אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המספרים החשובים באמת צילום: רויטרס

המספרים החשובים באמת

אופ"א ביצעה מחקר מקיף על תעשיית הכדורגל. ואלו הממצאים העיקריים

11.02.2010, 10:33 | אוריאל דסקל

אופ"א, התאחדות הכדורגל האירופית, ביצעה מחקר מקיף על תעשיית הכדורגל. כחלק מהמאמצים של מישל פלאטיני לקדם שקיפות בכדורגל ולהעביר את הפייר־פליי הפיננסי (תקנה שלפיה קבוצות לא יוכלו להוציא יותר מאשר הן מכניסות), ישנה התמקדות ברזולוציה גבוהה על היחס שבין ההכנסות הטבעיות שהקבוצה מייצרת (ספונסרשיפ, זכויות שידור, כרטיסים, מכירת שחקנים) לבין ההוצאות והשקעות הבעלים.

הכנסות

11.5 מיליארד יורו

ההכנסה הטבעית של 732 מועדוני הכדורגל בליגות הבכירות באירופה בעונת 2008/09 - עלייה של כ־10% לעומת העונה שלפני. 36% מההכנסות (4.1 מיליארד יורו) מגיעים ממכירת זכויות שידור; 25% מההכנסות (2.8 מיליארד יורו) קשורים לפעילות מפרסום וספונסרשיפ; 22% מההכנסות (2.6 מיליארד יורו) - ממכירת כרטיסים וימי משחק; ו־17% מההכנסות (2 מיליארד יורו) - מפעילויות אחרות (פעילויות מסחריות ופעילות בשוק ההעברות). 12 מועדוני הכדורגל בליגה הבכירה בישראל הכניסו 235 מיליון שקל בעונת 2008/09 (כ־46 מיליון יורו) - ירידה של כ־7% מהעונה שלפני.

5

אופ"א מחלקת את הליגות האירופיות לחמש קטגוריות מבחינה הכנסה. TOP (הכנסה ממוצעת של קבוצה בליגה של יותר מ־50 מיליון יורו), LARGE (הכנסה של בין 5 מיליון ל־50 מיליון יורו), MEDIUM (הכנסה של בין 1.25 מיליון ל־5 מיליון יורו), SMALL (הכנסה של בין 350 אלף ל־1.25 מיליון יורו) ו־MICRO (הכנסה של עד 350 אלף יורו).

בקבוצת ה־TOP יש רק חמש ליגות (צרפתית, גרמנית, איטלקית, ספרדית ואנגלית) שמהוות 13% מהקבוצות באירופה אבל מייצרות 69% מהכנסות של הכדורגל האירופי. ההכנסה הממוצעת של קבוצה בליגה האנגלית (הליגה עם ההכנסה הגבוהה ביותר) גבוהה פי חמישה מההכנסה הממוצעת של קבוצה בליגה ההולנדית (עם ההכנסה הגבוהה ביותר בקטגוריית ה־(LARGE.

הליגה בישראל נמנית עם קטגוריית ה־MEDIUM.

18 

ב־18 ליגות הקבוצות עם ההכנסה הגבוהה ביותר סיימו במקום הראשון. ב־13 ליגות קבוצות אלו סיימו במקום השני.

88%

האחוז שמייצרות חמש הליגות הבכירות מסך הכנסות הכדורגל האירופי ממכירת זכויות שידור.

18 מ־18

הליגה הבריאה ביותר מהבחינה הזו היא הליגה הגרמנית, שם 18 מתוך 18 קבוצות סיימו עם רווח. הליגה הרומנית היא הכי לא משתלמת באירופה: רוב גדול מהקבוצות דיווחו על הפסדים כבדים - רק שלוש קבוצות סיימו ברווח מינימלי או ברייק איבן.

אוהד מנצ אוהד מנצ'סטר יונייטד. 105 מיליון איש הגיעו למשחקי הליגות הראשונות באירופה | צילום: רויטרס אוהד מנצ

הוצאות

12.1 מיליארד יורו 

סך התקציבים של קבוצות הכדורגל בליגת הבכירות באירופה בעונת 2008/09 — עלייה של 11.1% לעומת העונה שלפני. 7.1 מיליארד יורו (61%) הוא סך תקציבי השכר של מועדוני הכדורגל בליגות הבכירות באירופה — עלייה עצומה של 18% מעונת 2007/08. סך תקציבי השכר בישראל עמד על כ־40 מיליון יורו (201.6 מיליון שקל). 38% (4.4 מיליארד יורו) מההוצאות בכדורגל האירופי קשורים להוצאות השוטפות של המועדונים.

סך תקציבי קבוצות הכדורגל בישראל עמד על 475 מיליון שקל - כ־93 מיליון יורו. עלייה מ־440 מיליון שקל. הליגה הישראלית ממוקמת שלישית באירופה באחוז שמהוות ההוצאות על שכר השחקנים מההכנסות. קבוצות הכדורגל בסרביה (שמוציאות 116% מהכנסותיהן על שכר שחקנים) במקום הראשון ברשימה הלא מחמיאה הזו. אוקראינה במקום השני (112%) וישראל, כאמור, שלישית (102%). ישראל במקום השלישי בעיקר בגלל בית"ר ירושלים של ארקדי גאידמק. היא ירדה מהמקום השני שהיתה בו בעונת 2007/08. הליגה המקצוענית עם היחס הנמוך ביותר בין הכנסות לשכר היא הליגה הדנית (35% מההכנסות מופנות לשכר שחקנים). הממוצע האירופי עומד על 65%.

578 מיליון יורו

ההפסדים המצטברים של קבוצות הכדורגל בליגות הבכירות באירופה בעונת 2008/09 - עלייה מהפסדים של 515 מיליון יורו בעונת 2007/08. הקבוצות הישראליות "הפסידו" (הבעלים, בעיקר ארקדי גאידמק, כיסו אותם) כ־240 מיליון שקל (47 מיליון יורו) - יותר מאשר ההכנסות הטבעיות.

57

מספר המועדונים מהליגות הבכירות של אירופה שהוציאו יותר מ־100% מההכנסות שלהם על שכר שחקנים ועובדים. בית"ר ירושלים היתה אחד מאותם מועדונים.

60% 

מהליגות עם הכנסה ממוצעת לקבוצה של 5 מיליון יורו ומטה סיימו את העונה בהפסד תפעולי. בליגות שבהן ההכנסה הממוצעת היתה מעל 5 מיליון יורו רק 36% מהקבוצות סיימו בהפסד. בישראל, לפי הדו"ח של אופ"א, שישה מועדונים סיימו בברייק איבן או רווח מינימלי ושישה אחרים דיווחו על הפסד הגדול ב־20% מההכנסות.

 53%

אחוז המועדונים שסיימו את העונה בתקציב מאוזן (ברייק איבן).

22%

אחוז המועדונים שסיימו את העונה בהפסדים משמעותיים - גבוהים יותר מ־20% מההכנסות.

1.08 מיליארד יורו

הסכום שיוציאו קבוצות הכדורגל על שחקנים חדשים בעונת 2008/09. רק באנגליה וספרד השקיעו 385 מיליון יורו בשחקנים חדשים. קבוצות הליגה הצרפתית והליגה הולנדית יקבלו יותר מ־185 מיליון יורו.

אצטדיון אמירייטס של ארסנל. ל-83% מהמועדונים אין בעלות מלאה על האצטדיונים שלהם, צילום: בלומברג אצטדיון אמירייטס של ארסנל. ל-83% מהמועדונים אין בעלות מלאה על האצטדיונים שלהם | צילום: בלומברג אצטדיון אמירייטס של ארסנל. ל-83% מהמועדונים אין בעלות מלאה על האצטדיונים שלהם, צילום: בלומברג

אוהדים

105 מיליון איש

הגיעו למשחקי הליגות הבכירות באירופה בעונת 2008/09. 196 מהמועדונים דיווחו על כך שמגיעים למגרש שלהם יותר מ־10,000 איש למשחק. בגרמניה ממוצע הקהל במשחק הגבוה ביותר באירופה (42,565). באסטוניה הכי נמוך (184). ישראל באמצע (5,305).

58%

מהמועדונים דיווחו על ירידה במספר האוהדים שהגיעו למגרשים בשנת 2008/09. בשנת 2007/08 66% מהמועדונים דיווחו על עלייה במספר האוהדים שהגיעו למגרשים. המיתון הורגש גם ביציע.

חובות

18.2 מיליארד יורו

סך החובות של מועדוני הכדורגל בליגת הבכירות באירופה. לקבוצות בישראל חובות נמוכים יחסית – 8 מיליון יורו בלבד.

5.5 מיליארד יורו

סך החובות של מועדוני הכדורגל באירופה לבנקים ולמוסדות פיננסיים. 54% מסכום זה שייכים ל־20 מועדונים בלבד.

הידעת?

 

42%

מקבוצות הכדורגל בליגות הראשונות של אירופה קשורות לאגודות ספורט; 13% מוגדרות כ"חברות ספורט"; 4% חברות שנסחרות בבורסה; 3% מהמועדונים שייכים למדינה או למועצה מקומית; 38% מהקבוצות מוגדרות כחברות פרטיות. 54% מהקבוצות בבעלות של גוף או יחיד בעל רוב המניות; 46% מהקבוצות באירופה אינן בבעלות של בעל שליטה יחיד.

81%

מהתאחדויות הכדורגל באירופה (43 מ־53) סירבו להעניק לפחות למועדון אחד רישיון לשחק בתחרויות של אופ"א בין השנים 2004 ל־2009. בית"ר ירושלים, למשל, לא קיבלה רישיון מההתאחדות לכדורגל לשחק באירופה, וזאת מאחר שלא היו לה ערבויות מספקות. התאחדויות הכדורגל המקומיות יאכפו את עניין הפייר־פליי הפיננסי. קבוצה שלא תעמוד בתנאים, לא תקבל רישיון לשחק בתחרות של אופ"א.

16 

מספר הקבוצות הנפוץ ביותר בליגות הבכירות באירופה. ישראל, קרואטיה, נורבגיה, סרביה ושבדיה שינו לאחרונה את הליגה הראשונה שלהם למבנה של 16 קבוצות.

20 מיליארד יורו

שווי הנכסים של מועדוני הכדורגל בליגות הבכירות באירופה.

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
תלמד מר לוזון
שלא צריך להשקיע 3 מיליון במאמן זר לנבחרת לעומת, זאת להשקיע במאמן צעיר שלנו לבטוח בכחול לבן בשכל ולא בבירבורים מציע באמצעות כתבה זו להראות שמר לוזון נכשל ויפנה את מקומו יש לנו בארץ הרבה שהיו עושים את העבודה וכאלה עם יחסי ציבור גדולים כמו מוטלה שפיגלר גיורא שפיגל אברהם גרנט ואף לא הייתי מהסס לפנות לאדון זהבי מכוחותנו הנעלים בחו"ל תודה אמנון
אמנון , חדרה  |  13.02.10
7.
לא הגיוני
אין שום הגיון במחקר שעשו באופ"א ספורט מקצועני נעשה למטרת רווח אם לא היה רווח - כולם היו מוכרים נכון שלפעמים קבוצות מפסידות כסף אבל זה לא בגלל עלות השחקנים אלא בגלל ניהול כושל המחקר של אופ"א נועד לגבות את הבעלים והקבוצות על מנת לקבל יותר תמיכה ציבורית לעסק פרטי תחשבו על כל עסק עצמאי שמעסיק עובדים - איזה עסק מקבל כל-כך הרבה הטבות במיסוי, שימוש במתקנים ציבוריים, וכו' בלי שום צורך לחשוף את הדוחות הכספיים שלו וגם אם קבוצות היו חושפות את הדוחות - כמה מזומן נעלם בדרך...(ראו מוני וחברים) זה לא רק שיש חוזים כפולים והעלמת מס - יש צורך של מינהל הליגה והבעלים לדווח על הפסדים כדי לקבל ממימון ציבורי וללחוץ על השחקנים להוריד משכורות. אף שחקן לא מקבל יותר ממה שהוא שווה אחרת הוא היה מפוטר בטווח הארוך והמשכורות היו נופלות. עובדה שהמשכורות עולות - ללא קשר לשוק. השחקנים מרוויחים הרבה פחות בגלל שאין שקיפות של רווחי הקבוצות - למעט קבוצות שיתופיות כמו הפועל ת"א כדורסל אם רוצים לשנות את תבנית הספורט אולי צריך ללמוד מבעלות של אוהדים על הקבוצה ושימוש מלא בהכנסות להשקעה בקבוצה עצמה (ראו גרין ביי פקרס) והקהילה שממנת אותה. בקיצור אופ"א כמו כל ספורט מקצועני מנהלת מונופול או אוליגופול. הכתבה בהחלט מעניינת אך יש לבדור את הפרטים לעומק ע"י נציגים של מס הכנסה שיעבדו צמוד לקבוצות ואז נראה כמה נכנס ויוצא
לאהגיוני  |  12.02.10
5.
צודק גולן
בליגה שלנו, עם כל התמיכה הציבורית שכל הקבוצות זוכות בה בדרכים שונות (שימוש במתקנים של העירייה, תמיכה תקציבית מכספי העירייה) והכספים שלא הן מייצרות כמו קבלת כספים מהטוטו, הגיע הזמן שכל הקבוצות המקצועניות בליגות שלנו, יחשפו את הדוחות שלהן ונוכל לראות מה הן עושות עם הכסף שלנו. כסף שיכול ללכת לרווחה ותשתיות, הולך לתשלום משכורות של חצי מיליון דולר לשחקנים כמו יניב קטן, עידן טל ועוד כמה "כוכבים" שלא שווים את מה שהם מקבלים. כל עוד כסף ציבורי ולא רק פרטי מסתובב במערכת, חייבת להיות שקיפות. וצריך לשנות את התקנון כך שקבוצות לא יורשו לסיים שנה בהפסדים. רק ככה המשכורות יחזרו לסדר גודל הטבעי וההגיוני שלהן, וקבוצות יפסיקו להתפרק כל שני וחמישי.
משה , ירושלים  |  12.02.10
לכל התגובות