המחוזי: אתרי מכירות יכולים לא להחזיק מלאי, אך אין להטעות לגבי כך צרכנים

בית משפט המחוזי קיבל באופן חלקי את ערעור חברת בסט פור יו ( (best4u  אשר הורשעה יחד עם ספקית המחשבים קוויקנט, ומנכ"ל שתי החברות, אושיר מאיוסט, בעבירות על חוק הגנת הצרכן,

המערערים הורשעו בעבירות של הטעיית צרכנים, סירוב לבטל עיסקה, סירוב למתן החזר כספי ואי אספקת מסמך מפורט בניגוד לחוק הגנת הצרכן.

השופט אחיקם סטולר גזר על בסט פור יו, אתר מכירות באינטרנט, וקוויקנט קנס בסך 10,000 שקל, ועל מנכ"ל החברות גזר קנס בסך 40,000 שקל, 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, ו-6 חודשי מאסר על תנאי. כן קבע השופט סטולר כי על השלושה לחתום על התחייבות בסכום של 150,000 שקל שלא לעבור את העבירות בהן הורשעו למשך שנתיים.

נגד השלושה הוגש כתב אישום, לאחר שהתקבלו תלונות מ-28 צרכנים שרכשו מוצרים באתר האינטרנט, אולם לא קיבלו את המוצרים או את כספם חזרה. הצרכנים גם לא קיבלו שוברי תשלום באשראי, חשבוניות מס או כל מסמך אחר לאחר ביצוע העסקה, המפרט בין השאר את פרטי העוסק ומחיר המוצר ששולם עבורו, וזאת בניגוד לחוק.

חלק ניכר מהערעור נסוב סביב השאלה האם מוטלת על המוכר החובה לדאוג להימצאות מלאי סחורה בכל עת בעסקאות מסוג "מכר מרחוק", עסקאות בהן הצרכן רוכש את המוצר בשיווק מרחוק, למשל דרך הטלפון או האינטרנט, כפי שהיה במקרה זה.

השופט סטולר הפך בסוגייה זו את הכרעת בית משפט השלום, וקבע כי לא מוטלת על מוכר על פי חוק החובה להחזקת מלאי. השופט גזר החלטתו זו מכך שהוראה להחזקת מלאי קיימת מפורשת בחוק זה רק בנוגע ל"מכירות מיוחדות", כלומר מבצעים דוגמת מכירת סוף עונה, מכירת חיסול, או מכירה לרגל אירוע כלשהו. היות ובמקרה של מכר מרחוק לא קבע המחוקק הוראה זו, קבע השופט סטולר, הרי שלא מוטלת על המוכר החובה הזו.

בית המשפט קבע כי "על העוסק לגלות לצרכנים מהי כמות הטובין שבמלאי גם כאשר מדובר ב"עסקה מרחוק" שבה הוא לא חייב להחזיק במלאי. ההדגשה היא על הגילוי. דהיינו העוסק יכול בהחלט לומר שהכמות שנמצאת בידו היא אפס. דהיינו, שאין בידו מלאי כלל ושהוא לא חייב להחזיק במלאי. החשוב הוא שיגלה את המצב לצרכן לאשורו, באותם המקרים כאשר גילוי כמות המלאי היא חיונית."

על כן קבע השופט סטולר, כי אין להרשיע את המערערים בעבירת אי החזקת מלאי, אולם הרשעתם בגין הטעיית צרכנים בנוגע לקיומו של המלאי שרירה ועומדת.

לאור קבלתו החלקית של הערעור, המתיק בית המשפט את העונש שגזר על מנכ"ל החברות. בעוד שבית משפט השלום גזר עליו 5 חודשי מאסר בפועל, שבעה חודשי מאסר על תנאי ותשלום קנס בסכום של 60,000 שקלים, ערכאת הערעור גזרה על מאיוסט כאמור 3 חודשי עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסכום 40,000 שקלים בלבד. זאת היות ועל פי בית משפט השלום "עיקר חטאם" של המערערים היה באי החזקת מלאי, עבירה ממנה זיכה המחוזי את המערערים.

בית המשפט הקל מעט גם בהתחייבות אותה גזר על כל המערערים, והפחיתה ב-50,000 שקלים מ-200,000 שקלים. הקנס שנגזר על בסט פור יו וקוויקנט נותר בעינו, על סך 10,000 שקלים.

גזירת עונש טרם שמיעת הטיעונים

נושא מהותי שעלה לכותרות לאחרונה בפרשת עו"ד קורב, עלתה גם בפס"ד זה. בגזר הדין מבקר השופט סטולר נחרצות את אמירת בית משפט השלום, כי "במקרה דנן גיבשתי עמדתי העונשית בתום המשפט דהיינו סמוך לאחר הכרעת הדין. דברים אלה נשמעים חריגים במידה מסויימת שהרי איך יגבש בית המשפט דעתו בטרם ישמע הטיעונים לעונש. אלא שאני אומר דברים אלה, משום שאף לאחר שמיעת הטיעונים לא היה כדי לשנות מדעתי העונשית".

השופט סטולר קבע כי "ראוי לבית המשפט שיגבש עמדתו לעניין העונש רק לאחר שישמע את טיעוני הצדדים לעונש בלב פתוח ובנפש חפצה ויגזור את הדין רק לאחר שישקול את כל השיקולים לקולא ולחומרא."

לביקורת זו הצטרף השופט אברהם טל אשר ישב אף הוא בהרכב השופטים בתיק ואמר "אינני יכול להעריך את גילוי הלב של בימ"ש קמא בכל הקשור לדרך שבה גזר את דינם של המערערים, שכן הדבר מחוויר נוכח הדרך הפסולה שבה נהג בימ"ש קמא בגזירת הדין. "

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה