אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם ה-SMS מעצב מחדש את מוחותינו? צילום: shutterstock

האם ה-SMS מעצב מחדש את מוחותינו?

ניסויים גילו: מבנה השפה ואוצר המילים שמכתיבה תרבות ה-SMS משפיעים על התפיסה והמחשבות

18.02.2010, 12:59 | שיזף רפאלי

לא חשוב מה יאמרו הגויים, אמר בן־גוריון, חשוב מה יעשו היהודים. אבל האם חשוב גם מה יאמרו היהודים? האם שפתנו, אוצר המילים והתחביר, משמשת אותנו רק כדי להביע את מחשבותינו, או שמא היא גם מעצבת אותן? בלשנים דנים בשאלה הזאת זה עשרות שנים, וכבר גילו שלאסקימואים יש יותר מילים נרדפות לשלג ולערבים לגמלים, שבעברית הדיבור ישיר יותר ובסינית הוא מתבסס יותר על טון הדיבור. אבל האם, כאן ועכשיו, יש לנו סיבה לחשוש ש־140 התווים שאליהם אנחנו מוגבלים באתר טוויטר עשויים לסתת בהתאם את ערוצי המחשבה שלנו? ואם נתרגל לקיים עם סובבינו בעיקר תקשורת רב־ערוצית, אסמסית וקצרת רוח - אם עוד ועוד מילים ומושגים יתחלפו באמוטיקונים כגון "J:)" - האם הדבר ישפיע על מה שנחשוב?

 , צילום: גלעד קוולרצ צילום: גלעד קוולרצ'יק  , צילום: גלעד קוולרצ

הפעם האחרונה שבה נבדק אם שינוי בשפה מביא לשינוי בחשיבה היה כשהתנועה הפמיניסטית בארצות הברית דרשה שימוש בשפה נקייה ממגדר ושכל ביטוי יוכל לייצג זכרים ונקבות כאחד. זכור גם מנחם בגין שתבע לקרוא לשטחים "יהודה ושומרון", בתקווה לקבע דרך המילים את רעיון ארץ ישראל השלמה. כל שפת ה"פוליטיקלי קורקט" נולדה במטרה לעצב את התודעה, ודרכה את המציאות. אולם מידת השגת המטרה לא נבדקה מדעית.

עד עכשיו. מחקרים חדשים שופכים אור חדש ונחרץ על שאלת השפעת השפה על התודעה, וסדרה של ניסויים יצירתיים גילתה שהמילים והדקדוק אכן משפיעים עלינו, לטוב, לרע, ובמקומות לא צפויים.

לפי הפסיכולוגית מאוניברסיטת סטנפורד לרה בורודיצקי, האופן שבו אנחנו בוחנים דברים ונטייתנו להיות תוקפנים או אוהדים מושפעים מהשפה. למשל, בשפתם המקומית של ילידי אוסטרליה אין מושגים המקבילים ל"צד ימין" "שמאל" "לפנים" ו"לאחור". התייחסותם למרחב היא רק תוך שימוש בשמות רוחות השמים. אפילו היד שאנחנו מכנים "יד שמאל" מכונה אצלם "היד שבצפון־מזרח". בורודיצקי מקשרת זאת ישירות לכושר ההתמצאות יוצא הדופן של ילידי אוסטרליה, ל"מצפן הפנימי" שרומנטיקנים רבים מייחסים להם. במבחני תפיסה והבנת הנקרא הילידים הללו הצטיינו בפענוח של דברים מרחביים, אך התקשו בשאלות שדרשו מהם לבחון דברים זה ביחס לזה, או לבצע הקשרים סדרתיים.

בורודיצקי אף גילתה שהבדלים באוצר המילים אכן מביאים להבדלים בתודעה. ברוסית, למשל, אין שם כולל לצבע הכחול. לכחול העמוק יש מילה שמייצגת אותו, ולתכלת מילה אחרת לגמרי. והתוצאה: במבחני ראייה, רוסים הבחינו טוב יותר בהבדלים בין גוונים שונים של כחול. זהו קשר ישיר בין השפה לתפיסה.

בשפות אחרות, ההבחנה בין שמות עצם שנאמרים בזכר ובנקבה מביאה להבדלים בחשיבה עליהם: בגרמנית, למשל, המילה "גשר" היא נקבה ובספרדית זכר. כשבורודיצקי ביקשה מגרמנים לדמיין גשר הם תיארו בפניה גשר "יפה", "שביר" ו"אלגנטי"; הספרדים סיפרו על גשר "גדול", "חזק" ו"יציב". המושג "מפתח" הוא זכר בגרמנית ונקבה בספרדית. בניסוי של בורודיצקי דמיינו הספרדים מפתח "קטן", "עדין" או "מבריק", והגרמנים מפתח "כבד", "משונן", "שימושי" ו"מתכתי".

פרופ' בורודיצקי נכנסה גם למוזיאונים ובדקה כיצד אמנים מתרבויות שונות ציירו מושגים מופשטים כגון "זמן", "ניצחון", "חטא", או "מוות". ב־85% מהמקרים, מינה של הדמות שייצגה את המושג - וכנגזר מכך הסטריאוטיפים של אופייה - תאמו את מינה בשפת האם של הצייר. בציורי הגרמנים המוות היה גבר הרסני, אצל הרוסים - אשה מסתורית.

אז האם חיים ומוות אכן ביד הלשון? מה שבטוח הוא שיד הלשון משפיעה. שלא הכל "פלאברה", לא הכל מילים סתם.

פרופ' רפאלי הוא ראש בית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה www.sheizaf.rafaeli.net

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
קשר או סיבה?
לא הבנתי איך החוקרת הוכיחה שהבדלי המלים יצרו את הבדלי יכולת התפיסה. ואולי זה הפוך - כיוון שיש להם יכולת מיוחדת (להבחנה מרחבית, להבחנה בין צבעים), נוצר צורך בשפה לציין במלים שמות דקויות שזר (כמונו) לא מבחין בהם, והשפה היא רק ייצוג ליכולת ייחודית שבאה לידי ביטוי גם במבחנים מרחביים/צבעוניים? וגם אני מסכימה שלא ניכר הקשר בין כותרת הטור לתוכנו.
ל.  |  21.02.10
5.
כן זה נכון, אפשר לראות זאת אפילו בדיבור הרגיל לדוגמא
אם עושים תאונה עם האוטו אז דפקו לי את המכונית מקדימה , מאחורה, מהצד ... נכנסו בה שרטו אותה והכל בלשון של תאור מצבים של בחורה כי המילה מכונית זו נקבה תרים לה את המכסה (חצאית) ונראה את המנוע שלה... אומר בעל המוסך תראה, הוא אומר, אתה לא מתנהג איתה בעדינות, אתה קורע אותה... לעומת החברים שבאים עם הג'יפ. פתאום זה הופך לרכב (בלשון זכר). חזק גדול מאסיבי תגיד לי כמה הוא אוכל? וואוו איזה תאבון. כמה הוא עושה איזו מהירות עוצמה וחוזק יש תחת מעטה הפלדה הזו. תראה את הנהמות שהוא מוציא.. היןןן היןןן היןןן כמובן במקרה של תאונה הרכב שלו דופק את המכונית שלי...ופתאום נולד לי ילד חלופי.
אילן  |  20.02.10
4.
יש ספר שמדבר על כך שלא ניתן לחשוב על מה שלא יודעים להגיד.
או במילים אחרות, המחשבה בנויה ממילים. וזה אומר ששפה עשירה תביא ליכולת חשיבה מפותחת יותר.לבעלי שפה עשירה יש פשוט יותר סוגים של "חומרים" לבניית המחשבות. אז תביאו לילדים שלכם הרבה ספרים לקרוא, שילמדו את השפה בצורה מעמיקה.
א.ב גדה  |  20.02.10
3.
רדוד ביותר
אכן קיים קשר בין הסביבה לבין השפה לבין עיצוב התודעה. הוא נוצר בגיל צעיר תוך הטמעה של שפת האם לתוך הכישורים הקוגניטיבים. הטמעה מאוחרת של טכנולוגיות תקשורת אינה קשורה לכך והדוגמאות לא רלוונטיות. המצאת המורס לא גרמה לאנשים לדבר בהברות קצרות יותר.
עופר , תל אביב  |  20.02.10
לכל התגובות