המיליונרים שלא סיימו תיכון: מג'יזל ועד סיימון קאוול

בשעה שרובנו דנו עם ההורים על שעות השינה ולמדנו במרץ לבחינות הבגרות, כמה מהיזמים הבולטים ביותר בעולם נטשו את לימודיהם בתיכון בשלב מוקדם במטרה להתחיל ולעבוד על בניית האימפריה שלהם.

רבים עשו את זה מתוך כורח, לאחרים היה ספונסר (או לפחות מישהו שעזר להם במטרה לגזור לאחר מכן קופון על גבי ההצלחה שלהם). עם זאת, לכולם היה יצר חזק לבנות משהו בעצמם. אפילו בגיל צעיר, המחויבות והתשוקה שלהם התגלו כמושכים עבור משקיעים.

למרות כל התוכניות היוקרתיות ללימודי יזמות באוניברסיטאות, תמיד יישאר את אותו אחוז של אנשים שנולדו עם כישורי היזמות בדמם, ואלה מוכיחים פעמים רבות כי לא תמיד יש צורך בתעודות ודיפלומות מבתי ספר יוקרתיים.

ג'יי-זי

הנושר הזה גדל באחד מפרויקטי הדיור הקשים ביותר של רובע ברוקלין בניו יורק והתמודד עם בעית סמים לפני שמצא מפלט במוזיקת ההיפ הופ. ב-2008 הוא חתם על חוזה ל-10 שנים עם חברת לייב ניישן, אשר העניק לו שליטה על התקליטים שלו.

קרל לינדנר

המיליארדר הזה נשר מהתיכון במטרה לחלק חלב עבור המחלבה של משפחתו. ב-1940 הוא השתמש בהלוואה של 1,200 דולר במטרה לפתוח חנות גלידה עם אחותו ושני אחיו. ב-1959 הוא עזב את החנות והחל להשקיע בהלוואות וחסכונות שלבסוף אוגדו תחת השם AIG. ב-1984 הוא רכש מחדש את המחלבה של משפחתו, אשר מונה כיום 200 סניפים של חנויות גלידה וחנויות נוחות.

ג'ורג' פורמן

המגיש החינני הזה החל את דרכו באמצעות מדריך (מנטור) אותו פגש בגיל 15, ואשר שיכנע את הבריון הצעיר לנסות את מזלו באיגרוף. פורמן ניגש למטרה בנחישות וב-1968 זכה במדליית זהב במשחקי האולימפיאדה. מאז הוא שימש כפרזנטור של מותגים כגון דוריטוס וקנטקי פרייד צ'יקן, לצד מותג פרטי של מסעדות הנושאות את שמו.

סיימון קאוול

שופט אמריקן איידול בעל הפה הגדול, אשר הרוויח 75 מיליון דולר בשנה האחרונה, נשר מהתיכון בגיל 16 ונחת במשרת ממיין דואר בחברת התקליטים EMI. בגיל 23 הוא עזב אותה במטרה להקים לייבל פרטי משל עצמו, FANFARE שמו.

ג'יזל בונדשן

כשבונדשן היתה בת 14 גילה אותה "צייד דוגמניות" במרכז קניות בברזיל. ב-1996 היא צעדה את צעדת הבכורה שלה בשבוע האופנה בניו יורק, ובשנה שעברה היא הרוויחה 25 מיליון דולר, הודות לחוזים שחתמה עם בתי אופנה כגון ורסאצ'ה ודיור. יש על שמה גם קו של נעליים.