ראיון "כלכליסט": האנרגיה הסודית של צבי זמיר

"לבתי הזיקוק היה תפקיד לאומי: לעזור לתעשיות הפטרוכימיות בארץ", נזכר אלוף (במיל') צבי זמיר, מי שכיהן בשנות השבעים כמנכ"ל בתי הזיקוק. "היו לי התנגשויות עם הממשלה בעניין זה. פעם כשאחד השרים ביקש לתת דלק במחיר נמוך לאיזו חברה שהוא הכיר. לא הסכמתי: אצלי לא היה מקום לג'סטות או לאגו פוליטי".

זמיר מוכר יותר כביטחוניסט - מי שכיהן כאלוף פיקוד דרום עד 1965 וכראש המוסד במלחמת יום הכיפורים (ראו מסגרת), אבל ברזומה המרשים שלו כלולות גם כהונות כמנכ"ל וכיו"ר של חברות ציבוריות ופרטיות רבות, בהן בתי הזיקוק, מכון הנפט, סולל בונה והחברה לישראל. ב־3 במארס, במסגרת ועידת האנרגיה 2010 של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה שתיערך בהילטון תל אביב, יקבל זמיר מגן על מפעל חיים לתרומתו לפיתוח משק האנרגיה. כיום, ממרום גילו (85), מספק זמיר בשיחה עם "כלכליסט" מבט על התפתחות משק האנרגיה ב־40 השנים האחרונות.

"לא התמצאתי, אבל רציתי להוביל מערכת"

בימים שבהם ישראל נושאת בגאון את דגל ההפרטה, נזכר זמיר בתקופה שבה המדינה שלטה במקורות האנרגיה באופן בלעדי. "כשבאתי לבית הזיקוק הוא היה במלוא עוצמתו", הוא מספר. "הוא נוסד בתקופת המנדט, תחת ההרגשה ש'אנחנו יודעים הכל'. כך, לדוגמה, בית הזיקוק באשדוד נבנה כדי לקלוט נפט מהמפרץ הפרסי".

מה ידעת אז על אנרגיה?

"לא התמצאתי בתחום, אבל העדפתי להישאר בארץ על פני נסיעה לחו"ל. לא רציתי תפקיד אקזקוטיבי - או לעמוד בראש המערכת, או כלום. מצאתי משק שלא התיימר להיות מי־יודע־מה ציבורי: בית הזיקוק היה בתהליך של שחרור ממתקני הבריטים, ומתקן האתילן היה בהקמה. כדי ללמוד את הנושא השתמשתי בידיד ששימש בזמנו בכיר בחברת אנרגיה גדולה".

מאז הימים ההם ביצע משק האנרגיה המקומי כמה קפיצות בולטות - המשמעותית שבהן בעשור האחרון, כאשר מול חופי ישראל התגלו מאגרי גז גדולים שעשויים לשים קץ לתלות האנרגטית של ישראל, או לפחות לסמן את הדרך לעצמאות בתחום. לאחרונה נוספה הכוונה לבצע קידוחי נפט בים המלח, בראש העין ובחופי אשקלון, מהלך שאם יצליח עשוי להפוך את ישראל למעצמת אנרגיה מקומית.

"השימוש בכוח גרעיני הוא סיכון גלובלי. נכון שההודים, למשל, תלו על מתקן הגרעין שלהם שלט שאומר שזה מתקן אזרחי. השאלה היא האם עם ישראל יכול להאמין לשלטים" | צילום: יובל חן

יכול להיות שבעוד כמה שנים נבטל את התלות בנפט הערבי?

זמיר מחייך. "הצניעות יפה לנו. מדובר בזריקת מרץ להתפתחות במשק, אבל מפה ועד להגדיר את עצמנו במעצמה הייתי נזהר".

אבל נפט וגז יש, ותחרות אין. כל חברות הדלק קונות מאותם שני בתי זיקוק. ההפרטה שלהם לא תרמה לשוק.

"בזמנו, בנינו פצחן קטליטי (מתקן לייצור דלקים ברמה גבוהה - ל"ג), שהיה אז מתקן ייחודי. חלק מהחברים רצו לבנות אותו באשדוד כדי ליצור תלות בין שני בתי הזיקוק, אבל אני לא הסכמתי לזה, כי חשבתי שמבחינה עסקית זה לא נכון.

החיסול בדובאי "אי אפשר לחכות שהאמריקאים יעשו נו-נו-נו לאיראן" זמיר, שכיהן כראש המוסד בזמן רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, טוען שאין שום הגנה שתמנע את השימוש בנשק גרעיני עמיר קורץ וליאור גוטמן, תגובה אחתלכתבה המלאה

"אין לי התנגדות לצמצום המשקים המונופוליסטיים, ולא חשבתי שבית הזיקוק צריך להיות בבעלות המדינה, אבל אסור לחשב כל הזמן 'כמה כסף זה מכניס לי'. גם החינוך חייב להיות בבעלות המדינה, ובכל מהלך חייב לבוא שיקול של מה אנחנו מותירים אחרינו. לפרק רק לשם הפירוק - לא אהבתי את זה".

"העולם לא גיבש פתרון בטוח לכוח גרעיני"

משק החשמל עדיין פועל תחת תוכנית החירום של חברת החשמל. הסיבה: רזרבות הייצור הצטמקו לאחוזים בודדים, והקמתן של תחנות כוח גרעיניות עלולה לפתור את בעיית הביקוש הגואה מבלי להיצמד לתחנות כוח פחמיות (שמזהמות) או בכאלה שפועלות על גז (היוצרות תלות בספקי הגז הטבעי).

לאחרונה החלו קובעי המדיניות לשוב ולהשתעשע ברעיון של הקמת תחנות כוח גרעיניות. בעבר, צעד מסוג זה דרש שקיפות מלאה בכל הקשור לפעילות הגרעין של ישראל, אולם לאחרונה נמצא פתרון ביניים שמאפשר הקמת מתקן גרעיני תחת הצהרה שתפוקת החשמל שלו מיועדת לשימוש אזרחי בלבד. מהלך דומה של הקמת מתקן גרעיני אזרחי ננקט, למשל, בהודו, שגם היא שרויה בסיטואציה ביטחונית מתוחה.

בתי הזיקוק בחיפה. "לא צריך להיות בבעלות המדינה" | צילום: אלעד גרשגורן

זמיר לא חושב שהעיתוי הנוכחי בשל להקמת תחנות כוח גרעיניות. "אם יתגלו כמויות גז גדולות עוד יותר מול חופי המדינה, זה יאט את קצב ההתפתחות של הגרעין. הסיכון הגרעיני, כמו גם הדרישה לשמירה על איכות הסביבה, היא בעיה גלובלית. קברניטי העולם צריכים לחשוב מה עושים עם האיום, אבל העולם מדבר בנושא הרבה אבל לא מציע פתרונות. תומס פרידמן אומר שהיתרון הכלכלי יעשה שלום; בינתיים זה הולך הפוך. נכון שההודים תלו שלט על מתקן הגרעין שלהם, וכתבו בו שמדובר במתקן אזרחי. השאלות הן אם המתקן הזה יכול 'להידרדר' לשימושים צבאיים, ואם אפשר להאמין לשלט הזה. עם ישראל מכיר שלטים אחרים מאירופה שהבטיחו לו גאולה".

"השאלה היא מי יסב מתקני נפט לבריכות"

אחת מתפקידיו של זמיר היה במכון הנפט, ששינה את עצמו ברוח התקופה למכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. הפעילות המקצועית שם נעשית תחת ועדות מקצועיות, שבהן יושבים חברי ועדות שמייצגים משרדי ממשלה ורשויות ממלכתיות, כגון משרדי העבודה, הגנת הסביבה, צה"ל, רשות המים וחברות נפט ואנרגיה. המסקנות והמלצות הוועדות מועברות לכל הגופים הנוגעים בעניין, ונהפכות למתווה פעולה מוסכם ומומלץ.

לדעתו של זמיר, התפתחותם של בתי הזיקוק באזור תחולל מהפכה במקורות האנרגיה שעומדים לרשות המדינות. "במפרץ הפרסי מקימים כיום מפעלי ענק שיהפכו גז טבעי לדלק", הוא אומר. "הגז הטבעי הוא מרכיב אנרגטי מצוי ולא יקר. מרכיב ההובלה מוגבל באורך הדרך, וגם על זה יתגברו".

יכול להיות שמגוון הדלקים עומד בפני שינוי?

"בתי זיקוק חדשים אינם נבנים בסביבה. יש תהליך רציף של שיפור המתקנים, והשאלה היא מי ייתפס עם התחתונים למטה, כלומר, מי יישאר עם מתקנים שיוסבו לבריכות שחייה".

ישנם יזמים שאומרים לנו שהישראלים ייסעו במכוניות חשמליות, שלא זקוקות לבנזין.

"אין לי שום ספק שהמכונית החדשה, שמצוידת במנוע חשמלי, תגיע. איכות הסביבה היא אחד התחומים המובילים כיום בשוק האנרגיה ונושא שחייב להילקח בחשבון".