אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חוק הגמ"חים מעורר סערה ברחוב החרדי: "אני לא עושה מזה רווחים. הרווחים שלי הם המצוות" צילום: חיים צח

חוק הגמ"חים מעורר סערה ברחוב החרדי: "אני לא עושה מזה רווחים. הרווחים שלי הם המצוות"

בקהילה החרדית בירכו כלפי חוץ את יו"ר ועדת הכספים גפני על חוק הגמ"חים, אך כלפי פנים עוררה ההצעה חששות רבים מביורוקרטיה ואובדן עצמאות. גורם בקהילה: "עד עכשיו הכל היה בסדר, אז למה צריך פתאום לשנות את הדברים?"

04.03.2010, 06:59 | הדס שפר

הסערה סביב חוק הגמ"חים של יו"ר ועדת הכספים משה גפני עוררה חששות ברחוב החרדי. כלפי חוץ בירכו עסקני הקהילה את גפני על ההישג, אך היו כאלה שהגדירו את המהלך כמסוכן. "גמ"ח זה משהו שאמור להיות בסתר. אנשים חוששים כי הם לא רוצים להיחשף ואולי גם מכל מיני דברים אחרים שיכולים להתגלות", אמר גורם חרדי.

בקהילה חוששים מכניסת נוכלים ונצלנים, מסרבול ביורוקרטי וגם מההיבט הסמלי של התערבות "זרה" באחד המוסדות העצמאיים ביותר בקהילה.

"אלה מפעלי חסד מאוד יפים", אומר גורם חרדי שנוהג לתת הלוואות לגמ"חים. "יש מצד אחד הצד המכוער, שזה השוק האפור, ויש צד יפה של אנשים שמוכנים לתת הלוואות ללא תמורה כספית". גורם אחר אמר: "עד עכשיו הכל היה בסדר, אז למה צריך פתאום לשנות את הדברים?". כל אלה שמחו ודאי לשמוע על הדחייה בהצבעה על החוק.

"הנזקקים יסבלו"

תעשיית הגמ"חים, אם ניתן לכנותה כך, הוקמה למטרות שאינן עשיית רווח. בגמ"חים מתגלגלים על פי ההערכות בקהילה החרדית כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה, אך מאחר שהדברים נעשים בצנעה וללא פיקוח בחדרי החדרים של הקהילות הסגורות, קשה להעריך את הסכומים המדויקים. לדברי אחד האחראים בגמ"ח גדול בירושלים, "מדובר באלפי גמ"חים ולמפות את כולם זה מאוד קשה. אנחנו מעדיפים לעבוד בשקט ובצנעה. גם ככה אין לנו אפשרות לתמוך בהרבה אנשים, וכל פרסום כזה מביא עוד מאות אנשים".

ההערכות הגסות הן שקיימים כ־30 אלף גמ"חים משני סוגים עיקריים: קטנים, שבהם נותנים אנשים מהיישוב הלוואות, בדרך כלל למכרים הנמצאים במצוקה שההיכרות עמם אמורה להבטיח את ההחזרים; וממוסדים, הפועלים כבנקים ומגלגלים מיליוני דולרים בשנה, ומספרם מוערך במעט יותר מ־10. מרבית הגמ"חים הגדולים ממוקמים בירושלים. "באופן עקרוני ברור שצריך להסדיר את העניין הזה", אומר אחד מבעלי הגמ"חים הגדולים, "אבל אם יתחילו להיות כל מיני הגבלות בנושא, מי שיסבלו מזה זה בסופו של דבר הם הנזקקים".

תופעת מיסוד הגמ"חים החלה לתפוס תאוצה לקראת סוף שנות השבעים ותחילת השמונים. "הגמ"חים הגדולים לא משמשים לצורכי הלוואה בלבד אלא גם כסוג של מתווכים", מסביר גורם בעולם החרדי. "נניח שיש לי כסף פנוי וחופשי שאני רוצה לעשות איתו מצוות. אני פונה לגמ"ח כזה, מקבל מסמך שהפקדתי כסף, והם דואגים שהכסף שלי יגיע לאן שצריך. אני לא עושה מזה רווחים - הרווחים שלי הם המצוות. אם אני רוצה את הכסף בחזרה, אני צריך לומר להם שבועיים מראש. ככה הם צוברים הרבה מאוד כסף מאנשים שמפקידים בגמ"ח, והגמ"ח נותן את ההלוואות".

ניתוב שיחות כמו בבנק

הגמ"ח הגדול ביותר הפועל כיום הוא "אהבת חסד" של הרבנים הלל קופרמן ומרדכי יפה, הממוקם ברחוב בית ישראל 4 בירושלים ומסוגל לספק הלוואות בסכומים שיכולים להגיע לחצי מיליון דולר. הגמ"ח, שהוקם בתחילת שנות השמונים, פועל בישיבת "מיר", ולדברי גורם שנעזר בשירותי המוסד, הלווים ממנו נדרשים להציג שני ערבים, שלפחות אחד מהם לומד בישיבה. כדי לקבל את הכסף, בשקלים או בדולרים, יש להגיע למשרדי הגמ"ח בירושלים.

ההקלטה במענה הקולי של הגמ"ח אמנם לא כוללת מוזיקת רקע מרגיעה כמו אלה של הבנקים הגדולים, אך היא בהחלט יכולה לתת מושג לגבי אופי הפעילות של מוסד ההלוואות. לאחר שנתוודע לשעות פעילות הגמ"ח, מועד קבלת קהל וזמני הפעילות בחגים, נוכל לבחור על ידי הקשת המספר הרצוי את סוג הפעילות: "בירור מצב חשבון", "בירור או רישום לקבלת תור להלוואה", "הפקדות ומשיכת חשבון" או "החזרות והוראות קבע".

נציגת השירות שענתה לנו העבירה את השיחה לאחראית, הרבנית לאה יפה, אשתו של הרב. "אין לנו שום רצון בפרסום", אמרה יפה כאשר ביקשנו להבין איך פועל הגמ"ח. "אנחנו לא מעוניינים לדבר. אין לי זמן לזה עכשיו".

גמ"חים בולטים נוספים הם "שערי חסד", שהוקם בשנת 1870, דורש שני ערבים ומלווה לתושבי ירושלים בלבד; גמ"ח העיר העתיקה שהוקם ב־1989 ורשום כעמותה בארץ ובחו"ל, עם יותר מ־2,500 הלוואות בסכום כולל של כ־350 אלף דולר; וגמ"ח כולל "שומרי החומות", שהוקם לפני 150 על ידי החתם סופר, והוא כיום הגמ"ח המרכזי בבית"ר עילית ונחשב לגמיש מבחינת החזר ההלוואות.

"בתוך כל קהילה כמעט יש גמ"ח כספי", אומר מנכ"ל זק"א יהודה משי זהב. "צריך להבין שרוב ההתנהלות של הציבור החרדי בנויה על הגמ"חים האלה. אב לעשרה שרוצה לחתן את ילדיו ולדאוג להם לדירות צריך יותר ממיליון וחצי דולר. הדרך היחידה היא לקחת 10 גמ"חים ולאט לאט להחזיר. ככה זה עובד".

"נתתי הלוואות מתוך רחמים"

"התחלתי לעסוק בנושא כשניסיתי לחשוב איך אני מקיים את המצווה", מספר אראל סגל, בעל תשובה שהלווה כספי חסכונות באמצעות מוסדות גמ"ח מסודרים שדרכם התוודע לנושא. "רוב הארגונים שמצאתי אז היו פרטיים, אפילו לא עמותות. בדרך כלל זה גם לא מתפרסם, אלא עובר מפה לאוזן. מרבית הגמ"חים מבוססים על ערבים שמוכַּרים למנהל הגמ"ח, וחשבתי שאפשר לעשות זאת גם אחרת".

סגל החליט להקים גמ"ח שמבוסס על משכון שלא יחייב להמציא ערבים. בגמ"ח שהקים ניתן היה ללוות כספים תמורת משכון נכסים או רכוש, בין אם מדובר בדירה, תכשיטים או רכב. "התחלתי לפרסם את זה באינטרנט, ומהר מאוד הגיעו אליי אנשים", מספר סגל. במשך שלוש שנים הוא הלווה סכום כולל של 300 אלף שקל, אך לא כל ההלוואות חזרו אליו ולכן החליט לסגור את הגמ"ח. "רוב האנשים החזירו לי את הכסף כנגד המשכון", הוא אומר, "אבל עשיתי טעות ומרוב שהתלהבתי וגם קצת מרחמים הלוויתי לאנשים גם כנגד צ'קים".

עם חלק מהאנשים הצליח סגל להגיע להסדרים על תשלום ההחזרים, אך בחלק מהמקרים נאלץ לפנות לבית המשפט ולפתוח תיקי הוצאה לפועל. בסך הכל הפסיד סגל 30 אלף שקל, והיום הוא עובד כמתכנת בסביבה חילונית.

"היום אני כבר לא מלווה בגלל ההחזרים", אומר סגל, "אבל אני מקווה שבתוך שנה־שנתיים אני אפתח את הגמ"ח מחדש".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות