אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי צילום: איי אף פי

חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי

יעל גרמן ניצחה בקרב על המרינה, גליה מאור מכה את שטייניץ, רועי ורמוס מגלה את צידה השני של תאוות הבצע , ומיכה לינדנשטראוס הוא התקווה האחרונה להפסקת שטפון היחצנים הפרטיים במוסדות ממלכתיים

04.02.2010, 10:44 | כתבי כלכליסט

גרמן שוברת את הגלים

ראשי ערים בישראל אוהבים את העשירים שלהם קרוב לחזה. הם מחבקים אותם חזק, שומרים על האינטרסים שלהם, ומייחלים בתמורה לפיתוח חינמי וארנונות עתק.

יעל גרמן, צילום: צביקה טישלר יעל גרמן | צילום: צביקה טישלר יעל גרמן, צילום: צביקה טישלר

לכן יעל גרמן היתה השבוע משב רוח מרענן ביחסי ההון־שלטון מקומי, כשניצחה במאבק הארוך שלה נגד הפיכת המרינה בהרצליה לשכונת מגורים יוקרתית. בדרך היא נאלצה להתמודד עם מוטי זיסר ושאר היזמים, שהגישו נגדה תביעת נזיקין (שהוסרה בינתיים). הניצחון שלה הפתיע את רוכשי הדירות במרינה, שלא העלו על דעתם שיום אחד יקום ראש עירייה שיעז לקחת להם את הים.

שי פאוזנר

פישר לא מתלכלך

סטנלי פישר יודע מה כוחה של שתיקה. השלווה שהפגין לאורך החודשים הקשים של המשבר זכתה השבוע למחמאה אולטימטיבית מהקולגה לשעבר דומיניק שטראוס־קאהן: "כלכלת ישראל ניצלה מנפילה בזכות מנהיגותו המופלאה של סטן". בפרשת ההדחה של דני דנקנר הוא העביר את הטיפול למפקח על הבנקים, ונמנע מלהתלכלך יתר על המידה. וגם השבוע, התכונה הכי לא ישראלית של הנגיד הוכיחה את עצמה שוב כמקור עוצמתו. שטייניץ רוצה לקצר את הכהונה שלו? לא ראוי אפילו לתגובה. המילייה הכלכלי ממתין בקוצר רוח למוצא פיו בנוגע לסערת לאומי? הוא ממשיך לשתוק. פישר צודק - שיירת הפוליטיקאים יכולה להמשיך לנבוח, אבל ברור לכולם מי יגיד את המילה האחרונה.

סופי שולמן

פדרר יודע מה חשוב

 

"אישיות זה כמו עץ ומוניטין זה כמו צל", אמר לינקולן. באחרונה קרסו כמה עצים שהקדישו זמן רב מדי לעיצוב הצל. טייגר וודס נעלם עם הזריחה של גילויים חדשים. אובמה הבין שאולי הוא הגיע לרגע שבו אנשים קטנים מטילים צל גדול וזה סימן שהשמש שוקעת. טוב שלפחות רוג'ר פדרר השקה את העץ. בגמר אליפות אוסטרליה 2009 הוא הפסיד לרפאל נדאל והתייפח כילד. "הוא נחלש", אמרו, "איבד את זה". שלושת הגרנד סלאמים שקטף מאז - האחרון השבוע, באוסטרליה - הוכיחו שהדיוק, האלגנטיות והעוצמות המנטליות נותרו בדיוק כשהיו, אמיתיים כמו גזע עץ.

אוריאל דסקל

מאור מכה את שטייניץ

 

שלמה אליהו אינו מאנשי העסקים שמחככים ידיהם בהנאה כשהם פוגשים צרות של אחרים, אבל השבוע הוא יכול היה להרשות לעצמו לעשות את זה. אחרי יותר מחמש שנים שבהן הוא מנהל מאבק עיקש כדי ליהנות מזכויותיו החוקיות כבעל מניות בבנק לאומי, הוא כבר לא לבד. השבוע גם שר האוצר יובל שטייניץ חווה על בשרו את תחושת חוסר האונים של בעל מניות גדול בבנק שאינו יכול לשלוט במהלכים שנעשים בו.

גליה מאור, צילום: צביקה טישלר גליה מאור | צילום: צביקה טישלר גליה מאור, צילום: צביקה טישלר

מה לא עשה אליהו במשך כל אותן שנים כדי לממש את זכויותיו - נעזר במיטב עורכי הדין, רואי החשבון, מנהלים בכירים במשק. כלום לא עזר. השבוע גם שטייניץ לא חסך בתחמושת - יועצים משפטיים, בכירים במשרד ראש הממשלה ויחצנים שעבדו שעות נוספות. זה לא ממש עזר. שטייניץ, קרוב לוודאי, עוד לא אמר נואש ויילחם עד לדקה האחרונה לנצל את שארית המניות שבידי המדינה כדי להשיג את מטרותיו ולהרחיק את מאור מכס היו"ר. בינתיים, אליהו יכול לשאוב נחמה מסוימת כשהוא רואה את שטייניץ מפרפר כמו דג מחוץ למים המוכרים.

גלית חמי

מוליתן חייב למות

 

הרבה טפיחות שכם הוחלפו השבוע בין חתני השמחה, משהתברר שמפעל הטקסטיל מוליתן ניצל מקריסה, על 80 עובדיו. השאלה היא כמה זמן יעבור עד שאותו מפעל, עם אותן עובדות, יגיע בדיוק לאותה נקודה, עם אותם קשיים. בעולם נטול מכס, שבו כל ארבע עובדות בירדן מרוויחות כמו אחת בנהריה, שום הנשמה מלאכותית לא תעזור. מוליתן ודומיו צריכים לעבור מהעולם, ואת המאמצים הממשלתיים והציבוריים יש להפנות למציאת פתרונות תעסוקה של המאה ה־21 ולהכשרות מקצועיות. די להנציח את העליבות, הפיגור ושוק התעסוקה של המהפכה התעשייתית.

עידן גרינבאום

ורמוס ושני צדי תאוות הבצע

תאוות הבצע היא שגרמה לשני הסוחרים של פסגות, לפי החשד, להשפיע בדרכי תרמית על שעריהן של איגרות חוב בבורסה. הם הרי כבר הרוויחו מיליוני שקלים מפעילות המסחר, אבל זה אף פעם לא היה מספיק. הרעב לא נרגע. ואולם תאוות הבצע שהפילה את בכירי פסגות אינה נחלתם הפרטית. היא פועמת בלבם של החוסכים שקופצים, אחוזי תזזית, בין אפיקי ההשקעות השונים ומספקים את הפרנסה לאותם סוחרים מתעשרים.

רועי ורמוס, צילום: יובל חן רועי ורמוס | צילום: יובל חן רועי ורמוס, צילום: יובל חן

מנכ"ל פסגות רועי ורמוס, שעד היום נהנה מהרווחים שתאוות הבצע הניבה לכל הענף, מגלה כעת את צדה האפל של אותה תאווה. אבל גם הוא יודע שהמנגנון הזה עובד כבר מאה שנה. עוד אלף פרשות, תקנות וכותרות דרמטיות לא ישנו אותו.

גולן פרידנפלד

טויודה רואה מוסך

אקיו טויודה הוא נכדו של קישירו טויודה, מייסד טויוטה. לפני שמונה חודשים בלבד קיבל את מפתחות העסק המשפחתי ומונה למנכ"ל החברה, והשבוע כבר עמד מבויש מול המצלמות וביקש סליחה. את ההתנצלות החגיגית הזו, שנישאה בכנס דאבוס, צריכים לקבל כ־7.5 מיליון צרכנים, שקנו מכונית חדשה ונדרשו להפקיד אותה במוסך בגלל תקלה חמורה בדוושת הגז, שעלולה לגרום לרכב להאיץ בלי שליטה. לבעלי המניות הוא יצטרך להסביר הפסד מוערך של כ־155 מיליון דולר, רובו ככולו מהירידה הצפויה במכירות. אבל לתדמית שהתרסקה יהיה קשה להצמיד מחיר.

גבי קסלר

לינדנשטראוס השמיע קול

לפני זמן מה הוזמנתי ללשכתו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, לשיחת רקע בעניין רגיש. דובר הבנק הוותיק היה שם כדי לרשום את עיקרי הדברים, כמקובל, אבל אז צץ בלשכה היחצן הפרטי של הנגיד, שמייצג במקביל שורה ארוכה של חברות ואינטרסים. המעמד היה מביך: הנגיד אִפשר ליחצן שסבך האינטרסים הפרטיים שלו עלול לגרום לסחרחורת להשתתף בשיחה לא לו.

מיכה לינדנשטראוס , צילום: עטא עוויסאת מיכה לינדנשטראוס | צילום: עטא עוויסאת מיכה לינדנשטראוס , צילום: עטא עוויסאת

נקלעתי שוב למעמד מוזר כשהוזמנתי לשיחת רקע עם יו"ר רשות ניירות ערך זוהר גושן ומצאתי גם כאן את היחצן הפרטי הבלתי נלאה, אף שהוא מייצג חברות הנתונות לפיקוח ולעתים גם לחקירה של הרשות. איזה פלא: היחצן של הנחקרים הוא גם היחצן של החוקר הראשי. יש לי הערכה רבה לנגיד הבנק וליו"ר הרשות, אבל אם הם אחראים לקלקול הציבורי הזה - מבקר המדינה חייב לומר את דברו. שבוע אחרי ש"כלכליסט" חשף את ניגוד האינטרסים והבזבוז שבהעסקת יחצנים פרטיים במוסדות ממלכתיים, מיכה לינדנשטראוס הוא כנראה התקווה האחרונה לשפיות.

יואל אסתרון

 

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
הכל מתמוסס
חזקת החפות שמעשירה את עורכי הדין יחד עם ההבנה שהכל שפיט ואין כללים ברורים היא שמביאה עלינו אסון .עורך דין ממולח מסביר ללקוח שיהיה בסדר (יש כאן הרבה כסף וכסף יקנה את הכל)הברוקר לובש פני עגל לפני שחיטה ופתאום לא מבין על מה ולמה?וגברת כהן מחדרה שנתנה אמון בבית ההשקעות הנכבד וחשבה שכספה שהושג בעמל רב ונחסך לעת זקנה עולה ופורח בטו בשבט . הבעיה היא השורשים כשהם רקובים אין פריחה יש רק תולעים ושאר מזיקים .מי שלמד שלהתקדם ולעשות כסף זה יצירתיות מוגזמת פלוס רמאות צריך לפנות את מקומו . רק אותו אחד שבאמת חושב על טובתה של גברת כהן ולוקח עמלת ניהול ולא מצוי בניגוד ענינים הוא ראוי
חנוך , תל אביב  |  05.02.10
לכל התגובות