חנות בפלאזה ניו יורק תובעת את אלעד: "הבטיחו מתחם יוקרה ומיקמו במרתף"

דמל, קונדיטוריה וינאית הנחשבת לחנות הדגל של מלון פלאזה ניו יורק שבשליטת יצחק תשובה, מאיימת לסגור את סניפה במקום, ובמקביל הגישה תביעה נגד חברת אלעד (בעלת המבנה) בגין הונאה, כך מדווח ה"ניו יורק פוסט".

מקורות מדווחים כי הקונדיטוריה, שחתמה על הסכם שכירות ל-10 שנים בפברואר 2008, יכולה לשבור אותו כבר במהלך השבועות הקרובים, ואם תעשה כך, הרי שגם בעלי חנויות נוספות במתחם עשויים ללכת בעקבותיה. לטענת בעלי המאפיה, הם הולכו שולל בידי חברת אלעד, אשר הבטיחה להם שהסניף שלהם ימוקם בלב מתחם יוקרתי ויוקף בחנויות מעולם הזוהר כמו הרודס, הרווי ניקולס, לואי ויטון וגוצ'י.

מכתב התביעה שהוגש בשבוע שעבר לבית המשפט במנהטן עולה, שלמרות ההבטחות הגדולות, מוקמה דמל במרתף של בית המלון, כאשר שכניה למתחם הן חנויות עלומות שם. שטחי מסחר רבים לא הושכרו כלל, נאמר בכתב תביעה.

מבחינה משפטית אתם לא יכולים להתחייב לדבר אחד ובפועל לספק דבר אחר, כך אומר הנאמן של דמל, דיוויד שרף, ל"ניו יורק פוסט". לטענתו, הטקטיקה בה נקטה חברת אלעד היא הונאה, "הם שמטו את השטיח מתחת לרגלינו", לדבריו.

מלון פלאזה נרכש על ידי יצחק תשובה בשנת 2004 תמורת 675 מיליון דולר. חברת אלעד נכסים, באמצעותה בוצעה העסקה, השקיעה עוד 450 מיליון דולר בשיפוץ ושחזור המבנה ובניית 181 סוויטות יוקרתיות במקום. מתווכי נדל"ן טוענים כי כל הפרויקט היה בעייתי מלכתחילה, במיוחד המרכז המסחרי במקום. "הם מעולם לא שיווקו אותו נכון", אומר פיית' הופ קונסולו מפרודנשיאל דגלאס אלימן. לדבריו היה על חברת אלעד להעניק תנאים מועדפים לכמה משחקני מפתח בשוק היוקרה ובכך למשוך לקוחות נוספים.

היום, מתוך 181 יחידות יוקרה בפלאזה, 26 עומדות למכירה ועוד 5 להשכרה. מעל ל-10 לקוחות מכרו את הסוויטות שלהם בהפסד ענק. אחד הדיירים מכר את דירת 3 חדרי שינה שלו תמורת 8.5 מיליון דולר, 14 חודשים בלבד לאחר ששילם עבורה 14.6 מיליון דולר.

"הדבר האחרון שהייתי רוצה זה שדמל תעזוב", אומר פרננדו אלברז, בעל חנות לממכר בגדים העשויים מצמר כבשים. יש לנו קשיים והנוכחות שלהם עוזרת להגדיל את כמות המבקרים במקום.

מאלעד נמסר כי: "מדובר במחלוקת בין חברת הניהול של הפלאזה לבין אחד השוכרים. הטענות של השוכר הועלו על ידו כדי לחמוק מתשלום דמי השכירות שאותם הוא מחויב לשלם מכוח ההסכם. השוכר בחר להעלות את הטענות בחוסר תום לב, ולמרות שחברת הניהול הביעה נכונות לבוא לקראתו ולסייע לו לעמוד בתנאי ההסכם. חברת הניהול היא זו שהגישה נגדו תביעה לתשלום דמי השכירות, וכפי הנראה מתוך נסיון לייצר לו הגנה, בחר השוכר להעלות טענות אילו. חברת הניהול מאמינה שהנושא ייושב בין הצדדים בימים הקרובים והשוכר ימשיך להיות בין שוכרי הפלאזה".