בעלי המניות של יוקוס דורשים 98 מיליארד דולר

פרשת קריסתה של ענקית הנפט יוקוס ממשיכה לרדוף אחר ממשלת רוסיה. בסוף השבוע שעבר נערך בבית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג, צרפת, שימוע בתביעה שהגישו בעלי המניות של יוקוס, הדורשים מהקרמלין פיצויים בשווי 98 מיליארד דולר. לטענת בעלי המניות, ממשלת רוסיה, בראשותו של הנשיא דאז ולדימיר פוטין, פעלה החל מ־2003 במתכוון כדי להביא לפשיטת רגל של יוקוס.

נציגיה של יוקוס בשימוע טענו כי מעשיו של הקרמלין בפרשה היו למעשה לא חוקיים, וכי אין יסוד לטענת ממשלת רוסיה כי חברת האנרגיה העלימה מס בשווי של מיליארדי דולרים. החברה, שהיתה עד למועד פירוקה בשליטתו של האוליגרך מיכאל חודורקובסקי, הגיעה לסיום דרכה לאחר שממשלת רוסיה טענה כי חובותיה לרשויות המס מסתכמים ב־10 מיליארד דולר. לאחר הפירוק נמסרה פעילותה של יוקוס לתאגיד הנפט הממשלתי רוסנפט, שהעומד בראשו נחשב למקורב לפוטין. לפי הערכות, נכסים שהשתייכו בעבר ליוקוס מספקים כיום יותר מ־70% מתפוקת הנפט והגז של רוסנפט. חודורקובסקי, שנחשב בעבר לאיש העשיר ברוסיה, מרצה מאז 2003 עונש מאסר של שמונה שנים בגין העלמות מס. בשנה האחרונה הועמד האוליגרך למשפט נוסף בגין האשמות דומות.

השימוע היווה ציון דרך במאבקם של בעלי המניות לשעבר לקבלת פיצויים מהממשל הרוסי, הנמשך זה שש שנים. לטענת התובעים, פירוק החברה מהווה הפרה של זכויותיהם בכך שמדובר למעשה בהפקעה של הבעלות בחברה מידיהם ללא פיצוי הולם. סכום הפיצוי שבו נקבו, 98 מיליארד דולר, מהווה, להערכתם, את שווי השוק של החברה כיום לו היתה ממשיכה להתקיים.

הליך לא הוגן ברוסיה

הפנייה לבית הדין היושב בצרפת נעשתה לאחר ששופטיו השתכנעו כי התובעים, ובהם כמה מנהלים בכירים לשעבר ביוקוס, לא יזכו להליך משפטי הוגן במערכת המשפט הרוסית. במהלך הדיון, שנמשך יותר מארבע שעות, טען נציג התובעים, כי הרדיפה נגד יוקוס נבעה, כאמור, מהרצון להשתלט על החברה באמצעות טענות שווא. עוד ציינו התובעים כי חודורקובסקי נרדף על ידי השלטונות משום שהיה אחד ממבקריו העיקריים של הנשיא פוטין, האשים את משטרו של הנשיא בשחיתות ואף סייע במימון תנועות אופוזיציה במדינה.

צילום: בלומברג

בעוד התובעים יוצגו על ידי עורך דינם בלבד ואף נמנעו מלהתייצב לשימוע באופן אישי, ממשלת רוסיה שלחה לצרפת הרכב מורחב שכלל, בין היתר, את נציגי רשות המסים ומשפטנים בכירים. ראש המשלחת הרוסית להליכים, גאורגי מאטיושקין, טען כי לבית הדין אין כלל סמכות לדון במקרה, ועל כן יש להפסיק מיד את ההליך. מאטיושקין ציין כי במקביל לשימוע בשטרסבורג מתנהל תיק יוקוס גם בבית הדין לבוררויות בהאג - כפילות שלדבריו עומדת בסתירה לעקרונות המשפט הבינלאומי. לבית דין זה אף הוגשה בקשה לבוררות בשמם של כמה מבעלי המניות הגדולים ביוקוס (בהם גם הישראלים לאוניד נבזלין, מיכאיל ברודנו וולדימיר דובוב), הדורשים גם הם פיצויים בשווי של 100 מיליארד דולר מהקרמלין. לגופו של עניין טען הנציג הרוסי כי רשויות המסים פעלו בהתאם לחוק הרוסי, ועל כן אין במעשיהן הפרה כשלהי של זכויות אדם.

החלטת השופטים בתיק עתידה להתקבל בתוך מספר חודשים (לפי הערכות שונות, לא יאוחר מחודש יוני הקרוב), אולם כבר עכשיו נחשב המקרה ליוצא דופן בחמישים שנות קיומו של המוסד המשפטי האירופי לנוכח סכומי הכסף האדירים בהם מדובר.

השערורייה של פוטין

גורמים באירופה בירכו על ההתפתחות בפרשה שאינה מרפה מרוסיה בשמונה השנים האחרונות. "הקרמלין יצטרך לתת תשובות בפני גוף משפטי בינלאומי המגן על זכויות האדם", אמרה חברת הפרלמנט הגרמני מארי־לואיז בק. לדבריה, הפסיקה תינתן בהתאם לעקרונות האמנה האירופית לזכויות אדם, שרוסיה מהווה לה צד מאז 1998. חתימתה של רוסיה על האמנה מחילה למעשה את סמכויותיו של בית הדין בשטרסבורג על ממשלת רוסיה שתהיה לפיכך חייבת לנהוג בהתאם להכרעת הדין.

פירוק יוקוס נחשב לפרשה השנויה ביותר במחלוקת במהלך כהונתו בת שמונה השנים של ולדימיר פוטין - כיום ראש הממשלה - כנשיא רוסיה. הפרשה החלה להתגלגל כאשר בשנת 2003 הוציאו תובעים ברוסיה צווי מעצר כנגד כמה בכירים בחברה, בהם גם היו"ר חודורקובסקי, בטענה כי העלימו מסים באמצעות חברות קש. לפי הערכות, הנשיא דאז החליט לצאת נגד יוקוס והעומד בראשה משום שהמיליארדר לא שעה לאזהרותיו של פוטין לפיהן על האוליגרכים להישאר מחוץ לפוליטיקה.