מנכ"ל דלק אנרגיה: חשוב שיהיו כמה שיותר מחפשי נפט בישראל

ועדת הכלכלה דנה היום (ג') בחיפושי נפט וגז בישראל. הוועדה ביקשה לבחון האם יש צורך בתיקון החוק מ-1952 הקובע מתן זכות לקידוח נפט ניתנת בתנאים שונים.

ח"כ אליעזר מוזס (יהדות התורה) התייחס ליוזמה שפורסמה ב"כלכליסט" לפיה החלטת מועצת הנפט לבחור באיש העסקים החרדי חיים לייבוביץ' ובמנופים פיננסים שבשליטת ג'קי בן זקן לקבלת רישיון הקידוח באתר מד אשדוד תיפתח מחדש. ח"כ מוזס אמר כי "לא ישללו בדיעבד את מי שניתן לו כבר רישיון. אי אפשר לפתוח את המכרז למפרע". ח"כ מוזס הוסיף כי "יש מקום לשינויים. צריך להוסיף למועצת הנפט מומחים ונציגי הציבור, ולא רק מינויים של השר".

גדעון תדמור מנכ"ל דלק אנרגיההתנגד גם כן לפתיחת המכרז מחדש ואמר כי "אנו צריכים לברך על כך שאנו נמצאים במצב בו יש תגליות ופתאום יש התעניינות גדולה. אנו הגשנו בקשות לרשיונות ועד לאחרונה עמדנו בתור לבד. צריך לראות את ההצלחה כמנוף לעידוד גורמים נוספים, ולא לגרום להצלחה לזהור בבדידותה מבלי שיבואו הצלחות נוספות. זאת תעשיה בסיכון גבוה. אנשים מסכנים את כספם כאשר סיכויי ההצלחה נמוכים. תוחלת הרווח גבולית. זאת תעשייה ינוקא שצריך לעודד אותה. חשוב שיהיו כמה שיותר מחפשים כי ההצלחה היא סטטיסטית. ככל שיחפשו יותר ימצאו יותר. השיקול שצריך להנחות את הממונה זה שהשחקנים יהיו מקצועיים ובעלי ניסיון עשיר. ההשקעה היא רב שנתית. במסגרת הוודאות ראוי שיישקלו לשנות את הפרמטרים רק מעתה ואילך, ושזה לא יחול על מי שכבר התחיל בעבודת קידוח".

יוסי לוי מנכ"ל ישראמקואמר כי "מ-1989 ועד היום הוכחנו רצינות והתמדה למרות שמרבית הקידוחים היו יבשים. תגליות הגז האחרונות בתמר ודלית לא ביססו את מדינת ישראל כמעצמה. מצפות לנו אכזבות בדרך ואני מזהיר את השחקנים החדשים בתחום". מר לוי ביקר את הצעתו של ח"כ שאמה להעלות את התמלוגים להם תזכה המדינה. "כבר היום שליש מההכנסות הולך למדינה בגלל המסים והתמלוגים. מדוע להגדיל את התמלוגים ולהפלות אותנו לעומת חברות אחרות שמשלמות מס חברות נמוך יותר?" לוי ציין כי במקרה של תמר המדינה תקבל, לדבריו, כ-10 מיליארד דולר.

יוזם הדיון, ח"כ כרמל שאמה (ליכוד), אמר כי "אני מתכוון להגיש תיקון חקיקה לחוק מ-1952 עליו חתום ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון. מקריאת החומר העכשווי עולה כי החוק לא הותאם במשך הזמן לנסיבות. החוק קובע את מנגנון הקצאת זכויות נפט ואת חלקה של המדינה במקרה של סימנים חיוביים. ב-1952 חלקה של המדינה, כלומר הציבור, הוא 12.5%. מטבע הדברים נצבר ניסיון, ופותחה טכנולוגיה והסיכוי למצוא נפט גובר. מדובר בעשרות מיליארדי שקלים. כשמדובר במשאב ציבורי בעל ערך רב, צריך להתקין מנגנון שקוף יותר שימנע עיוותים. היום צריך להחליט בין כמה ראויים ולא לחפש מישהו שיסכים לחפש נפט וגז. לפי ידיעתי לא נשמרת ההגבלה לפיה לאדם אסורה החזקת למעלה מ-12 רישיונות. ענף הגז והנפט מניבים פירות מבורכים למשק. אנו רוצים לשמור על האיזון בין היעילות והשקיפות, השגשוג של הענף, ורווחי הציבור".

יעקב מימרן, הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות, הסביר כי היחידה שלו מפעילה מנגנון שקוף לטיפול בבקשות לחיפושי נפט וגז. לדבריו אנשי היחידה בודקים שיש למתמודדים את היכולת הכלכלית לממש את תוכנית העובדה ולבצע את הפרויקט. לדבריו המתמודדים נדרשים להציג הון של 50 מיליון דולר לביצוע הפרויקט. כמו כן, ציין ד"ר מימרן כי "אמנם יש מגבלה של 12 רשיונות אך למועצת הנפט סמכות לאשר החזקה של למעלה מכך". בנוסף מפעילה היחידה, לדבריו, אמצעי בקרה רבים לוודא שרק גורמים מקצועיים יקבלו רישיונות. ד"ר מימרן ציין כי הוא מתנגד לתופעה לפיה חברות ציבוריות מגייסות כספים תוך כדי פיזור הבטחות לחיפושי נפט וגז.

יו"ר הוועדה אופיר אקוניס (ליכוד) אמר כי "עד היום הוענקו מאות רשיונות לקידוחי נפט וגז בישראל. הלכה למעשה רק מעטים מאותם קידוחים הניבו תגליות משמעותיות כגון שדה חלץ בשנות החמישים, ים תטיס בשנות ה-90, ותמר ותדלית בשלהי העשור האחרון. כיום עולים קולות הקוראים לשינוי שיטת חלוקת הזיכיונות מהחלטה של מועצה - להליך מכרזי, כפי שנהוג במגזר הממשלתי כולו. וזאת דווקא בגלל המהפך הדרמטי שעבר הענף והתחרות שהתפתחה סביב כל הרישיון".

מר בן זקן, ששתק במהלך הדיון, סירב לענות על שאלות העיתונאים.

ועדת הכלכלה תשוב לדון בנושא בשבועות הקרובים.