צבי סטפק: "רוב מנהלי ההשקעות יודעים לזהות את מצבי המשבר, אך לא מנצלים אותם"

צבי סטפק, יו"ר מיטב, התייחס בכנס בית ההשקעות שמתקיים היום (ג') למצב המשק ושוק ההון ב-2010, ואמר כי "עברנו בשנתיים האחרונות טלטלה עזה שלא זכורה לי. 2008 היתה שנה חריגה לרעה, ו-2009 היתה חריגה לטובה. במידה מסוימת זה מזכיר את מה שקרה ב-2002 וב-2003. ההבדל הגדול הוא שהמשבר ב-2002 היה מקומי וב-2008 מקורו היה בארה"ב ובכלכלה הגלובלית בכלל.

"מה שלומדים מכך, זה שבכל עשור כמעט אפשר להצביע על משבר אחד או שניים. יש פרקי זמן בהם השווקים חורגים מהנורמה ויוצרים או סיטואציה של אופוריה או של משבר, בדרך כלל האופוריה מייצרת את המשבר הבא, והמשבר מייצר את ההתפתחות של השווקים", הוסיף.

"הפסיכולוגיה שמשתלטת על השווקים מונעת מהרבה אנשים לנצל את הדיכאון"

"הבעיה היא שרוב מנהלי ההשקעות יודעים לזהות את מצבי המשבר, אך לא לנצל אותם. הפסיכולוגיה שמשתלטת על השווקים מונעת מהרבה אנשים לנצל את הדיכאון בשווקים. הפסיכולוגיה משחקת תפקיד גדול בשווקים, אם כי הדברים הקובעים בסופו של דבר זה הגורמים הכלכליים".

"ראינו כמה גלים של ראלי בשוק המניות, בזמן קצר ובחוזקה גדולה" אמר סטפק, "בדרך היו מימושי רווחים, כאשר כל תיקון טכני כזה הוריד את השוק בין 4%-8% ולאחר שהשוק התייצב הוא המשיך במסע העליות שאנו נמצאים בעיצומו. אין מה לחשוש מתיקונים טכניים, זה לא דבר שלילי אלא חיובי בשוק, הנכון הוא לשבת כל הזמן בפנים, כל אחד לפי המינון המתאים לו".

"מה יקרה לחולה – המשק האמריקאי - כשהוא ייצא מטיפול נמרץ"

סטפק התייחס לסיכונים שהוא מזהה כיום בשוק המניות ואמר כי "יש סיכון נקודתי, מדינתי, וזה המשבר באירופה. ברגע שמדובר במדינות, זה סוג של עליית מדרגה. אם עד היום היתה הנחה שמדינה בדרך כלל עומדת מאחורי ההתחייבויות שלה, היום יש סוג של סימן שאלה שמציבים, למשל סביב יוון. הבעיה היא לא רק כלכלית, אלא גם בעיית אמון. ממשלות יוון שיחקו עם המספרים בעשור האחרון וזה מערער את בסיס האמון".

"יש כאן סוג של רעידת אדמה באירופה שאנו לא יודעים בדיוק איפה, אם, מתי ובאיזו עוצמה היא תתרחש, זה סוג של סיכון שאנו חיים בצילו. הסיכון השני, הוא תהליכי שקל יותר לזהות, והוא של קטיעת ההתאוששות במשק האמריקאי ויצירת תחתית גדולה. השאלה היא מה יקרה לחולה – המשק האמריקאי - כשהוא ייצא מטיפול נמרץ, או כשתתפוגג ההשפעה של התרופות שהוא קיבל. כרגע לא נכון להחליט כי השפעת התוכניות עדיין קיימת והממשל האמריקאי התחילו לעשות כמה צעדים לאסטרטגיית יציאה, כלומר, לקפל את השטיח לאחור כדי למתן את התמריצים ואת ההשפעה נראה רק בעוד כמה חודשים".

אג"ח ממשלתי? עדיף מניות

"בגלל חוסר הידיעה לאיזה כיוון הכלכלה האמריקאית הולכת", אמר סטפק, "לשים את כל הכסף היום באג"ח ממשלתיות יותר מסוכן לדעתי, מאשר לשים 80% באג"ח ממשלתי ו-20% במניות, משום שכל אחד משני התסריטים ישפיע בצורה הפוכה על השווקים. השנה לפי קצב ההתפתחות של הכלכלה האמריקאית, נגיע לפרשת דרכים. התאוששות תביא להמשך העליות בשוק המניות, אבל אם היא תהיה חזקה יותר היא תפגע באיגרות החוב הממשלתיות. מנגד, חזרה למיתון, יביא לעליות באג"ח הממשלתיות ולירידה במניות".

אשר לאג"ח הקונצרניות אמר סטפק כי "היום הן נסחרות בתשואות סבירות, צריך לעשות בחירה של איגרות חוב ספציפיות. מי שקונה איגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד היום, ל-3 או 4 שנים, הוא מקבל אינפלציה מינוס. השוק מכין את עצמו לאפשרות של העלאת ריבית ולכן לדעתי לא מדובר בסיכון אמיתי. איגרות החוב של ממשלת ארה"ב עשויות לרדת והתשואה לפדיון תעלה, ומכיוון שהן סוג של בנצ'מרק להתנהגות שווקים אחרים בעולם, מה שיכול להשפיע גם עלינו, את התשובה נדע בעוד כמה חודשים. מצד שני, יש הרבה כסף במערכת, כך שכרגע, השוק הזה עדיין יכול להניב רווחי הון בתקופה הקרובה".

התשואות יהיו נמוכות הרבה יותר מ-2009

אשר למשק אמר סטפק כי הוא צופה צמיחה. "אנו צופים צמיחה של קצת יותר מ-3%, נמוך מבנק ישראל ואינפלציה של 1.5%. אנחנו נמצאים בתקופה של טלטלות והאדמה עדיין לא התייצבה. בתקופה כזו, קשה מאוד לתת הערכות קדימה. גם בנק ישראל שינה את התחזיות שלו בהתאם להתפתחויות, זה נכון גם היום, גם אם לא באותה מידה. מדובר בהערכות בערבון מוגבל שצריך כל הזמן לשים לב אם צריך לעדכן אותן". על שוק המניות אמר סטפק כי "אנחנו מעדיפים חברות שמחלקות דיבידנדים, מדובר בדבר מאוד מפותח היום בישראל ואני מאמין בחברות מהסוג הזה, יצרניות מזומנים חזקות שנותנות ערך למשקיעים".

 "חשוב להבין שהשנה התשואות להן אפשר לצפות תהיינה בפירוש הרבה יותר נמוכות מ-2009 שהיתה יוצאת דופן", סיכם סטפק ואמר כי "יש עדיין רמה גבוהה של אי-ודאות וזה מחייב פיזור השקעות".

 

אילן רביב: "הימים של בתי השקעות קטנים מאחורינו"

"עד אתמול הייתי מנכ"ל מיטב אך אל דאגה אני לא יוצא לפנסיה ונשאר לעסוק באסטרטגיה ופיתוח עסקי", אמר אבנר סטפק, סגן יו"ר מיטב, "מיטב הוא ארגון גדול של קרוב ל-400 עובדים ולא פשוט לנהל אותו".

"השבחנו מאוד את כוח האדם, וזה אחד היתרונות במיזוגים ורכישות. לאחרונה אנחנו רגילים כל הזמן לקרוא על פרשה כזו או אחרת בגופים שונים, אנחנו מקפידים לשמור על כך שמיטב תמיד ישאר גוף עם אתיקה מקצועית ויושרה, זה לא פחות חשוב מעוד מיליארד שקל מנוהלים. אנחנו כרגע בתהליך של העברת שרביט ואני גאה ושמח להעביר אותו לאילן רביב, מנכ"ל מיטב החדש", סיכם סטפק.

רביב, שזו ההתבטאות הראשונה שלו מאז נכנס לפני יומיים לתפקיד, אמר בכנס כי "אבנר מאוד צנוע, אך הוא אחראי לתנופה האדירה בה נמצא בית ההשקעות ולכל העסקאות והמיזוגים שנעשו במיטב. ברור לכל מי שעובד בשוק ההון שהימים של בתי השקעות קטנים, בוטיקים, מאחורינו, והדרך קדימה היא לבתי השקעות עם יתרון בגודל, ואנחנו בהחלט שם. האתגר הגדול הוא איך עושים זאת תוך כדי שמירה על קשר פרסונלי עם הלקוחות".