אלי איילון: תוכנית הרכבות הגרנדיוזית רק תבזבז מיליארדים ולא תפתור הבעיה

במסגרת הכנס השנתי של רואי-החשבון  בים המלח אמר איילון: "רשתות רכבת מסורתיות הן כלי תחבורתי אנכרוניסטי שהתאים למאה ה-18 וה-19. הפתרון הזה קשיח ולא מאפשר שום גמישות, הוא יקר ביותר לביצוע, פגיע מאוד מבחינה ביטחונית, ואם יתממש בהיקף המדובר הוא ייצור בישראל עוד מונופול כדוגמת החשמל והנמלים שיכולים לשתק את המשק בכל רגע נתון.

"אם ברכבות הקלות והחשמליות המתוכננות בערים יש היגיון מסוים, הרי שהתוכנית הנוכחית נעדרת היגיון, וצריך לשקול ברצינות את החלופה הזולה והגמישה יותר של הרחבת כבישי האורך וסלילת רשת כבישים אורכית ורוחבית נוספת שתאפשר נגישות קלה לכל מקום, ולפתוח אותה לתחרות על-ידי הכנסת חברות פרטיות יעילות".

עוד אמר איילון, "בגלות עסקנו בלופטגשפט - הלוואה בריבית, חלפנות כספים וכדומה, ואולי זה היה בסדר אז. הבעיה שייבאנו את הפרקטיקה הזאת מהגלות לכאן. מ-1995 ועד 2009 כמות המועסקים בתעשייה ירדה באופן יחסי לעומת עסקי הלופטגשפט – בנקאות, ביטוח ופיננסים, שמספר המועסקים בהם הכפיל את עצמו. מי שחושב שאפשר לפתח בישראל מרכז פיננסי אזורי, שיסתכל על איסלנד – שניסתה לעשות דבר דומה. מערכת שבה יש 0.6 עובדי תעשייה על כל עובד פיננסים, לא תחזיק מעמד זמן רב.

"מדינה שיש בה קונפליקט מתמשך לא תיהפך למרכז פיננסי ולא יזרימו לכאן כספים מכל העולם. המגזר הפיננסי הוא ה-Over Head של המשק ויש להקטינו על מנת לשפר את היחס בינו לתעשייה הריאלית. כמו שראוי לשפר את היחס בין אגף האפסנאות בצבא ליחידות הלוחמות. הבנתי ממארגני הכנס שיש היום כ-15 אלף רואי-חשבון. אני מקווה שבשנה הבאה יהיו 10,000 רואי-חשבון בלבד, הרבה פחות עובדים בבנקים והרבה יותר עובדים בתעשייה הטכנולוגית והמסורתית", אמר איילון.