ונקובר 2010 הוכתרה כ"אולימפיאדת הקאמבק"

אולימפיאדת החורף בוונקובר הוכתרה כהצלחה בחדשות ועל ידי דמויות מרכזיות בספורט ברחבי העולם הבוקר, למרות שלל הבעיות שאיימו להאפיל על התחרויות.

התלהבותם של תושבי ונקובר מהמשחקים, שמילאה את האצטדיונים בתומכים נלהבים, היתה המוקד של רוב השבחים, ועמדה בניגוד לאווירה הפושרת בחלק מהתחרויות באולימפיאדת בייג'ינג ב-2008.

"העיר כולה חיבקה את המשחקים האולימפיים חיבוק יוצא דופן, מה שלא ראיתי אף פעם בקנה מידה כזה", אמר נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי ז'אק רוג. "ראיתי כבר חיבוק כלשהו, כמובן, חיבוק טוב, במשחקים בלילהמר ב-1994, אבל לילהמר שבנורבגיה היא עיר קטנה של 20 אלף תושבים. פה יש יותר ממיליון איש, כך שזה לגמרי שונה. זה משהו ייחודי, והוא סיפק אווירה נהדרת למשחקים".

הוועדה המארגנת בוונקובר זכתה לשבחים על חלקה בכך, בכך שקבעה מדיניות כרטיסים נכונה. סבסטיאן קו מהמשחקים בלונדון 2012 אמר שבירת בריטניה יכולה ללמוד מהוועדה האולימפית של ונקובר, והצביעה על הצלחת הנבחרת הקנדית בהעלאת המורל של הקהל.

"האצטדיונים מלאים, ובבירור באנשים שנראים שהם רוצים להיות שם, מה שאומר לי שאסטרטגיית הכרטיסים נכונה", הוא אמר.

"הרחובות גם אימצו את המשחקים... וכמובן שהספורט היה נפלא. ניצחונות של העיר המארחת תמיד עוזרים, ושירותי המתנדבים היו יוצאים מן הכלל. אז אם מצליחים בזה, המשחקים נוטים להיות טובים למדי".

המשחקים החלו תחת עננת מותו של גולש המזחלות הגיאורגי נודאר קומריטשווילי, ומזג האוויר החם לעונה שסגר את אזורי הצפייה במשחקים אילץ את המארגנים לשנע שלג לחלק מהאתרים, מה שפגע בתדמית הירוקה של המשחקים.

רויטרס דיווחו כי המשחקים בוונקובר "שינו את מצב הרוח", באמצעות "התלהבות ההמון, מצוינות התחרות, קבלת הפנים החמה של העיר והעניין הפעוט של 14 מדליות הזהב של קנדה, שהגיעו לשיא בניצחון הדרמטי של נבחרת ההוקי של הגברים בהארכה ביום האחרון".

סוכנות הידיעות דיווחה על רשימת נתונים מעניינים מהמשחקים, ביניהם:

- 14 מדליות הזהב של קנדה, שיא אולימפי חדש למספר הגבוה ביותר באולימפיאדה אחת.

- 10.6 מיליון צופי טלוויזיה קנדים שצפו בקבוצה המקומית מפסידה לארה"ב 5-3 במשחק שלב הבתים בטורניר ההוקי קרח לגברים - תוכנית הטלוויזיה הנצפית ביותר בהיסטוריה הקנדית.

- התקציב התפעולי של המשחקים בקנדה עמד על 1.75 מיליארד דולר קנדי, לא כולל תקציב האבטחה, שעמד על 900 מיליון דולר קנדי ומומן ברובו על ידי ממשלת קנדה.

- 5,000 ספורטאים ונציגים רשמיים ו-10,000 נציגי תקשורת שנכחו במשחקים, לא כולל עשרות אלפי צופים.