אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למי נאמנות קרנות הנאמנות? לאופנות המתחלפות צילום: גלעד קוולרציק

למי נאמנות קרנות הנאמנות? לאופנות המתחלפות

אצל כמחצית הקרנות שפעלו ב־2009 חל שינוי מהותי - אם במדיניות ההשקעה ואם כתוצאה ממיזוג, סגירה או פתיחה של קרן חדשה. כל זה קרה בשנה אחת ויחידה, ולמרות מאמצי רשות ניירות ערך לצמצם את התופעה. האומנם קרנות נאמנות?

28.02.2010, 11:34 | טלי אילון־מצר, IFO

לא פעם התייחסנו במדור זה לסוגיית השינויים התכופים במדיניות ההשקעה של קרנות הנאמנות. הצבענו על התדירות הגבוהה שבה נעשים השינויים הללו, והזהרנו מפני ההשלכות שלהם על המשקיעים. הוכחנו כי במקרים מסוימים השינויים הם קיצוניים ואף הזויים.

הפעם אנו מעוניינים לתקוף סוגיה זו מכיוון אחר. בשוק ההון הישראלי פעילות 1,202 קרנות נאמנות (נכון ל־31 בדצמבר 2009). נשאלה השאלה כמה מהן הן בעלות ותק של שלוש שנים לפחות. ותק הוא קנה מידה חשוב עבור משקיעים. הוא מצביע על יציבות, וממנו אפשר להסיק על עקביות בתוצאות הקרן. למעשה, ותק הוא תנאי ראשוני למנתחי שוק רבים.

חברת מורנינגסטאר, למשל, כלל אינה מעניקה דירוג לקרנות נאמנות שאין להן ותק של שלוש שנים לפחות. ובכן, במבחן זה ענף קרנות הנאמנות הישראלי פשוט נכשל: רק 574 קרנות נאמנות, שהן פחות מ־50% מסך הקרנות הפעילות בישראל, מצליחות להציג שלוש שנות פעילות רציפה ללא שינויי מדיניות ומיזוגים.

מה יכול להסביר את התופעה? ראשית, נספור את הקרנות שמוזגו או שנסגרו. ב־2007 עמד מספרן של הקרנות הללו על 45, ב־2008 קפץ מספרן ל־70 וב־2009 הוא הוכפל ויותר — לאחר שהתברר כי לא פחות מ־145 קרנות מוזגו או נסגרו.

מיזוג קרנות נועד לעתים לפתור מצב שבו קרנות דומות נקלעו תחת אותו גג משותף, לאחר השלמת תהליכי מיזוג ורכישה בענף בתי ההשקעות.

לעתים ממזגים קרנות הנמצאות תחת אותו גוף מנהל לאחר שמתברר כי קיימת כפילות מסוימת בתחומי הפעילות שלהן. במקרים רבים מיזוג הוא ניסיון להימנע מסגירה של קרן שמניבה תשואות נמוכות ושנכסיה מצומצמים. לעתים אין די במיזוג, והמנהל מחליט על סגירת קרן שאינה רווחית.

מגמה מתעצמת

ומה בדבר השינויים במדיניות ההשקעה של הקרנות? גם במקרה זו אנו רואים מגמה שמתעצמת עם השנים. בעוד שב־2007 שינו 71 קרנות נאמנות את מדיניותן, הרי ששנה מאוחר יותר זינק מספרן ל־270 וב־2009 ל־290. בסיכום של שלוש שנים, מתברר כי לא פחות מ־631 קרנות הודיעו על שינויים מהותיים במדיניות ההשקעה.

נראה כי אין די במאמצי רשות ניירות ערך לצמצם את התופעה. הרשות אישרה לכל קרן לבצע שינוי מהותי אחד בשנה, אך נראה שקרנות רבות מדי מנצלות פתח זה כדי לשנות את מדיניותן תדיר.

בשלוש השנים האחרונות לא רק שראינו שינויי מדיניות וסגירת קרנות, אלא גם הקמה ופתיחה של קרנות רבות. ב־2007 נפתחו 178 קרנות נאמנות, ב־2008 - שנת השיא של המשבר העולמי - צנח מספרן במידה ניכרת והגיע ל־91, אבל ב־2009, עם ההתאוששות בשווקים, התעורר גם ענף קרנות הנאמנות ו־162 קרנות חדשות נפתחו במהלך השנה. בסיכום שלוש השנים האחרונות מתברר שלא פחות מ־431 קרנות נפתחו.

כאשר מסתכלים על כלל הקריטריונים הללו - שינוי מדיניות השקעה, מיזוג, סגירה או פתיחה של קרנות - אנו רואים שהמגמה הזו רק הולכת ומחמירה. לצורך הנוחות, נקרא לכל הסיווגים הללו בשם הכללי "שינויים מהותיים".

בחישוב כולל, מתברר כי ב־2007 הודיעו 294 קרנות על שינויים מהותיים שכאלה, שנה אחר כך עלה מספרן ל־431 וב־2009 זינק מספרן ל־597. למעשה, מחצית מהקרנות שפעלו ב־2009 ביצעו שינוי מהותי בפעילותן - וזאת בשנה אחת ויחידה, ולמרות מאמצי רשות ני"ע לצמצם את התופעה.

כאשר רמת התנודתיות כה גבוהה, כאשר היקף השינויים כה אדיר, כיצד אפשר לגבש דעה מלומדת על השקעה בקרן זו או אחרת?

כיצד נראים אותם שינויים מהותיים כאשר מפלחים את הקרנות לפי אפיקי השקעה? ראשית, בדקנו את הקרנות המשקיעות באיגרות חוב מקומיות (ממשלתיות וקונצרניות) בשלוש השנים האחרונות. כללנו ברשימה את הקרנות שנסגרו במהלך התקופה, את אלו שמוזגו, את אלו שביצעו שינוי מהותי במדיניות ההשקעה ואת אלו שבשלב זה או אחר החלו לפעול כקרנות אג"ח מקומיות.

בראשית 2007 סווגו תחת הקטגוריה של אג"ח מקומי 374 קרנות, אבל נכון לסוף 2009, רק אצל 234 לא חל שינוי מהותי. המשמעות היא שאצל 140 קרנות בוצעו שינויים מהותיים כלשהם. כדאי לשים לב שבמקרים רבים חל יותר משינוי אחד אצל אותה קרן במהלך התקופה.

מנייתיות ומשתנות

בתחום הקרנות המשקיעות במניות מקומיות התמונה דומה למדי: אם בתחילת 2007 סווגו 194 קרנות ככאלו הפועלות בזירת המניות המקומית, הרי שבסוף 2009 התברר שרק אצל 102 מהן לא חל שינוי מהותי. במילים אחרות, אצל כמעט מחצית הקרנות חל שינוי מהותי.

הכמות האדירה של השינויים המהותיים מצביעה על אחד המאפיינים העיקריים של ענף הקרנות הישראלי: הנהירה אחר אופנות. כשקרנות כספיות היו באופנה, כל בית השקעות רץ ופתח אחת או שתיים מהן. כך קרה שבראשית 2007 היו 77 קרנות כספיות. אבל שלוש שנים אחר כך, בחלוף האופנה, התברר שרק אצל 24 מהן לא חל שינוי מהותי.

הדבר בולט גם בתחום הקרנות המשקיעות במניות בחו"ל: בתחילת 2007 היו באפיק זה 293 קרנות, ושלוש שנים אחר כך רק 81 מהן לא ביצעו כל שינוי מהותי.

האם נרצה להשקיע בקרן שאך זה מכבר שינתה את מדיניותה בשל כישלונה להניב תוצאות באפיק הקודם שלה? האם נמשיך להשאיר את כספנו בקרן שמוזגה לתוך אחרת וכעת משקיעה בתחומים שונים מאלו שבחרנו? על שאלות אלו כל אחד מאיתנו צריך לענות בינו לבין עצמו.

IFO מפיצי מוצרי Morningstar בישראל

תגיות