בית המשפט: דיון בבקשת אליהו במעמד כל הצדדים - בתוך שבוע

נשיאת בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, הילה גרסטל, החליטה אחר הצהרים לקיים דיון במעמד הצדדים (אליהו, בנק לאומי ונציגי הדירקטוריון) תוך פחות משבוע, ב-1 במרץ - בעקבות עתירתו של אליהו. השופטת קיבלה בכך חלקית את הבקשה של אליהו – לקצוב לבנק זמן קצר לתגובה, בטרם תכונס האסיפה הכללית, אך החליטה שלא להעניק החלטה במעמד צד אחד, כלומר בלי תגובת הבנק.

מבנק לאומי נמסר הערב כי "הבנק סבור כי יש לו טענות טובות והוא נערך להכנת תגובתו ולדיון המשפטי אשר נקבע ל-1 במרץ".

אליהו דרש מביהמ"ש "לקבוע כי החלטת דירקטוריון לאומי שבה התיימר לבטל את האסיפה שזומנה ל-11 במרץ - בלתי חוקית ומחוסרת תוקף". אליהו בקיש מבית המשפט להוציא "צו עשה זמני" אשר יורה לבנק לאומי לקיים את האסיפה במועדה המקורי כשעל סדר יומה מינויו של ד"ר דוד קליין לדירקטור - וזאת עד למתן הכרעה בפנייתו של אליהו.

אליהו, בפנייתו לבית המשפט כתב כי "התנהלותו של דירקטוריון הבנק בכל הנוגע לאסיפה זו, כפי שתתואר בהמשך, משקפת בלבול ומבוכה בקבלת החלטות וביעוץ המשפטי במקרה הטוב, או נובעת מטעמים אחרים השמורים עם הדירקטוריון במקרה הפחות טוב. נבהיר, מכל מקום, כי זכותן המוצקה של המשיבות לסעד לו הן עותרות כאן מבוססת על הוראותיו הברורות של החוק, ולא על מניעיו או מטרותיו של דירקטוריון הבנק, יהיו אשר יהיו".

עוד נכתב בפנייה לבית המשפט כי "ממילא נעדר הדירקטוריון כל סמכות לבטלה (את האסיפה, ת"ז). היעדר הסמכות לבטל אסיפה מיוחדת שנדרשה על ידי בעל מניות, נובע מלשונן של הוראות החוק ומן הרציונל העומד מאחוריהן. הוא מתחדד שבעתיים כאשר ביטול כאמור מאפשר לחברה ו/או לדירקטוריון לעקוף באופן בוטה את הוראות החוק".

הוועדה תיפתח לעוד מועמדים

ביום שישי האחרון הודיע שלמה אליהו, המחזיק ב-9.6% ממניות בנק לאומי, כי הוא רואה בהחלטת דירקטוריון בנק לבטל את האסיפה הכללית שכונסה לפי דרישתו "החלטה בלתי חוקית". לפיכך "הוא שוקל לנקוט באמצעים לרבות צעדים משפטיים על מנת למצות את זכויותיו ואת זכויות בעלי המניות".

דירקטוריון החליט לבטל את האסיפה הכללית שזומנה ל-11 במרץ – עקב חוות דעת של פרופ' שרון חנס ופרופ' עמרי ידלין שמכשירה את "המסלול הפרטי" לדירקטוריון הבנק. 

בחוות הדעת של שני המומחים נכתב כי "על הבנק לכבד שלושה מסלולים שבהם רשאי בעל מניות להציג את מועמדותו לדירקטוריון: מסלול זימון האסיפה המיוחדת לפי סעיף 63 לחוק החברות, שעל פיו רשאי בעל מניות המחזיק לפחות 5% מהון המניות של החברה לדרוש זימון של אסיפה מיוחדת; מסלול סעיף 66 לחוק החברות המאפשר לבעל מניות המחזיק 1% מזכויות ההצבעה בחברה להעלות עניין על סדר יומה של אסיפה כללית המתקיימת ממילא; ומסלול העמדת המועמדים מכוח תקנה 87 לתקנון הבנק – וזאת לגבי כל בעלי המניות של הבנק".

שני המסלולים הראשונים רלוונטיים למהלך שביצע אליהו, שהאסיפה הכללית שזומנה ל-11 במרץ כונסה לבקשתו - עקב רצונו להציע את נגיד בנק ישראל לשעבר ד"ר דוד קליין לתפקיד דירקטור. המסלול השלישי רלוונטי לכל בעלי המניות של לאומי; עד כה נרשמו ארבע מועמדויות לתפקיד דירקטורים בהתאם לסעיף 87 בתקנון הבנק: איזי תפוחי, עמוס ספיר, רוברט צנטלר ויוסף מוזסון. מועמדים נוספים צפויים להגיש את מועמדותם לתפקיד בעקבות דחיית האסיפה.

עקב דחיית האסיפה, ועדת המניות בראשות עו"ד מרגלית נוף צפויה לפתוח מחדש את רשימת המועמדים שלה לתפקיד. ועדת המניות הציעה במקור את מועמדותם של גליה מאור ואת הארכת כהונתם של ארבעה דירקטורים המסיימים את חוזה העסקתם השנה – משה וידמן, יעקב גולדמן, נורית סגל ומשה דברת. לאחר פרישתה של מאור מהמירוץ, דחיית האסיפה משמעותה הצעת מועמד חדש על ידי ועדת המניות במקום מאור. עם זאת, ההערכות הן כי הוועדה עשויה לבצע שינויים גם ביתר המועמדים שלה.