"היום רואי חשבון לא מדווחים על הלבנות הון"

היקף הלבנות ההון בישראל מוערך ב־4 מיליארד שקל בשנה, כ־0.5% מהתמ"ג — והוא מתרחב ככל שהשימוש באינטרנט גדל והאמצעים הטכנולוגיים משתכללים.

על הרקע הזה, ובעקבות אי־סדרים שהתגלו בשנים האחרונות בתחום והרצון לעמוד בקריטריונים של הרגולציה באיחוד האירופי וב־OECD, בוצעו בישראל בשנים האחרונות שינויים שמטרתם להקשות על הלבנות הון.

מומחי פירמת רואי החשבון דלויט הבינלאומית תיארו ל"כלכליסט" את פעילותם ואת ההבדלים בתחום בין ישראל לארה"ב. בשיחה השתתפו רו"ח דן הלפרן, שותף וראש המגזר הפיננסי ומנהל קבוצת הסיכונים בפירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט, בריטמן אלמגור זהר; רו"ח אבי קיסר מוביל תחום הבנקאות במגזר הפיננסי בפירמה; ורו"ח מייקל זלדין, שותף בדלויט וושינגטון ומוביל את פרקטיקת איסור הלבנת ההון הגלובלית של הפירמה.

"לעקור מן השורש"

לדברי השלושה, עיקר עיסוקם בתחום הוא בייעוץ לגופים פיננסיים דוגמת בנקים וחברות ביטוח, המחויבים להקים מנגנונים לאיתור הלבנות הון. מאחר שלגופים הללו יש לעתים מיליוני לקוחות ולא ניתן להשקיע בכל אחד מהם את אותה אנרגיה בחיפוש אחר סימנים להלבנת הון, ממליצים בדרך היועצים על הערכת סיכונים, שבמסגרתה מסווגים פרופילי הלקוחות ומזוהים לקוחות בעלי סיכוי גבוה לביצוע הלבנת הון. הייעוץ לגופים הפיננסיים כולל לעתים ייצור של הטכנולוגיות הנדרשות, קביעת החוקיות שלהן, והשגת רשימות התראות ומאגרי מידע רלבנטיים אחרים.

מייקל זלדין. "הלבנת הון היא מגיפה עולמית"

"הלבנת הון היא מגיפה עולמית", אומר זלדין, "ארה"ב היא המרכז הפיננסי החשוב בעולם וזה אך טבעי שעליה להתמודד עם הרבה מהאתגרים הגדולים במניעת כניסה של 'כסף מלוכלך' למוסדות הפיננסיים".

לדברי זלדין, ישראל וארה"ב "חולקות את אותה מוטיבציה לעקור מן השורש הלבנת הון במוסדות הפיננסיים, שלעתים משמשת למימון טרור. הרגולטורים, גם בארה"ב וגם בישראל, אוחזים באותה גישה של רגולציה מוגברת ובחינת תנועות חשודות". ובכל זאת, במציאות עדיין יש פערים: "הרגולטור האמריקאי קיים יותר שנים ולכן יש לו יותר היסטוריה של בחינה. עם זאת, הרגולטור הישראלי הולך בדרך שנסללה על ידי הגוף האמריקאי למלחמה בהלבנות הון - ה־Financial Action Task Force", אומר זלדין.

מה תפקידכם בתחום הלבנת ההון?

קיסר: "צריך לעשות הבחנה בין רואה חשבון שעושה ביקורת על דו"חות כספיים לרואה חשבון שמשמש כיועץ לניהול סיכונים, הכוללים גם סיכוני הלבנת הון. עיקר העבודה שלנו היא בכובע של ניהול הסיכונים — בדיקת מערך הנאותות של חברות והעמידה בתנאי הרגולציה. ייעוץ מסוג זה מבוצע ללקוחות שאנו לא משמשים כרואי החשבון שלהם".

איך מזהים שהפקדה היא חשודה?

הלפרן: "יש במסגרת הפרוצדורות מנגנון שנקרא KYC - דע את הלקוח. שואלים על אופי הפעילות ומקור הכספים, והבנק נדרש לבצע בדיקות במאגרים ולהציף שמות שחשודים בהלבנת הון. זה אמור להעלות התראה במקום הנכון".

קיסר: "אם, למשל, יש לקוח פשוט שמכניס בקביעות משכורות ויש לו תשלומים קבועים, ופתאום מתחילים לזרום בחשבון מאות אלפי שקלים מרוסיה ומקזחסטן, זה מחשיד. הבנק מחויב להעביר את המידע לרשות איסור הלבנת הון".

"יש רשימות שחורות"

האם רואה חשבון שנתקל בלקוח שמלבין הון מחויב לדווח לרשויות?

הלפרן: "אני לא מכיר חובת דיווח כמו שיש לבנקים. לא מדווחים על דבר כזה, אבל הפירמה תפסיק את הטיפול בלקוח כזה. בפירמות הגדולות יש מחלקת ניהול סיכונים פנימית, שבכל תהליך של קבלת לקוח מבצעת תהליך של 'דע את הלקוח'. אתה לא מקבל לקוח שיש חשש שהוא עוסק בתהליכים לא תקינים, יש רשימות שחורות ויש כאלה שלא יקבלו טיפול".

מדוע הבנקים ידווחו ואתם לא?

הלפרן: "חובת הדיווח של הבנקים אקטיבית, ולעומתם התפקיד של רו"ח הוא לא לגלות הלבנות הון. רואי החשבון הם לא 'כלבי הציד' של הלבנת ההון. יש בקרה אקטיבית שהיא הצהרה מצד המנהלים שהבקרה יעילה, ויש בקרה פסיבית, שבה המנהלים מצהירים שהם לא יודעים על כשל במערכות. זה לא מתפקידם המהותי של רו"ח לבצע בקרה אקטיבית, הם אמורים לפקח על הדו"חות הכספיים".

קיסר: "מדובר בטרמינולוגיה משפטית. עבירת מס היא טכניקה להלבין הון ותחום עבירות המס הוא כן חובה של רו"ח. ברגע שאתה רואה שלקוח עושה פעולה שנוגדת את החוק אי אפשר לתת לזה יד".