברק, שמתמחה בדיני כדורגל ויושב כחבר בית-הדין הגבוה לערעורים בספורט (CAS). "החוק היבש אומר ששחקן מתחת לגיל 18 לא יכול לחתום על חוזה שקצר משלוש שנים".

בינתיים, נשאיר את העיניים המשפטיים לעורכי דין שמתמחים בעניין.

מכר את עתידו עבור 350 אלף יורו?

 

כעת בוא נתמקד בהחלטות של גולסה. ובכן, גולסה יקבל 350 אלף יורו לעונה, עם צמיחה הדרגתית כל עונה. הוא לא יקבל יותר מ-500 אלף יורו בעונה בלאציו כי הקבוצה פועלת תחת תקרת שכר עצמית נוקשה. מדובר על שדרוג שכר רציני מבחינת הילד. אבל יש לשאול אם ההחלטה לחתום בקבוצה כמו לאציו היא החלטה נכונה. והתשובה היא "לא".

יש לכך מספר סיבות:

בניגוד לבאיירן מינכן, או כל קבוצה אחרת באירופה, לאציו אינה יכולה להתגאות בהתנהלות הגונה, חכמה או כשרה. מדובר במועדון מפוקפק מכל הבחינות.

הנשיא, קלאודיו לוטיטו, הורשע בעבר בהרצת מניות. הוא גם נמצא אשם בפרשת קאליצ'פולי (פרשת מכירת המשחקים באיטליה). לזכותו יאמר שהוא מנע מהמאפיה להשתלט על הקבוצה. הוא גם הצליח למתן את הסממנים הפאשטיסים של המועדון. עם זאת, באיטליה מאשימים אותו גם בכך שהוא איש קש לגורמי פשע אחרים ומיתון הסממנים הפאשיסטים מיוחס בעיקר לממשלה הפרו ישראלית שיושבת כיום באיטליה.

בכל מקרה, לוטיטו גם לא אהוב במיוחד על ידי השחקנים של הקבוצה (אותם הוא שומר תחת תקרת שכר נוקשה) או על ידי האוהדים. הוא גם גילה עקשנות לא מובנת שהביאה, בין השאר, לעזיבתו של הכוכב הגדול של הקבוצה - גוראן פאנדב.

החלוץ המקדוני הוקפא בתחילת העונה בגלל סכסוך עם לוטיטו. לאחרונה טען בפני התאחדות הכדורגל האיטלקית כי מדובר בהפרת חוזה. ההתאחדות הסכימה עמו ובחודש שעבר הצטרף החלוץ לאינטר. לאציו לא קיבלה עליו אגורה. פאנדב אמור גם לקבל פיצוי על סך 170 אלף יורו בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. אגב את פאנדב היתה לאציו יכולה למכור ב-13 מיליון יורו לזניט סנט פטרבורג, אולם לוטיטו התעקש על 15 מיליון יורו והפסיד בסופו של דבר גם את השחקן וגם את הכסף. לא מהלך מבריק מדי של הנשיא.

בכל מקרה, לצערו הרב של גולסה הוא נתפס כעת כהחתמה של לוטיטו, אותו נשיא כושל ששנוא על ידי השחקנים והאוהדים.

לא עדיף היה לחכות?

גולסה צריך לשאול עצמו גם אם עשה בשכל שהצטרף לקבוצה שהאוהדים השרופים שלה מזוהים עם הימין הקיצוני והפאשיסטי של איטליה. כדי לזכות בחיבתם של האוהדים המשפיעים ביותר על המועדון, שחלק מהשירים שלהם קוראים לטבח יהודים, זרים והומוסקסואלים - יצטרך גולסה היהודי (שמזוהה עם לוטיטו) להיות ברמה אחת מעל כל שאר שחקני הקבוצה. עם כל הכבוד, הוא עדיין לא שם.

לאציו גם לא בדיוק המועדון שידוע בטיפוח שחקנים. הלחץ של האוהדים, המתקנים הבינוניים ובכלל הבלאגנים התמידיים שהמועדון מעורב בהם יוצרים אווירה שרחוקה מלהיות כר טיפוח מושלם לכדורגלן הצעיר.

בנוסף, מעטים הם גם השחקנים הזרים הצעירים שהצליחו בכדורגל האיטלקי. צריך להיות אלשנדרה פאטו או עילוי אחר כדי להגיע לכדורגל המתוחכם ביותר באירופה מבחינה הטקטית.

היו כבר מספר שחקנים ישראלים ש"קפצו מעל הפופיק" בהערכה העצמית שלהם. בדרך כלל בגלל שהמשפחה או הסוכן שטיפחו את האגו לרמות בלתי נסבלות. התקווה היא שגולסה יודע מה הוא עשה כשהחליט להצטרף ללאציו.

ייתכן שהיה עדיף לו לסיים את העונה במכבי חיפה, עם אליפות נוספת בקורות החיים ועם יחסים טובים עם המועדון שטיפח אותו וסמך עליו. גם כל הבלאגן שמצפה לו עם גיוסו עשוי להימנע אם היה נשאר עוד חצי עונה בארץ. ייתכן גם שאז קבוצה ראויה יותר מלאציו היתה מחתימה אותו.

בסוף השנה ייתכן והיה מקבל הצעה מקבוצה רצינית יותר מלאציו. קבוצה, שבאופן טבעי מפתחת טוב יותר כישרונות גולמיים כמוהו – הופנהיים, למשל או אפילו אייאקס, שמכירה את שמו. ייתכן שהיה מרוויח פחות בקבוצה כזו אבל הוא היה יוצא ממנה כשחקן שלם יותר. ויקר יותר, כמובן.

על פניו ההחלטה של גולסה נראית מוטעית - גם ברמה המקצועית, ובסופו של דבר גם ברמה הכלכלית.