אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: פגיעותה של המדיה החדשה צילום: shutterstock

דו"ח טכנולוגי: פגיעותה של המדיה החדשה

אנשי העיתונות החדשה חשופים יותר לאיומים - אבל גם חושפים יותר מידע; המו"לים מתפכחים, ומגלים שהאייפד לא הולך להציל את תעשיית העיתונות; ומתברר שגוגל באזז, נוסף לכל התסבוכת, גם חושף משתמשי ג'ימייל להשתלטות מצד האקרים

17.02.2010, 12:56 | יוסי גורביץ

זריזים יותר, חשופים יותר, מסוכנים יותר

בלוגים ועיתונאים מקומיים מסוגלים לגרום הרבה יותר אי נחת לדיקטטורים ולטיפוסים שליליים אחרים מהעיתונות הממוסדת, אך באותה מידה הם חשופים יותר לפגיעות מצד הנ"ל. כך עולה מהדו"ח השנתי של המועצה להגנה על עיתונאים.

בשני המקרים, הסיבה היא העובדה שאנשי התקשורת החדשה לא קשורים למנגנון הישן של העיתונים. למעשה, הם לא צריכים שום מנגנון – עורכים, עורכי דין, אפרט שלם של הדפסה – אלא רק חיבור לרשת ומחשב שיש לו מקלדת. מנגנונים מאיטים אותך.

מצד שני, הם גם מגינים עליך. הרבה יותר קל להעלים בלוגר שכותב מהבית מאשר כתב של הוושינגטון פוסט. עיתונאים מגינים זה על זה וכאשר אחד מהם נעצר, המשטר שעצר אותו מתחיל לגלות שזה לא שווה את כאב הראש. ממשלות, כמו תאגידים, חוששות מפרסום שלילי יותר מכל דבר אחר. השליט לכל החיים של זימבוריסטאן לא רוצה שהשאלות שיישאל כשהוא מגיע לפריז כדי לבזבז את כספם של תושבי ארצו יהיו על איזה עיתונאי שהוא עצר.

הבלוגרים פטורים מהמנגנונים המאטים - לטוב ולרע. המחשה, צילום: shutterstock הבלוגרים פטורים מהמנגנונים המאטים - לטוב ולרע. המחשה | צילום: shutterstock הבלוגרים פטורים מהמנגנונים המאטים - לטוב ולרע. המחשה, צילום: shutterstock

הבלוגרים לא לגמרי לבד: אם מישהו יודע על המעצר, והוא מצליח לארגן מסה קריטית של תומכים בפייסבוק ובאמצעי מדיה חדשים אחרים, אפשר לארגן למשטר כאבי ראש ענקיים. וכאמור, הם מסוגלים להציף מידע שכלי התקשורת האחרים חוששים לגעת בו – עד שהסכר נפרץ. תשאלו את ביל קלינטון מה הוא חושב על מאט דראדג'.

האייפד לא יציל שום דבר

 

להוציא, אולי, את חשבון הבנק של סטיב ג'ובס.

בחודשים שקדמו להצגת מה שפעם כונה טאבלט, כאשר המוצר העלום עדיין היה חד קרן שכל אחד ראה בו את מה שרצה לראות, אחת האגדות הנפוצות ביותר היתה שהמכשיר יהיה מה שיציל את העיתונות. אפשר יהיה לקרוא בו עיתונים ומגזינים בנוחות, אפשר יהיה לעדכן אותם בזמן אמת במידת הצורך, וחשוב מכל – אפשר יהיה לגבות על כך כסף.

עכשיו כשהחד קרן כבר פה, ונראה יותר כמו קרנף, ההתלהבות דועכת מהר יותר משמניית אפל נופלת. בניו יורק טיימס מתנהלת מלחמה פנימית על האייפד: השאלה היא כמה לחייב את הקוראים. הגווארדיה הוותיקה דורשת תשלום של 20 עד 30 דולר בחודש. הדור הצעיר תולש את שערותיו ומנסה להסביר להם שלא סביר שמישהו ישלם יותר מעשרה דולרים בחודש. הוותיקים חוששים שמהדורה זולה באייפד תחסל את מהדורת הדפוס; הצעירים סבורים שמחירה של המהדורה הדיגיטלית לא צריך להיות תלוי במהדורת הדפוס, משום שהיא חוסכת את כל העלויות הנלוות – אתם יודעים, כורתים יער, מעבדים אותו, מורחים עליו דיו תוך שימוש בתוכנה יקרה להחריד ומכונות שגם הן לא זולות, ואז מעלים את המוצר הסופי, ארוז בשקית עשויה משאריות דינוזאור, על משאיות, כדי שאנשים על אופנועים יוכלו לתקוע אותו בתיבות דואר. להוציא עלותן של המכונות וקיומה של התוכנה, לא הרבה השתנה בתחום מאז מלחמת העולם הראשונה. אין סיבה, אומרים הצעירים, להפיל את כל העלויות האלה על קורא האייפד.

מנכ"ל אפל סטיב ג מנכ"ל אפל סטיב ג'ובס. אמזון ייסרה את המו"לים בשוטים, הוא ייסר אותם בעקרבים | צילום: בלומברג מנכ"ל אפל סטיב ג

ולפחות בניו יורק טיימס רבים על האייפד. מו"לים אחרים מוצאים את עצמם במצבו של יעקב כשהקיץ אחרי ליל הכלולות עם רחל, והנה היא לאה. פתאום הם מגלים שאפל מוטרפת שליטה: היא שולטת במחיר של המגזינים, וגרוע מכך – היא שומרת לעצמה את המידע על המנויים.

עיתונים ומגזינים צריכים לדעת מי הם הקוראים שלהם. הם צריכים לדעת מה הם רוצים. הם צריכים לדעת איך לפלח אותם. זו, על כל פנים, התפיסה שמכרו להם כל מיני ברנשים ערמומיים שהפילוח הוא מחייתם. אפל לא מוכנה לחלוק את המידע. בכיר בתעשייה אמר ש"זה קרוב מאד לעילה לשבירת העסקה".

מו"לים של ספרים, מצד שני, מרוצים מכך שסוף סוף יש תחרות לאמזון. הם עוד לא למדו את לקחי תעשיית המוזיקה. אמזון אולי ייסרה אותם בשוטים, אבל סטיב ג'ובס מאמין שעבה קוטנו ממותני ג'ף בזוס, והוא ייסר אותם בעקרבים. אחרי הכל, עד עכשיו זה עבד לו.

הסתבכות באזז לא הסתיימה

 

רחוק מכך. גוגל כבר התנצלה בתחילת השבוע על הפלישה החצופה שלה לפרטיות המשתמשים, ואתמול התנצל שוב מנהל הפרויקט, טוד ג'קסון. לא בטוח שההתנצלות תועיל. ג'קסון חשף פרט מביך: בניגוד לפרויקטים אחרים של גוגל, שקבוצת משתמשים מנסה אותם באופן יסודי לפני שהם מופצים לציבור, באזז נבדק רק על עובדי החברה.

למה? אפשר שמדובר ברשלנות. אפשר, מצד שני, שמדובר בניסיון מודע לאלץ את משתמשי ג'ימייל להשתתף בניסוי שרובם לא רצו בו. כרגע, זה כבר לא כל כך משנה. תביעה ייצוגית הוגשה כנגד גוגל ישראל; קבוצת הגנה על פרטיות הגישה תלונה רשמית כנגד באזז לרשות הסחר הפדרלית האמריקאית, והדגישה שגוגל חיברה אנשים לשירות בלי הסכמתם; ונציבות הפרטיות הקנדית, גוף שיש לו שיניים, עזבה לכמה דקות את מלחמתה בפייסבוק כדי להודיע שהיא מנהלת חקירה נגד גוגל בפרשה.

ואם זה לא הספיק, אז חוקר אבטחה גילה שיש פרצה בגוגל באזז, שמאפשרת להאקר מנוסה להשתלט על חשבון הגוגל של המשתמש, כלומר נותן לו גישה לכל המידע שהוא אצר בגוגל. גרוע מכך, הפרצה מאפשרת לו גם לדעת איפה נמצא המשתמש. שוטרים חשאיים ברחבי העולם, מסין עבור ברוסיה ועד איראן, ודאי הרימו כוס שקטה בברכה לגוגל.

דארפה רוצה מתרגם-על

 

זוכרים את הרובוט הפחדן C-3PO מסדרת מלחמת הכוכבים? דארפה, הסוכנות הרשמית למדענים מטורפים של הפנטגון, האנשים שהביאו לכם את האינטרנט ושעדיין עובדים על החיילים הזומבים, רוצה כזה.

הבעיה של דארפה מסובכת משהו: הפנטגון, יחד עם מדינות אנגלו-סקסיות נוספות, מאזין פחות או יותר לכל שדר בעולם, מוצפן או לא. כשאני אומר "שדר", אני מתכוון גם לשיחות טלפון, מיילים וכו'. הבעיה של דארפה היא עם תקשורת קולית. כעיקרון, פרויקט אשלון של הפנטגון (מופעל על ידי ה-NSA) שותה כל שיחת טלפון בעולם, ואז מריץ עליה תוכנה שתפקידה לחפש מילים מסוכנות – למשל, "טרוריסט", "פצצה", "פיגוע", "רצח", "רצח נשיא ארצות הברית"; שלום למאזינים – ואם הוא מוצא כאלה, מעביר את התקשורת לקצין מודיעין, שיחליט מה לעשות איתו.

C-3PO. הפטנגון רוצה כזה, צילום: cc-by-Loren Javier C-3PO. הפטנגון רוצה כזה | צילום: cc-by-Loren Javier C-3PO. הפטנגון רוצה כזה, צילום: cc-by-Loren Javier

הבעיה היא שבהרבה מקרים איכות השמע היא על הפנים, והמחשבים של אשלון לא מצליחים בכלל להבין מה נאמר שם. וכידוע, אם אתה דובר שלוש שפות, אתה טרילינגואלי; שתי שפות, בילינגואלי; אחת, אמריקאי. יש לפנטגון מחסור מחמיר והולך במתרגמים. אז מה עושים?

זה הפרויקט שדארפה מנסה להקים: מחשב שיהיה מסוגל, כמו C-3PO, להבין כל שפה אפשרית, ולפענח כל שדר במהירות. המשמעויות הצבאיות של כלי כזה, אם אכן ייוצר, הן עצומות: המלחמות הקרובות צפויות להיות מלחמות גרילה, ובהן יש חשיבות ממעלה ראשונה להמעטת הנפגעים בקרב התושבים, כמו גם ליצירת קשר משמעותי איתם. חייל אמריקאי יוכל לפעול בכל זירה, וליצור קשר עם המקומיים גם בלי מתורגמנים - שהם לעתים קרובות מקומיים בעצמם, ועל כן בעלי אג'נדה משלהם. עד כה הניסיונות נכשלו. דארפה מאמינה שהפעם היא תצליח.

קצרצרים

עצרו את המהפכה, חלק ניכר מהציבור לא איתנו: מחקר חדש מעלה של-40% מבתי האב בארה"ב אין גישה לפס רחב. כלומר, בעוד נביאי הטכנולוגיה והדור הצעיר שועט קדימה, מדורבן על ידי הבית הלבן והתקשורת, לפחות שתי חמישיות נשארות מאחור. לפחות – כי סביר מאוד שלרוב האנשים שדווקא יש להם פס רחב אין כל כך מושג מה לעשות איתו. במהירות, אולי במהירות רבה מדי, החברה המודרנית הופכת לחברה שבה הבנה טכנולוגית היא מפתח להצלחה.

המורה, האקר אכל את שיעורי הבית שלי: חבר פרלמנט מהלייבור מכנה בחשבון הטוויטר שלו את השמרנים בשמות גנאי חריגים, ואז, במקום להתנצל, טוען שהאקר השתלט על החשבון ופרסם את ההערה הגסה כדי לפגוע בו.

 

גוגל הודיעה לממשלת אוסטרליה שאם היא חושבת שגוגל תסכים לצנזר את יוטיוב כדי לעמוד בדרישותיה הפוריטניות של היבשת הקטנה ביותר בעולם, כדאי שתחשוב על זה שוב. גוגל, אחרי הכל, מצנזרת רק בדיקטטורות קשוחות ורצחניות, לא במדינות אנגלו-סקסיות לפלפיות.

מנכ"ל גוגל אריק שמידט נאם אתמול בתערוכת הסלולר העולמית בברצלונה, ובין השאר ציין נתון מעניין: לדבריו, גוגל והשפוטו... אה, סליחה, השותפות שלה מוכרות 60,000 מכשירי אנדרואיד למינהו מדי יום. שזה יוצא 21.9 מיליון מכשירים מדי שנה, ולדברי שמידט הקצב רק גדל והולך: ברבעון האחרון, לדבריו, הקצב הוכפל.

כל החגיגה בברצלונה, כל הסמארטפונים האלה עם הנתונים המושפרצים אל הזירה, מתעלמים מבעיה קשה: פקק התנועה הצפוי, ובחלקים מסוימים של העולם – שלום, סאן פרנסיסקו! – כבר מתממש. יותר אפליקציות, תמונות, סרטים, וכו' יוצרים יותר עומס, וחברות הסלולר עומדות בפני גל עצום של מידע. אחד משני מנכ"לי RIM, יצרנית הבלקברי, קרא לחברות להפגין רוח קהילתית ולהתחיל לבנות אפליקציות חסכוניות יותר. מטבע הדברים, הבקשה הסבירה הזו נתפסה כעוד נסיון לנגח את הג'יזספון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות