אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אי אפשר לחכות שהאמריקאים יעשו נו-נו-נו לאיראן"

"אי אפשר לחכות שהאמריקאים יעשו נו-נו-נו לאיראן"

זמיר, שכיהן כראש המוסד בזמן רצח הספרטאים באולימפיאדת מינכן, טוען שאין שום הגנה שתמנע את השימוש בנשק גרעיני

24.02.2010, 18:22 | עמיר קורץ וליאור גוטמן

זמיר כיהן כראש המוסד בין השנים 1968–1974. אחרי שצפה מקרוב באוזלת היד של הגרמנים שהסתיימה ברצח 11 הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב־1972, הוא עמד בראש שורת מבצעי חיסול של בכירי ארגון הטרור ספטמבר השחור. "זו היתה מלחמה, וכמו בכל מלחמה יש הגנה, יש מודיעין, יש התגוננות ויש לחימה", הוא אומר היום.

גם היום, כשהוא צופה מהצד בחיסול בדובאי - שפרסומים זרים מייחסים למוסד - זמיר אומר שהוא דוגל בקו התקפי, חרף הטכנולוגיה המתקדמת שעשויה להפוך את העבודה של הסוכנים למסוכנת יותר. "הטכנולוגיה עובדת תמיד לשני הכיוונים", הוא מסביר. "היא לא חד־צדדית, ואין שום דבר שאי אפשר לעשות. סיכון לוקחים תמיד. כשאתה יוצא למלחמה, אתה צריך לשקול את הקורבן מול ההישג. זה עניין של שיקול דעת. אי אפשר הרי לסמוך על זה שאנחנו נסתדר מזה שהאמריקאים יעשו נו־נו־נו לאיראן, כי הכל יכול לקרות. אין שום הגנה שתמנע את השימוש בנשק גרעיני".

כראש מוסד לשעבר, אירוע כמו בדובאי צריך להביא להתפטרות של ראש המוסד?

"אני לא אענה על זה כי אני לא יודע כלום על מה שאירע שם. בסך הכל אני משבח את המוסד. עם השנים, מימי איסר הראל ועד מאיר דגן, המוסד עשה קפיצה לשמים".

הפרגון וההוקרה של זמיר למוסד הביאו אותו לחרוג ממנהגו לפני כמה שנים, להתראיין ולהגן בחירוף נפש על סוכני המוסד לאחר יציאת סרטו של סטיבן ספילברג, "מינכן". "מה שחרה לי שספילברג תיאר את האנשים האלה כשכירי חרב. איזה סמרטוט אחד כתב ספר, וספילברג, השוונץ הזה, עושה סרט, ולא יכולתי להתאפק. חשבתי שאני חייב להגן על האנשים האלה. מה, ככה נבנתה ארץ ישראל, ככה אנחנו?"
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות