אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אבא לימד אותי: כל תיק, גדול או קטן, הוא הכי חשוב בעולם צילום: מיכאל קרמר

אבא לימד אותי: כל תיק, גדול או קטן, הוא הכי חשוב בעולם

עו"ד גד נשיץ, ממייסדי ומבעלי משרד נשיץ ברנדס, בן 78, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בהרצליה

18.02.2010, 12:48 | צמרת פרנט

אבא שלי, פריץ נשיץ, היה סופר, משורר, איש עסקים ודיפלומט. הוא נולד בווינה, ובזכות ראיית הנולד הבין את הסיכונים שלפניהם עומדת יהדות אירופה. לכן ב־1940 לקח את המשפחה - את אמי ואותי - ועלינו כולנו לישראל. כל קרובי המשפחה שלו הסתכלו עליו אז כמו על מטורף שהולך לגור במדבר, אבל הוא הצליח והתבסס כאן בזכות יכולותיו יוצאות הדופן ועמידתו האיתנה על עקרונותיו. הוא למד משפטים והנדסת טקסטיל, ועבד כמהנדס טקסטיל.

"אבא שלי גדל על המסורת ההומניסטית, ועליה חינך אותי. גם בתיכון התעקש שאלך ללמוד במגמה הומניסטית. ממנו למדתי את אחד העקרונות המרכזיים שהנחו אותי בחיי, והוא החשיבות שבעזרה לזולת, הכנסת האורחים והדאגה לאחר.

1957, פריץ נשיץ (מימין) וגד נשיץ (משמאל) עם עו"ד דוד הרמן, קבלת פנים בשגרירות הונגריה 1957, פריץ נשיץ (מימין) וגד נשיץ (משמאל) עם עו"ד דוד הרמן, קבלת פנים בשגרירות הונגריה 1957, פריץ נשיץ (מימין) וגד נשיץ (משמאל) עם עו"ד דוד הרמן, קבלת פנים בשגרירות הונגריה

"אני זוכר שב־1949, קצת אחרי קום המדינה, גרנו בדירה של 2 חדרים ברחוב רופין בתל אביב. יום אחד, בלי הודעה מוקדמת, צלצלו בדלת שתי בחורות צעירות, עולות חדשות שהיו קרובות משפחה שלנו, ועמן בן דוד נוסף ואשתו. אבא שלי, בלי שום היסוס, שיכן אותם אצלנו בבית. הוא קיבל אותם באהבה, והם גרו איתנו במשך חצי שנה. אבא שלי התייחס אליהם כמו אל הילדים שלו. שתי הצעירות הקימו מאז משפחה, ואני בקשרים איתן עד היום.

"בשנות החמישים, בשנה הראשונה לעבודתי כעורך דין, הגיע אליי לקוח חדש. הטיפול בעניינו הצריך עבודה רבה יותר ממה שהצדיק התיק, ולכן חשבתי לוותר עליו. התייעצתי עם אבא שלי, והוא אמר לי: 'קיבלת תיק - טפל בו מההתחלה עד הסוף, לא חשוב אם הוא קטן או גדול'. ממנו למדתי מהי דבקות במטרה; אני עורך דין כבר 52 שנה, וזה העיקרון שאני דוגל בו - לא חשוב אם מדובר בתיק קטן או גדול, מבחינתי הוא הכי חשוב בעולם".

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן

 

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
תגובה לחשיפה האישית של עו"ד גד נשיץ
עמיתי ומכובדי כאחד , כאשר אדם וגם עורך דין הוא אדם , מתקרב לגבורות , לא מותחים עליו ביקורת נוקבת. אכן ערכיו של אביך ראויים לכבוד רב ובמיוחד לאימוץ. שאלה : האם בהשפעתם של ערכים אלה אתה ועמיתך למשרד הצטלמתם בעיתון תחת הכותרת להחמיר בהוצאות עם בעלי הדין ? אני תמה . בכל שנותיך לא קראתי ולא שמעתי אותך יוצא להגנתם של עורכי הדין. לא קראתי ולא שמעתי אותך מצביע על אחריותם האישית של השופטים להידרדרות שחלה במערכת המשפט של מדינת ישראל , לא קראתי ולא שמעתי אותך מבקר את המצב הנוראי בבתי המשפט שכתוצאה ממנו הטובים נוטשים את בתי המשפט וגם בעזרת שבעים סוסים לא יצליחו לגרור אותם שוב אל אולמות המשפט. לא קראתי ולא שמעתי אותך יוצא כנגד הפיכת מערכת השפיטה של מדינת ישראל לבת דמותה של מערכת החינוך. ועל כך אמרתי לאחר מנושאי המשרה הרמים ביותר במערכת המשפט של מדינת ישראל את הדברים האלה : מה שעשו המורות למערכת החינוך , למעט יוצאות מן הכלל , עושות השופטות למערכת המשפט למעט יוצאות מן הכלל , וכל אחד יצוק תוכן לדברים אלה ככל אשר ידבנו ליבו. לא קראתי ולא שמעתי כי הקמת במשרדך המפואר מחלקה אשר מטפלת אך ורק בעניינים ציבוריים ובתיקי פרו בונו . לא קראתי ולא שמעתי כי אתה ומשרדך מייצגים חינם עמותות ציבוריות הנזקקות לליוי משפטי בתחום הרפואה , הסיעוד , החינוך , ילדים בסיכון , סרטן , וכיו"ב. לא קראתי ולא שמעתי שאתה ומשרדך מיצגים עורכי דין אשר המערכת מתנכלת להם ולעניין זה " המערכת " פירושו : בתי המשפט , הנהלת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין הצריכה להיות נמל הבית של כולנו , דירת המקלט בלשון גופי הביון , אך בפועל היא מסגירה את הבורחים אליה לידי הרודפים אותם .אז מכובדי עמיתי עו"ד נשיץ אני מאחל לך בריאות רבה ואריכות ימים , אך שאלתי : האם ערכים לחוד ומציאות לחוד ? שבת שלום.
עו"ד נפתלי גור אריה , תל אביב  |  19.02.10