האם ברק ייאלץ לחשוף כיצד מימן את הדירה במגדלי אקירוב?

ועדת השרים לענייני חקיקה תחליט מחר (ג') אם לתמוך בהצעת חוק שעלולה לגרום למורת רוח רבה בקרב בכירי הפוליטיקה בישראל.

הצעת החוק של חברי הכנסת יולי תמיר (עבודה), ניצן הורוביץ (מרצ) ויואל חסון (קדימה), קובעת כי מועמדים לראשות הממשלה או לתפקידי שר וסגן שר יתבקשו לחשוף בפני מבקר המדינה את הונם ואת המקורות שלו במספר תקופות: לפני הכהונה, במהלכה ובסופה. בין השאר יאלצו הבכירים לדווח על הכנסה משכר, רווחי הון, תקבולים על נכסי דלא ניידי, מתנות וירושות. גם יושבי ראש של מפלגות עם מעל 5 מושבים בכנסת יתבקשו לפעול בהתאם.

סעיף נוסף בהצעה קובע כי ראשי הממשלה והשרים יתבקשו לשוב ולהצהיר על הונם ומקורותיו כחמש שנים לאחר תום מועד כהונתם. המבקר ילמד את ההצהרות ויודיע ליו"ר הכנסת, תוך תשעים יום מהגשתן, אם הן תקינות ומפורטות דיו. הודעת המבקר תפורסם ברבים, לרבות באתר האינטרנט של הכנסת ומשרד מבקר המדינה. הקנס לעוברים על החוק - כ-250 אלף שקל.

כיום קיימת חובה על ראש הממשלה, השרים וסגניהם להגיש הצהרת הון רק עם כניסתם לתפקיד. "אולם", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, "נבחר ציבור המצהיר על הונו בפני מבקר המדינה, אינו חייב לעשות כן בטרם מינויו לתפקיד ואף אינו חייב לשוב ולדווח למבקר, בחלוף תקופה לאחר סיום תפקידו, על ההון שצבר, כך שאפשר יהיה להבטיח כי לא עשה שימוש לרעה במעמדו הציבורי על מנת לצבור הון".

ל"כלכליסט" נודע כי מבקר המדינה תומך בהצעה ומספר שרים שוקלים להצביע בעדה, במיוחד לאחר ששונתה: הנוסח הראשוני ביקש לחשוף בפני הציבור את הונם של כלל נבחרי הציבור באמצעות ועדה מיוחדת.

אולם למרות השינויים, שר המשפטים יעקב נאמן עדיין מתכוון להתנגד להצעת החוק. בשיחות סגורות אמר השר נאמן כי הצעת החוק תוביל לירידה באיכות האנשים שיפנו לפוליטיקה. אנשי עסקים מוצלחים רבים, מחה שר המשפטים, יחשבו פעמיים לפני שירוצו לתפקידים ציבוריים במידה ויבקשו לחשוף את מקורות ההון שלהם.

מחר, כאמור, תפסוק הוועדה אם לקדם את הצעת החוק או לדחות אותה על הסף.