אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החורף החם של קרנות האג"ח המסוכנות: אופוריה בשוק ההון? צילום: גלעד קוולרציק

החורף החם של קרנות האג"ח המסוכנות: אופוריה בשוק ההון?

ב־45 הימים הראשונים של שנת 2010 השיגו קרנות האג"ח בסיכון גבוה תשואה ממוצעת של 9.9% - קצב שנתי של 115%. האם זו תחילתה של בועה קונצרנית חדשה?

22.02.2010, 08:27 | טלי אילון־מצר

כשהמשבר העולמי הולך ומתרחק, כששוק ההון מזנק וכשהמרדף אחר תשואות נמצא בעיצומו, לא פלא שתחום איגרות החוב הנמצאות בסיכון גבוה מושך עניין רב.

קרנות הנאמנות המתמחות באג"ח מסוכנות הניבו אשתקד תשואות גבוהות, והן בהחלט הצדיקו את העניין הרב שהתרחש סביבן. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בסכומי הכסף שזרמו אל הענף. אבל הפרט המעניין הוא שקרנות האג"ח אינן מפסיקות לדהור קדימה - גם ב־2010.

אם בשלהי השפל הגדול של סוף 2008 עמד היקף הנכסים של קרנות האג"ח בסיכון גבוה על 312 מיליון שקל, הרי ששנה אחר כך הוא זינק ללא פחות מ־871 מיליון שקל.

בינואר 2010 המשיך הענף לגדול ולהגיע להיקף נכסים של 1.12 מיליארד שקל - כלומר תוספת של 247 מיליון שקל (28%) בחודש אחד בלבד!

כאשר בודקים את 45 הימים הראשונים של 2010 (עד 14 בפברואר) מתברר שכל קרנות האג"ח בסיכון גבוה רשמו תשואות גבוהות ביותר - פעמים רבות דו־ספרתיות - כאשר התשואה הממוצעת עומדת על 9.9%.

נכון, חלק מהעלייה בהיקף הנכסים אפשר לזקוף לתשואות המפוארות של האג"ח המסוכנות עצמן. אך גם תשואה שנתית ממוצעת של 91% באותן אג"ח ב־2009, אינה יכולה להסביר את הזינוק המטאורי - בשיעור של 180% - בהיקף הנכסים שניהלו הקרנות באותה עת.

19 קרנות נאמנות מסווגות כיום כקרנות אג"ח בסיכון גבוה. אחת מהן, "פסגות High Yield דפנסיבי", היא קרן חדשה שהוקמה ביולי 2009, שתיים אחרות הוקמו ב־2008 וכל השאר הן קרנות ותיקות יותר.

מיהן אותן "אג"ח בסיכון גבוה" שבהן משקיעות הקרנות המתמחות? ברוב התשקיפים מצוין כי אלו אג"ח בדירוג BBB ומטה; במקרים מסוימים הקרנות רוכשות אג"ח שכלל אינן מדורגות.

2008 היתה שנה גרועה בכל התחומים, וקרנות האג"ח בסיכון גבוה חשו זאת היטב. באותה שנה רשמו הקרנות תשואות שליליות שנעו בטווח של 20% ("ילין לפידות אג"ח לא מדורג + 10") עד 60% ("פסגות פלטינום High Yield ללא מניות").

כפי שכולנו יודעים, 2009 היתה שנת ההתאוששות הגדולה - וגם הפעם המגמה הכללית לא פסחה על קרנות האג"ח בסיכון גבוה. התשואה הגבוהה ביותר בענף נרשמה אצל המפסידה הגדולה של 2008, "פסגות פלטינום High Yield ללא מניות", שבשנת המפולת ירדה ב־60% אבל ב־2009 השיגה תשואה של 142%. מעניין לגלות כי מי שהתמיד והחזיק בקרן זו מתחילת 2008 ועד לסוף 2009 הפסיד למעשה 3.3% מכספו, נכון לסוף 2009.

הארנב והצב

גם "מיטב High Yield ללא מניות", שרשמה ב־2008 הפסד משמעותי של 56.6%, הצליחה לרשום ב־2009 זינוק ניכר ולעלות בלא פחות מ־120%. אבל גם במקרה זה הזינוק האדיר ב־2009 לא כיסה לחלוטין את הצניחה בשנה שלפניה, ומי שהחזיק בקרן זו מ־1 בינואר 2008 ועד 31 בדצמבר 2009 עדיין נמצא בהפסד של 4.2%.

קרן הנאמנות "די.בי.אם High Yield" הפסידה ב־2008 49% מערכה, ואין ספק שמדובר בהפסד משמעותי - גם אם לא חריג לענף. אולם מאחר שב־2009 הרוויחה הקרן "רק" 68.5%, הרי שבסיכום של אותן שנתיים הקרן עדיין רושמת תשואה שלילית משמעותית למדי - בשיעור של 14%.

לעומת אותן קרנות שרשמו ירידות חדות ב־2008, ושלא הצליחו לפצות על הירידות גם לאחר הראלי של 2009, מתבלטת לטובה קרן "ילין לפידות אג"ח לא מדורג + 10".

קרן זו ירדה ב־2008 בשיעור של 20.2% ובעצם רשמה את ההפסד הצנוע ביותר מבין הקרנות שבדקנו. ב־2009 עלתה הקרן ב־80.9% - אמנם פחות מהממוצע הענפי, אבל התשואה המצטברת של הקרן לשנים 2009–2008 היא מרשימה ביותר, ומסתכמת בלא פחות מ־44.3%. ממש המשל על הארנב והצב.

ומה קורה השנה? כאמור, מ־1 בינואר ועד 14 בפברואר 2010 רשמו כל 19 קרנות האג"ח בסיכון גבוה תשואות גבוהות ביותר.

התשואות המרהיבות שהניבו הקרנות בחודש וחצי אלו שיפרו מאוד את מצב התשואות המצטברות מתחילת 2008. שתי קרנות שבסיכום 2008–2009 רשמו תשואה שלילית, עברו מתחילת 2010 לתשואה חיובית. מדובר ב"פסגות פלטינום High Yield ללא מניות" ו"מיטב High Yield ללא מניות" שהתשואות שלהן מינואר 2008 עומדות כעת על 6.6% ו־10.3%, בהתאמה.

למעשה, רק "די.בי.אם High Yield" טרם הצליחה לעבור לתשואה חיובית, ומ־1 בינואר 2008 ועד 14 בפברואר 2010 היא רשמה הפסד מצטבר של 6%.

ומה קורה עם "ילין לפידות אג"ח לא מדורג + 10" שבלטה כבר בשנה שעברה? בזכות תשואה של 9.5% בחודש וחצי הראשונים של 2010 רושמת הקרן מתחילת 2008 תשואה מצטברת של לא פחות מ־58%. הצב נהפך לארנב...

להחמיץ את החגיגה

מה הסיבה להתחממות של הקרנות? B ראשית, אווירת האופוריה בשוק ההון. זה יותר משנה שהשוק עולה ועולה, וגם ידיעות מאיימות, כותרות מפחידות ואפילו דיונים בבתי המשפט אינם מרפים את ידי המשקיעים. כשהשוק עולה, כולם עולים - גם אלו שבסיכון גבוה.

B שנית, ב־2008 דובר רבות על הסיכונים הגבוהים שלקחו מנהלי ההשקעות - סיכונים שהובילו בשוק מתרסק להפסדי עתק. מאז התחדשו העליות, והמרדף אחר תשואה מקסימלית השיב את המגמה של נטילת סיכונים. מגמה זו מאפיינת את מנהלי ההשקעות אך גם את הציבור הרחב, שמחזיר את כספו לקרנות ששמן מבטא את הסיכון הגלום בהן.

B שלישית, כאשר חברות שקיבלו דירוג טוב יחסית, כגון אפריקה ישראל, נקלעות לצרות, וכאשר מחזיקי האג"ח שלהן נאלצים לפנות לבתי המשפט ולסבול מתספורות מהותיות, המשקיעים עלולים להסיק שאולי הדירוג אינו כה משמעותי, ושאין הבדל מהותי בין אג"ח בעלות דירוג בינוני לנמוך.

בסופו של דבר, תחום האג"ח בסיכון גבוה בהחלט מושך עניין, כמו גם כסף. במקרים רבים המשקיעים גם זוכים לתשואות נאות. לעומת קרנות רבות שמציגות חזות מתונה ובפועל משקיעות באפיקים מסוכנים למדי, לפחות בתחום זה הסיכון ידוע מראש. בכל מקרה, ייתכן שהאופוריה הגיעה לרמה מסוכנת, ומי שחושב להצטרף עכשיו לחגיגה עלול לפספס את העוגה.

IFO מפיצי מוצרי Morningstar בישראל.

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
העניין הוא אחר לדעתי.
המודל הזה של לקנות מניות 'טובות', לחכות עד שהשוק יבין את זה ולגזור את הרווח - הוכח כלא עובד (מי שהשקיע ב-S&P בעשור האחרון - הפסיד). זה פשוט מסובך מידי עם פרמטרים חופשיים רבים מידי. המודל של האג"חים הרבה יותר פשוט. התשואה ידועה מראש והשאלה היא "האם החברה תצליח לעמוד בחוב שלה?". זו שאלה קשה אבל היא קלה בהרבה מהשאלה "האם מחיר של מניה יעלה?".
יאיר ח.  |  22.02.10
לכל התגובות