רוני חזקיהו: "יש לטפל בנושא התגמול כדי למנוע משברים עתידיים"

"יש לטפל בנושא התגמול בבנקים ובמערכת הפיננסית בכלל בהיבט של ניהול סיכונים. מנגנון התגמול חייב להסתכל לטווח ארוך וחייב להיות היגיון כמותי ביחס שבין שכר הבסיס לבין הבונוס. לא נותנים שכר של מיליון שקל ובונוס של חמישה מיליון שקל. ואם יש דבר כזה - יש להגביל אותו" - כך אמר הערב (ג') המפקח על הבנקים רוני חזקיהו בערב עיון שהתקיים באוניברסיטת תל אביב לזכרו של פרופ' שמואל קנדל ז"ל.

בערב העיון, שהתקיים בשיתוף "להב" תחת הכותרת "השווקים הפיננסיים לאור המשבר", השתתפו גם יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' זהר גושן וראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל.

חזקיהו התייחס בדבריו לרפורמה במדיניות התגמול במגזר העסקי ובלקחים מהמשבר בשוק האשראי החוץ-בנקאי. לדברי חזקיהו, "אנחנו לא מבקשים לטפל בנושא התגמול כעונש - אלא כדי למנוע משברים בעתיד. בעיות בתחום התגמול היו גם בעבר - בקדייטינג, מצנחי זהב, משכורות עתק למנהלים - אבל זה היה טיפול נקודתי. אף אחד לא נתן היבט של טיפול שקשור בלקיחת סיכונים עודפים. זה מה שאנחנו עושים כעת בפיקוח על הבנקים. מדיניות התגמול חייבת לאזן בין עידוד המוטיבציה למנהלים לבין לקיחת סיכונים". חזקיהו הוסיף כי בכל הקשור לאופציות על מניות, "צריכה להיות תקופת הבשלה של מינימום כמה שנים".

בהתייחסו להתאוששות הכלכלה העולמית מהמשבר, אמר חזקיהו: "המערכת הכלכלית הגלובלית עדיין מאוד שברירית. אנחנו מסתכלים על הנושא הזה ברגישות המתאימה ולכן אנחנו כרגולטורים שאחראים על יציבות המערכת צריכים להסדיר את הלקחים מהמשבר באופן דינאמי".

בהתייחסו לשוק האשראי החוץ-בנקאי, ציין חזקיהו כי "לאשראי החוץ בנקאי יש בהחלט מקום; הבעיה היחידה היא שהוא צריך להיות מסודר גם בכללים, גם בפיקוח וגם באופן שבו לוקחים את הסיכונים. החל מהרבעון הראשון של 2009, ראינו חזרה של השוק החוץ בנקאי לרמות שהיו לפני המשבר - ייתכן שמדובר בחזרה מהירה מדי. טוב שהשוק חזר, אבל טוב יעשה כל אחד אם יפיק את הלקחים הראויים מהמשבר על מנת להיערך לתקופות עתידיות ולמשברים אחרים".

המפקח על הבנקים ציין כי טרם קרא את המסקנות הסופיות של ועדת חודק שפורסמו היום, אבל ציין כי "באופן כללי טוב שנדרשים לנושא הזה ושנלמדים הלקחים. צריך רק להבין שהפתרונות צריכים להיות מקיפים. אי אפשר לצמצם את הסוגיה רק לעניין הביטחונות. צריך לדאוג לנהל את הסיכונים באופן הולם, לדאוג לטפל בניגודי העניינים, לטפל בנושא של הסיכון המוסרי שקיים בין פעולות החיתום לפעילות הנוסטרו. במקביל, יש לעבוד על שיטת התמחור, ולנהל אותו כמו שצריך כדי שלא ניכנס לסיכונים מיותרים".

גושן: "נגביר את הפיקוח על מעריכי שווי"

יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' זהר גושן ציין כי בשנים הקרובות יעמדו, מדי שנה, כ-35 מיליארד שקל לפרעון בשוק החוץ-בנקאי. גושן ציין כי במשק הישראלי יש יותר מ-50 חברות הנמצאות בשלב כזה או אחר של הסדר חוב. גושן ציין כי ההתייחסות הכללית של רשות ניירות ערך לסיכון של שוק האשראי החוץ-בנקאי היא כאל שוק המייצר חשש לחדלות פרעון בהיקפים יחסית גדולים, שיכולים לייצר משבר ברמה של משק.

גושן התייחס בדבריו לכמה בעיות שעלו במשבר האשראי החוץ-בנקאי ולאופן שבו הוא סבור כי ראוי לפתור בעיות אלה: הגברת דרישות הדיווח מחברות שהנפיקו אג"ח לציבור; תיקון חוק החברות ביחס לחברות המנפיקות אג"ח תוך קביעת דרישות לנורמות של ממשל תאגידי; הגברת חובות הנאמן של אגרות החוב - ובהן חובות דיווח ועמידה בתנאי סף וכשירות; הגברת הפיקוח של רשות ני"ע על מעריכי שווי (מחשש לתמחור נכסים של בסיס הערכות שווי מנופחות או מופרכות); פיקוח של רשות ני"ע על חברות דירוג האשראי; והגברת הבקרות של רואי החשבון בחברות עקב חשש לעיוותים והטיות בדיווח הכספי.

קנדל: "צריך לפשט את מוצרי החיסכון ארוך הטווח"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל התייחס בדבריו לחיסכון ארוך הטווח של אזרחי ישראל. "המשבר הראה לנו מהן הבעיות: אנשים הופתעו כשגילו שקופת הגמל שלהם ירדה ב-17%, כאשר הם חשבו שהם משקיעים בקופת גמל סולידית. ההפתעות האלה הן לא מקריות".

קנדל טוען כי חייבים לפשט את מוצרי החיסכון ארוך הטווח: "אין שום סיבה שיהיו 300 קופות גמל שונות, זאת מכיוון שיש יחסית שונות קטנה בין הצרכים של פרופילי הלקוחות. צריך להצמיד לכל קרן ולכל קופה בנצ'מארק - כך שלקוח יוכל להבין איזו קופה יותר מסוכנת מהשנייה. בנוסף, יש לא מעט אנשים שבשום מקרה ובשום מצב לא יילכו לייעוץ - ואם יילכו הם לא יבינו. צריכים להגן על האנשים האלה. מודל צ'יליאני או משהו דומה לו מטפל בדיוק בבעיה הזו: למנוע מהאנשים האלה לעשות טעויות גסות".