מגזר בתחפושת

בשנים האחרונות העולם העסקי התוודה למונח חדש ומפתיע - "המגזר הרביעי". אם עד כה היה נהוג לחלק את מגזרי המשק והחברה לשלושה – ציבורי, פרטי וללא כוונת רווח - כיום מתחיל להתגבש מגזר רביעי. ההגדרה של ארגון השייך למגזר זה נתונה לוויכוח, אך ברור שהוא נמצא בין המגזר העסקי-פרטי לבין המגזר השלישי של ארגונים ללא מטרת רווח.

מוחמד יונוס, זוכה פרס נובל לשלום ואבי שיטת המיקרופיננס, מגדיר את רעיון "העסק החברתי" כעסק לכל דבר למעט העובדה כי הבעלים אינם מעוניינים בחלוקת דיווידנדים.

לכאורה, מדובר כאן בהמצאה חדשנית במסגרתה כולם מנצחים – מצד אחד הארגון חופשי לפעול למען קיומו הכלכלי האיתן בכל דרך בה יחפוץ במסגרת השוק החופשי ומצד שני התוצרים והעשייה שלו יועילו לחברה כולה. אמנם הוא לא זכאי להטבות שמקבלים ארגונים ללא כוונת רווח כגון פטור ממס הכנסה והכרה בתרומות לצורך זיכוי מס אך מצד שני יהנה מהיכולת לקזז מע"מ ולהיות זכאי למענקים שונים.

אך נוכח האופטימיות וההבטחה הטמונים ב"מגזר הרביעי" עלינו לנקוט משנה זהירות. לא כל הנוצץ זהב – ולא כל מיזם שמפריח סיסמאות ברוח "קהילה וחברה" אכן מחויב לטובת הציבור. למרות ההצהרות היפות של יזמים בדבר "חברתיותם", הרי שבהעדר עיגון במסמכי היסוד של אותן חברות ומנגנונים המבטיחים את קיום ההצהרות החברתיות, סדר העדיפויות עשוי או עלול להיות עסקי לחלוטין – העסקים והרווח יבואו לפני תועלת הציבור ורווחתו. כך שבמקום "מגזר רביעי" חדשני, נקבל "מגזר שני" בתחפושת.

מבחינה הצהרתית אפשר להפוך כל עסק לעסק חברתי. לשם המחשה, גם את חברת "קוקה קולה" ניתן להגדיר כעסק חברתי שמטרתו הרווית צמאונם של תושבי העולם. בהעדר הגדרה לעסק חברתי והקריטריונים להיותו כזה, הרי שכל עסק יכול להצהיר על עצמו כחברתי ומכיוון שאיננו נתון לפיקוח רגולטורי מהותי, בניגוד לעמותות ולחברות לתועלת הציבור, הרי שנכונות הצהרתו לא תבדק ומידת עשייתו החברתית לא תאומת על ידי המדינה.

לאור מצב המשק הישראלי כיום, עדיין מוקדם מדי לדבר על קיומו של "מגזר רביעי". לצערנו, כרגע מדובר בעשרות בודדות של מיזמים לכל היותר. בין המיזמים הללו ניתן למנות מפעל שוקולד, מסעדת גורמה, פיצריה מצליחה, מוקד שירות טלפוני ארצי ומשתלה .

בכדי שיהיה אפשר לקבוע באופן החלטי כי מיזם עסקי הוא בבחינת "עסק חברתי", צריך שתהיה מחויבות במסמכי היסוד לגבי אי מקסום הרווח ועיגון הערך החברתי ודרכי מימושו וכן שקיפות של דרכי מימוש הערך החברתי. אם על ידי הצגה במאזן של סכומי הכסף המועברים לקהילה, אם על ידי ביאור לגבי היקף המועסקים מאוכלוסיות מוחלשות או מיוחדות או בכל דרך מחייבת ומשקפת אחרת המציגה את פועלה החברתי של החברה.

בכל מקרה אחר, יכול להיות שמדובר רק בהתקף זמני של מצב רוח חברתי במקרה הטוב, או ספין תקשורתי ציני במקרה הרע. כל יוזמה עסקית אותנטית המעניקה ערך לציבור ולחברה ולא רק לבעלי מניותיה , מבורכת, אך כשם שעשרות אלפי חברות מסחריות ברחבי העולם עשו בשנים האחרונות "Green Wash" וניסו להציג עצמן כאקולוגיות רק לצורך שיפור תדמיתן בלבד, כך גם הכרזה מוקדמת מדי על היווצרותו של "מגזר רביעי" עלולה להביא לגל של חברות שיכריזו על עצמן כ"עסקים חברתיים" רק לצורך שיווק ,יחסי ציבור וקידום מכירות לצרכנים בעלי מצפון.

הכותב הוא שותף במשרד בוגט-קידר וכיהן בעבר בתפקיד ראש רשות התאגידים ורשם העמותות