פותח חשבון: ארבעה רגולטורים, משק אחד

כל הנוכחים באולם איבצ'ר במרכז הבינתחומי הרצליה מחאו כפיים בקול רם. נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, שכהונתו מסתיימת בסוף אפריל, הוזמן לשאת את נאומו המסכם בכנס הרצליה שהסתיים בסוף השבוע שעבר ונשאל אם הוא מתכוון להישאר בישראל לתקופת כהונה שנייה. פישר לא אמר מה הם תוכניותיו לעתיד, אבל מיהר להביע את דעתו בנושא שבו עסק פאנל קודם באותו יום, הפיקוח על השווקים הפיננסיים: "עלינו לטפל בכל נושא הרגולציה בקרוב".

בישראל פועלים כיום ארבעה גופים רגולטוריים. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אגף הפיקוח על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר (מפקח על חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וסוכני ביטוח), רשות ניירות ערך (מפקחת על חברות ציבוריות, הבורסה, חתמים, קרנות נאמנות, יועצי השקעות ומנהלי תיקים) ורשות ההגבלים העסקיים (מפקחת על התחרות במשק). ישנם הבדלים משמעותיים בסמכויות, במשאבים ובניסיון בין גופי הפיקוח השונים. בולטת העובדה כי לממונה על שוק ההון והביטוח יש סמכויות מצומצמות ואת המשאבים הדלים ביותר מבין הרגולטורים, וזאת נוסף על תהיות על מידת עצמאותו של האגף בתוך משרד האוצר.

בין הולנד לאנגליה

נראה שכיום עומדת המערכת הפיננסית בישראל בפני שלוש ברירות: סטטוס קוו, אימוץ מודל הרגולציה ההולנדי או הקמת גוף רגולטורי עצמאי מחוץ לבנק ישראל שיפקח על כל המערכת הפיננסית - כפי שממליץ פרופ' אבי בן בסט. לפי ההצעה של בן בסט יעבור גם הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל לאותו גוף רגולטורי חדש.

מימין: שר האוצר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר | צילום: ששון תירם

בבנק ישראל תומכים בהחלת המודל ההולנדי. במודל זה, המכונה גם "מודל כפל הפסגות", שוכן הפיקוח הכלל־מערכתי (סיסטמתי) בבנק המרכזי ואילו הפיקוח על התנהגותם העסקית של המוסדות הפיננסיים נמצא בידי ארגון נפרד, מחוץ לבנק המרכזי. חלופה אחרת היא מודל הרגולציה האנגלי, שבו פועלת רשות לשירותים פיננסיים (FSA) האחראית לפיקוח על כלל המערכת הפיננסית ונמצאת מחוץ לבנק המרכזי. ואולם, התמיכה במודל זה הצטמצמה בעקבות התמוטטותו של הבנק האנגלי Northern Rock והביקורת על כך שה־FSA לא זיהתה בזמן את התנהלותו העסקית חסרת האחריות.

"מעמד עצמאי למפקח על שוק ההון"

פרופ' אמיר ברנע מהמרכז הבינתחומי סבור כי "יש לבצע, לכל הפחות, בחינה רצינית של מיקום הפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר". לדבריו, "צריך לתת למפקח על שוק ההון והביטוח מעמד עצמאי, שכיום אין הוא נהנה ממנו. במשרד האוצר אומרים שמערך הרגולציה עמד במבחן במשבר, אבל זה לא אומר שאין בו לקונות בעייתיות ביותר: בייחוד בנושא הפנסיוני בהיבטים של רמת הפיקוח והשקיפות. הנושא הזה צריך לקבל טיפול מיידי, מכיוון שבו מושקעים רוב כספי החיסכון ארוך הטווח של אזרחי המדינה".

סגן שר האוצר, יצחק כהן (ש"ס), הבהיר בכנס הרצליה כי משרד האוצר אינו מתכוון לוותר על אגף הפיקוח על שוק ההון והביטוח. הוא גם הבטיח להקצות לאגף יותר משאבים וכוח אדם. אבל האם להתעקשות של שר האוצר יובל שטייניץ על שמירת האגף תחת חסותו יש נימוק אמיתי מלבד זה שאין הוא רוצה לאבד מכוחו?