רמי ויניב רחימי: "היכולת של אפריקה לעמוד בהסדר מטרידה"

"אנחנו אמנם חברה ותיקה, אבל יש לנו רק עשר קרנות נאמנות", כך אומר יניב רחימי, המשנה למנכ"ל רמקו, בראיון משותף עם אביו רמי, המנכ"ל והמייסד של בית ההשקעות. "יועצים בסניפים שואלים אותנו לא אחת למה יש לנו כל כך מעט קרנות, אבל רמקו זה בוטיק, והמשמעות היא לא רק להגיד מילים יפות אלא גם להתנהג בהתאם. אנחנו לא רוצים להיות בכל קטגוריה קיימת רק מכיוון שהיא קיימת. אנחנו רוצים להיות בקטגוריות שבהן יש לנו יתרון תחרותי וערך מוסף".

לפני יותר מ־20 שנה, כשהיה ילד, צפה יניב כיצד אביו מקים את בית ההשקעות רמקו. למרות שמדובר בבית השקעות ותיק, הוא מנהל היקף נכסים קטן, של כ־1.3 מיליארד שקל. בענף של היום, כשרמקו מתמודד מול בתי השקעות שמנהלים עשרות מיליארדי שקלים, רמי ויניב מציינים שהם דווקא רוצים להמשיך לשמור על בית ההשקעות כעל "בוטיק", ולגדול בקצב שלא יפגע בו.

זו הסיבה שגם רמי רחימי אינו ממהר לצאת בהצהרות. "אנחנו יכולים, נניח, להציע עוד שתי קרנות מנייתיות, ואז תמיד תהיה קרן אחת במקום הראשון", הוא אומר. "אבל אני יכול להגיד שברמת הבעלים, ברמקו לא יהיו יותר מ־14 קרנות. אנחנו נגדל, אבל בצורה מבוקרת. אם שואלים אותי, כבעלים, מה עדיף לך, גיוס יותר גדול או תשואות יותר טובות, אז אני מעדיף תשואות, כי זה כבר יביא לי את הגיוס".

יניב: "אנחנו לא מלכ"ר. אנחנו פועלים מתוך ראייה שהתוצאות כבר יספקו את הסחורה. אנחנו חייבים לגדול באופן פרופורציונלי, לצמוח בצורה מבוקרת, כדי לא לאבד את כל מה שהשגנו".

למרות העבודה המשותפת של השניים, רמי לא מגדיר את רמקו עסק משפחתי. "מישהו שאל אותי פעם מה יקרה לרמקו אם אני אעזוב", הוא אומר. "עשיתי חשבון, ואז הבנתי שזה לא עסק משפחתי, וגם אם אני אעזוב, החברה תתפקד כרגיל. יש פה הליך קבלת החלטות דמוקרטי. האצבע שלי והאצבע של יניב שווה לאצבע של מנהל תיקים פה. היו לא מעט מקרים

שאני העליתי הצעה שלא התקבלה". רמי נותן כדוגמה את האחזקות של בית ההשקעות באפריקה: "לא החזקנו במניות אפריקה כבר יותר משנתיים, עוד לפני המשבר. לפני חצי שנה העליתי הצעה לבצע השקעה מהירה במניות, ולא קיבלו אותה כי מנהל הקרנות המנייתיות חשב אחרת".

מה דעתכם על ההסדר באפריקה ישראל?

יניב: "נעשו מאמצים להגיע להסדר הכי טוב, אבל מה שמטריד אותנו זה היכולת של החברה בעתיד לעמוד בהסדר. בסך הכל, הקליברים עבדו כדי לעשות את ההסדר הטוב ביותר. הם עשו עבודה טובה, אבל יש סימני שאלה".

מימין: יניב ורמי רמקו | צילום: אוראל כהן

מגדלים דור המשך

בשיחות בין יניב לרמי, לפחות בכל הקשור לעבודה, יניב מכנה את רמי בשמו, ולא קורא לו אבא. "כך אני מתייחס אליו וכך אני רוצה שהוא יתייחס אליי", אומר יניב. "את הבונוס שלי אני רוצה לקבל כיניב, ולא כבן של רמי. הכללים שחלים על העובדים חלים גם עליי".

בבית אתה קורא לו אבא?

יניב: "יש לי ברירה? הוא לא עונה לי אחרת".

"רמי אדם שנותן חבל", מספר יניב. רמי, מצדו, אומר כי "המתכון להצלחה ולמניעת חיכוך הוא שלכל אחד יש התפקיד שלו. יש מקרים שאנחנו הולכים למצגת, ודורשים את שנינו. המוטו הוא הפרדה בפעילויות בין אב לבן. לדעתי, גם בין שותפים המתכון למניעת חיכוך הוא שלכל אחד יש התפקיד שלו".

יניב: "רואים זאת כמסורת, ולכן מבקשים את שנינו, אבל חשוב להגיד שדווקא לא התחלתי לעבוד ברמקו; עבדתי קודם בישיר הראשון של בנק לאומי".

רמי: "הוא עשה את זה על דעת עצמו. לא אמרתי לו לפנות לכלכלה, אבל הוא שומע איך אני מדריך ילדים של חברים ששואלים איך להיכנס לתעשייה הזו".

יניב: "רמי, כיוצא לאומי, אומר שבנקים זה בית הספר הכי טוב בשוק ההון".

רמי: "רוב הצעירים רוצים סיפוק מיידי. מיד לנהל, לקבל 50 אלף שקל בחודש. אתה אומר לו, 'לך לחצי שנה־שנה לבנק וכבר יחטפו אותך'".

יש לכם כבר דור המשך?

יניב: "אפשר להתקשר לילדה שלי, שחר בת השבע, ולשאול אותה אם היא רוצה שהשוק יהיה שורי או דובי, והיא תסביר כבר מה היא רוצה ולמה. בחופשים היא באה לפה ומסדרת את התיקיות, כמו שאני הייתי הולך בתור ילד לבנק ועוזר לאבא שלי לשים חותמות על הוראות הקנייה והמכירה, עד שהייתי בן 13, אז הוקמה רמקו".

ההתחלה לא היתה פשוטה. "לאחר 14 שנה בבנק לאומי, ב־1987 החלטתי לעבור ממקום שבו הייתי עטוף בצמר גפן להקמת בית השקעות. חודשיים לאחר מכן היתה מפולת. לא הייתי עתיר ממון, היתה לי משכנתה, אבל אחרי שנה וחצי התחלנו לראות את האור", נזכר רמי.

יניב: "אבא שלי היה עובד בלילות ב'ידיעות אחרונות' כדי לפרנס".

רמי: "הייתי בא בבוקר, מתקלח, ויוצא שוב לעבודה. הייתי עולה במעלית בבוקר ואומר לעצמי, 'זה שוק ההון, הדברים יסתדרו'".

מירוץ ארנבים

מאז חל שינוי ברמקו, והחברה אף הצליחה להציג בשנה שעברה ביצועים טובים בקרנות. לדברי השניים, הם בוחנים כעת רכישה של שני גופים שעוסקים בניהול תיקי השקעות בהיקף של כ־100 מיליון שקל. "הציעו לנו עשרות פעמים לרכוש אותנו, אבל אנחנו לא רוצים וזה לא באג'נדה של רמקו. בפועל, עולים אלינו לרגל הרבה מנהלי תיקים שרוצים שנרכוש אותם. אנחנו בהחלט בוחנים חלק ברצינות, אבל חשוב לנו גם האדם שמגיע", אומר רמי.

יניב: "אנחנו לא רוצים שרכישה תוציא אותנו מהמסלול של בוטיק. אנחנו לא במקום של צמיחה בכל מחיר. הגישו לנו הצעות של ניהול תיקים למוסדיים בדמי ניהול מגוחכים. הם עושים מירוץ ארנבים ואנחנו לא רוצים להיות ארנבים. אני מסתכל בעיניים של הלקוח: איך הוא חושב להרוויח כשמישהו נותן לו את השירות במחירי הפסד?".

רמי: "זה כמו שאני אגיד למישהו להזמין במסעדה יוקרתית סטייק של 500 גרם ב־10 שקלים. זו טעות. אני לא מוכן לקחת אליי בעל מקצוע שיפסיד".

יניב: "אנחנו לא חברה של כמות. אין לנו קרן כספית, אף שזה יכול לשנות לנו מהותית את היקף הנכסים. כשאנשי המקצוע עודדו השקעות בקרנות כספיות, אנחנו חשבנו בדיוק ההפך".

רמי: "זו לא כוונתנו להמשיך לנהל נכסים בהיקף של מיליארד שקל, ואנחנו נגדל. גם אם יש שנה קשה, כמו ב־2008, אנחנו יכולים לשמור על הקאדר, וגם אז עשינו לביתנו. אני כרמי לא צריך עוד כסף, יש לי מספיק, אבל המטרה היא לצמוח הדרגתית".

רמי אופטימי בנוגע למצב השווקים. "יהיה בסדר ב־2010, אבל לא רק אז. גם ב־2012", הוא אומר, וחוזה צמיחה אטית, שתניב בשוק המניות תשואה שנתית של 10%–15% בשלוש השנים הקרובות. "אם אנחנו כרגע במגמה של צמיחה של השווקים בעולם בכלל, זה יהיה תהליך של כמה שנים, ועדיף שהצמיחה תהיה אטית וכך אפשר לצפות לשווקים חיוביים בתחום המניות", הוא אומר.

יניב: "זו הערכה שלנו, אך יש דברים שיודעים. אנחנו יודעים שהקצב יהיה הרבה יותר נמוך מאשר ב־2009, ובשביל זה לא צריך להיות מדען טילים, ובדרך יהיו גם מימושים. יש לקוחות שאין להם היכולת להתמודד עם התנודתיות הזו".

רמי: "לגבי שוק איגרות החוב, נקודת הבסיס שלנו היא שהרע מכל מאחורינו. המשבר לא הסתיים; זה יקרה כשהברזים ייפתחו לגמרי. אנחנו במעקב יומיומי שוטף אחרי המתרחש בארץ ובעולם".

עשיתם שינוי בהשקעות?

יניב: "שינינו משהו גם בגישה. הטענה שלנו פשוטה: אם העידן של רווחי ההון המהירים באג"ח לא נגמר, אז הוא לקראת סיום. ההשקעה שלנו בשבועות ובחודשים האחרונים בתחום האג"ח היא כזו שאנו שואלים את עצמנו אם התשואה מספקת, מתוך הנחה שאנחנו הולכים איתה לפדיון".

מה דעתכם על ניתוח טכני?

יניב: "אנו משתמשים בזה ככלי עזר שתומך החלטה, אבל לא נקנה משהו רק בגלל שהשוק מגיע לנקודה מסוימת. אם אנחנו רוצים לקנות, בודקים אם יש אינדיקציה חיובית גם מהצד הטכני".

רמי: "זה לא פרמטר בפני עצמו. אנחנו לא קוסמים ולא כוכבים. אנחנו עובדים קשה, מקיימים פגישות עם ההנהלות. יוצאים לשטח, להסתכל למנהלים בלבן של העיניים. אין לכך תקדים בישראל. אפשר למצוא אותנו בנמל אשדוד, בחו"ל, במקומות רבים שכן דאגנו לנסוע אליהם כדי לראות פרויקטים על חשבוננו. יש הבדל בין מצב שאתה בודק עסק שמזמינים אותך לבדוק אותו, לבין מצב שאתה מגיע ורואה עוד עסק לידו, ומתחיל לשאול שאלות".

אתם ידועים כחברה שמשקיעה בחברות נדל"ן, סקטור שנפגע במשבר.

יניב: "יש לנו השקעות גם בחברות נדל"ן, לא מהותיות או בולטות ביחס לאחרים. מה שבולט היא רמת ההיכרות שלנו עם התחום. בחרנו להשקיע בחברות שאנו מכירים ומבינים את הנכסים שלהן, ורק באג"ח עם ביטחונות".

רמי: "יש נכסים שבהם אנו יודעים מתי שמו את הפרקט ואת השטיחים".