אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השבוע: גלגלי הגורל צילום: ערן יופי כהן

השבוע: גלגלי הגורל

בכל יום שאנחנו יוצאים מהבית אנחנו מסתכנים בכך שלא נחזור, כי החיים הם כמו כדור עגול וכל תוצאה אפשרית בסופו של יום. בדיוק כמו בדרבי

25.02.2010, 11:32 | תמי ארד

בבוקר יום ראשון, לצד מחלף חבצלת השרון התהפך סמיטריילר. הנהגים שנסעו סמוך למשאית הספיקו להימלט מאימת טונות המתכת שנחבטה בכביש. למי שנסע אחרי המשאית דרומה הלך היום. לעמוד בפקק חצי יום הוא אחד הסיוטים שבראו, לא במתכוון, דיימלר בנץ ואוטו, שהמציאו את המכוניות הראשונות בשנות השמונים של המאה ה־19.

ביום שני התהפך סמיטריילר בכביש הערבה ומחק משפחה שלמה מאילת. כשסמיטריילר מוחץ מכונית פרטית, אפילו אלוהים לא יכול לעזור. החתונה שבני המשפחה שנהרגה היו בדרכם אליה לא התבטלה. המידע המחריד נמנע מהחתן והכלה, והחוגגים שידעו העמידו פנים. "חתונה לא מבטלים", הסבירו הקרובים. ואני בבורותי תהיתי, אם מוות לא דוחה חתונה, אז מה כן?

בעולם המודרני, נסיעה בכבישים היא אורח חיים מחייב. להיכנס לאוטו ולנסוע מנקודה א' לנקודה ב' זה כמו לאכול כריך עם פסטרמה, לצחצח שיניים וללכת לישון. עם זאת הסיכוי לבלוע מברשת שיניים או להיחנק מכריך זעיר לעין שיעור מהסיכון שבנסיעה בכביש. במילים אחרות, נסיעה במכונית היא הימור מטורף. נדמה לי שמבחינת הסיכון זה כמו לקפוץ מהר עם מצנח רחיפה. מי מתנדב? כולם.

מדי יום, מיליוני אנשים שמים את נפשם בכפם, כי ללכת ברגל בשביל חוצה ישראל זה יופי של פנאי, אך כדי להביא את הילדים לבית ספר בזמן, להגיע לעבודה, להספיק לקנות בסופר, ולחזור הביתה עם הילדים והסל צריך להתנייד במכונית. הצעות לשיפור הכבישים ולחינוך הנהגים שוב יעלו אחרי התאונה המזעזעת, ומחר בבוקר, נרצה או לא, ניכנס שוב למכונית בתקווה לשוב הביתה בשלום להספיק לראות את "האח הגדול" ואת המשחק של הפועל תל אביב.

ואיזה מסכנים האוהדים... בדרבי השבוע כאב הלב היה בצד של מכבי, צילום: ראובן שוורץ ואיזה מסכנים האוהדים... בדרבי השבוע כאב הלב היה בצד של מכבי | צילום: ראובן שוורץ ואיזה מסכנים האוהדים... בדרבי השבוע כאב הלב היה בצד של מכבי, צילום: ראובן שוורץ

הפועל תל אביב התחילה את השבוע ברגל ימין. ניצחון 4:2 בדרבי אחרי שבשבוע שעבר ספגה בקזאם שלושה שערים במינוס 18 מעלות, אולי סימן למשחק הערב. שכניי ממול שרו בקולי קולות "סע לאט" ושינו את השורה ל"ואני חושב מכבי שוב הפסידה, ואיזה מסכנים האוהדים - שאוכלים להם ת'לב..." בבוקר גררה י' את י' הקטן לבית הספר. י' אוהד צעיר של מכבי. הוא וחבריו הצעירים חזרו בערב מצפייה משותפת במשחק ממררים בבכי. ריחמתי על הילדים וחשבתי על אריק איינשטיין שהיתה לו עדנה השבוע. כמה קשה להיות אוהד שרוף. איזה כאב לב כשמפסידים ואיזו התרוממות רוח כשמנצחים, ושום דבר מזה לא תלוי בך. נשמע פשטני, אבל אם תחשבו על זה, זה כמו לנסוע בכביש.

תגיות