אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הלוואות סיבוביות, מענקים פיקטיביים ובנק שמשתף פעולה צילום: בלומברג

הלוואות סיבוביות, מענקים פיקטיביים ובנק שמשתף פעולה

השופט נזף לא אחת בתובעים על שאינם מצליחים להסביר באופן בהיר את המנגנון שמאחורי הבליפס

04.02.2010, 10:45 | שי אספריל

פרשת "הונאת המס הגדולה בהיסטוריה של ארצות הברית", כפי שכינו אותה בכירי משרד המשפטים האמריקאי, אילצה את רשויות המס ובתי המשפט האמריקאיים להתמודד עם שמות אקזוטיים (BLIPS, FLIPS, SOS, OPIS), שמאחוריהם הסתתרו תכנוני מס אגרסיביים ומתוחכמים. התרשימים שהעביר משרד המשפטים האמריקאי הראו מנגנון מורכב לעייפה, והשופט הפדרלי שדן בתיק KPMG, לואיס קפלן, נזף לא אחת בתובעים על שהם אינם מצליחים להסביר באופן בהיר את המנגנון שמאחורי מקלטי המס הפיקטיביים שיצרו KPMG ופרזידיו.

מעיון במסמכי התיק עולה כי תכנון המס המרכזי שבו נעשה שימוש לא חוקי בפרשה הוא זה שמכונה BLIPS. שם זה אמנם מבוסס על ראשי תיבות טכניים של השיטה (Bond Linked Investment Premium Strategy), אך גם המשמעות המקורית של המילה האנגלית - שמתייחסת לאותם כתמים שמופיעים לעתים על מסכי המכ"ם וממהרים להיעלם - מיטיבה לתאר את החמקמקות שבהבנת המנגנון הסבוך שיצרה חברת פרזידיו עבור לקוחותיה העשירים של KPMG. עיקר השיטה: הסבת מערכת של הלוואות שאין בהן כל תכלית כלכלית או סיכון לנישום לשותפות בשליטת הנישום כדי ליצור לו הפסד פיקטיבי לצורכי מס.

"מטרת תכנוני המס הללו היתה אחת: ליצור יש מאין הפסדים כדי לקזז אותם כנגד הכנסתו של הנישום", אומר עו"ד גיל מזרחי, שותף מס במחלקה הבינלאומית של משרד עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.

כדי להמחיש את המנגנון המורכב נותן עו"ד מזרחי דוגמה, המבוססת על אחת המצגות שהציג משרד המשפטים האמריקאי בזמן המשפט. בדוגמה זו הוקמה חברה, "אלפא", במיוחד לצורך ביצוע תכנון המס, והנישום העביר לה 1.4 מיליון דולר ששיקפו כ־7% מן ההפסד המתוכנן (סכום זה שימש בחלקו לאחר מכן לצורך תשלום שכר הטרחה ליועצים שסייעו בתכנון המס).

אלפא נטלה מבנק זר הלוואה של 50 מיליון דולר לשבע שנים בריבית של 16%, הגבוהה משמעותית מריבית השוק. כנגד הסכמתה של אלפא לתשלום הריבית האמורה הסכים הבנק להעניק לה במועד נטילת ההלוואה פרמיה של 20 מיליון דולר. על פי תנאי ההלוואה, ניתן היה לבצע פירעון מוקדם של ההלוואה (כבר לאחר 60 ימים) רק בכפוף לתשלום קנס בגובה הפרמיה, כאשר קנס זה מופחת לאורך תקופת חיי ההלוואה. בכך למעשה הגן על עצמו הבנק מפני פירעון מוקדם של ההלוואה בשלב מוקדם והחזר של 50 מיליון דולר בלבד על ידי הנישום. נוסף על כך הוטלו על ידי הבנק מגבלות נוקשות במיוחד על השימוש בכספי ההלוואה על ידי אלפא.

עם קבלת ההלוואה היו אם כן בקופתה של אלפא 71.4 מיליון דולר (1.4 מיליון דולר שהזרים הנישום, ההלוואה בסך 50 מיליון דולר והפרמיה בסך 20 מיליון דולר). בשלב זה הקימו פרזידיו ואלפא שותפות לצורכי מס בשם "ביתא" - שלה העבירה פרזידיו כ־150 אלף דולר תמורת 10% מהזכויות בביתא, ואילו אלפא העבירה לה 71.4 מיליון דולר במזומן והסבה אליה את התחייבויותיה להחזר ההלוואה לבנק, תמורת 90% מהזכויות בה.

כפי שמסביר עו"ד מזרחי, בהעברה זו של ההתחייבויות על ידי אלפא מצוי למעשה תכנון המס. לפי סעיף 752 לחוק המס האמריקאי, כאשר נישום מעביר נכסים והתחייבויות לשותפות, הרי שכדי לחשב את שווי ההשקעה בשותפות על ידי הנישום יש לנכות משווי הנכסים המועברים את גובה ההתחייבויות המועברות. עם זאת, אם מדובר בהתחייבות תלויה (התחייבות שאין ודאות שתתממש), הרי שעל פי פסיקה אמריקאית אין להביא התחייבויות אלו בחשבון. לפיכך, הנישום דיווח על השקעה בשותפות בסכום של 21.4 מיליון דולר - 71.4 מיליון דולר שהועברו במזומן, בניכוי ההלוואה מהבנק של 50 מיליון דולר - כאשר, לטענתו, הפרמיה/קנס פירעון מוקדם הם בגדר התחייבות תלויה מאחר שזו תוחזר רק אם ההלוואה תיפרע לפני המועד.

לאחר תקופה קצרה של חודשיים, ולאחר שביתא, שנוהלה בפועל על ידי פרזידיו, ביצעה כמה השקעות מינוריות במט"ח מתוך הסכום של 1.4 מיליון דולר, הוחזרה לבנק קרן ההלוואה והריבית שנצברה בסך של כ־50 מיליון הדולר וכן שולם קנס פירעון מוקדם של כ־20 מיליון דולר. בקופתה של ביתא נותרו כ־1.5 מיליון דולר (בניכוי ההפסדים או בתוספת הרווחים כתוצאה מהפעילות הזניחה במט"ח), אשר שימשו בעיקר לתשלום ליועצים שסייעו בתכנון המס, והיתרה התחלקה בין אלפא לפרזידיו. אלפא, אם כן, השקיעה בפועל 1.4 מיליון דולר בלבד בשותפות, אך רשמה הפסד לצורכי מס של כ־21 מיליון דולר מהשקעה זו. בכך, מציין עו"ד מזרחי, ניסו הנישום ופרזידיו ליצור "יש מאין" הפסדים לצורכי מס לקיזוז כנגד הכנסותיו של הנישום.

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
לצחי - 20 מיליון ירשמו כהכנסות נדחות (פריסה על פני אורך חיי ההלוואה).
על פניו לא נראה לי כל כך מתוחכם. לא יותר מתוחכם מלהבריח הרואין בפי הטבעת (וחוקי באותה מידה). לא צריך להיות מתמטיקאי בוגר הרוורד לבצע קומבינות כאלו. החוכמה היא לבצע תיכנוני מס שמנצלים פרצות בחוק ובצורה אלגנטית.
אוסקר , תל אביב  |  07.02.10
1.
דבר אחד לא הבנתי במודל הזה
אם חברת אלפא מקבלת במזומן 70 מיליון דולר מהבנק, ומתוך זה היא מסבירה 50 מיליון כהתחייבות רשומה (הלוואה להחזיר), אז איך היא מסבירה את ה-20 מיליון הנוספים? היא לא יכולה לרשום את זה כהתחייבות תלויה, אז ההיגיון אומר שצריך לרשום את זה או כהתחייבות רגילה או כרווח הון. אם היא רשמה את זה כהתחייבות, אז במועד פרעון ההלואה לא ירשם הפסד כלל ואם היא רשמה את זה כרווח הון אז היא תצטרך לשלם מס בכל מקרה. התחיבויות תלויות בדרך כלל נוצרות "יש מאין" - הדוגמא הקלאסית היא תביעה משפטית. אני לא מבין איך נוצרת התחיבות תלויה בעת קבלת מזומן.
צחי  |  05.02.10