שש שנים של גרירת רגליים

לאחר שמשרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ויתר המגזר הציבורי עברו בתחילת שנות האלפיים מפנסיה תקציבית למתכונת של פנסיה צוברת, ביקשו במשרד האוצר להשלים את המהלך גם עבור מתגייסים לשירות הקבע, המשטרה ושירותי הביטחון.

דו"ח "המדיניות הכלכלית לשנת 2004" של משרד האוצר צפה שאם שיטת הפנסיה התקציבית תימשך, יהיו הוצאות של כ־5 מיליארד שקל מתקציב הביטחון לטובת תשלומי הגמלאות בשנת 2010. בעקבות היעדר ביטוח פנסיוני למשרתי קבע הפורשים בטרם הגיעו לגיל פרישה, קיימו נציגי מערכת הביטחון מו"מ מתיש עם האוצר.

ב־2004 התקבלה החלטת ממשלה שקבעה כי חותמי הקבע יעברו החל משנה זו לשיטת הפנסיה הצוברת. משרד האוצר ראה בתוכנית ייעול כלכלי משמעותי ודרך "נכונה יותר למערכת", כפי שהגדיר זאת בכיר לשעבר באוצר שהיה אמון על הנושא. גם במערכת הביטחון שמחו על הפתרון שנמצא. "זו המערכת האחרונה בשירות הציבורי שעברה לשיטת הפנסיה הצוברת", הסביר גורם בתחום. "בכך השלים האוצר את המעבר במגזר הציבורי לשיטה שביקש להנהיג זמן רב".

החלטת הממשלה שימשה אמנם עוגן, אך פרטי המעבר והתנאים נדונו במשך כארבע שנים בין מערכת הביטחון לאוצר. ב־2008 נחתם ההסכם שהיה יריית הפתיחה לעריכת מכרז בין הגופים הפנסיוניים. לפי ההסכם, כמקובל בשירות המדינה יוכל משרת הקבע לבחור את קרן הפנסיה שבה יבוטח. אם משרת הקבע לא בחר בקרן מסוימת, כספי הפנסיה שלו יועברו כברירת מחדל לגוף שיזכה במכרז שמשרד הביטחון יפרסם.

כבר בינואר 2004 החלו משרתי הקבע החדשים להפריש כספים משכרם לפנסיה. מאחר שצה"ל ומשרד האוצר טרם הגיעו אז להסכמות בדבר יציאת צה"ל למכרז לבחירת קרן פנסיה, הופקדו הכספים בחשבון נפרד. ב־2005 נערך מכרז בזק בין 18 קרנות פנסיה שפעלו בשוק, כדי להבטיח תשואה מובטחת ודמי ניהול מינימליים, בהפקדה לתקופת הביניים - תקופה שנמשכת גם היום. קרנות הפנסיה שזכו בהפקדת הכספים הזמנית היו "מגן זהב" בבעלות חברת הביטוח איילון ו"תאוצה" שמוזגה לקרן "מקפת החדשה" של חברת הביטוח מגדל.