אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סמנכ"לית בכירה בבורסה: "חזרנו למצבנו טרום המשבר" צילום: משה שי

סמנכ"לית בכירה בבורסה: "חזרנו למצבנו טרום המשבר"

רונית הראל אמרה היום בכנס הנפקות כי בחמש השנים האחרונות הבורסה הציגה תשואות גבוהות יותר מכל שוק מפותח אחר

08.03.2010, 10:42 | רחלי בינדמן

"הבורסה חזרה למצב של לפני המשבר" אמרה היום (ב') רונית הראל, סמנכ"לית בכירה בבורסה,במהלך כנס שערכה פירמת רו"ח אנרסט אנד יאנג בשיתוף עם משרד עו"ד מישל אוחיון ושות'. לדבריה של הראל, מחזורי המסחר שירדו במעט ברבעון הראשון של 2009 חזרו לרמתם הרבה לפני בורסות אחרות, וכך גם המצב בנזילות ובסחירות. "מבחינת תשואות בראיה של 5 שנים, ביצועי השוק הישראלי גבוהים בהרבה מכל שוק מפותח אחר. ממאי 2010 נהיה מסווגים כשוק מפותח וניכנס למגרש של הגדולים" ציינה הראל.

"ב-2007-2006 עשרות חברות חדשות נרשמות בבורסה וב-2009-2008 לא היו הנפקות חדשות וכבר ב-2010 יש מספר נאה של חברות שהונפקו ברבעון הראשון. עם זאת הנפקות חוזרות קרי גיוס של חברות סחירות, בשנת 2009-2008 בוצעו 60 הנפקות, מראה שהבורסה לא היתה סגורה גם בתקופה זו" אמרה הראל.

הראל ממקדת את תשומת הלב בהנפקות ראשונות ומצביעה על העדיפות של "המגרש הביתי" – "אם מסתכלים על כמות החברות שהנפיקו בניו יורק ולונדון רואים שרוב החברות הנפיקו דווקא בשוק הישראלי - הבורסה בת"א מהווה קרש קפיצה להנפקה בשווקים זרים דוגמת טבע, ריטליקסועוד".

הראל הדגישה כי הנפקה בבורסה בת"א יכולה להיות שלב ראשון להנפקה בשלבים זרים. "תזמון חשוב בהרבה מאד תחומים וטוב ציפור אחת ביד משתים על העץ" אמרה הראל והוסיפה כי "לא מעט חברות שבשנת 2000 הסתכלו על הנפקה בנאסד"ק ותכננו להגיע לנאסד"ק תוך שלוש שנים, בסופו של דבר חלון ההזדמנויות של השוק בארה"ב נסגר והרבה חברות נסגרו. דווקא חברות שהסתכלו על מהלך דו שלבי שרדו את השנים הקשות כשקשה היה להנפיק גם בת"א וגם בארה"ב ולכן זה מאד חשוב". 

"עלויות הנפקה בבורסה המקומית הרבה יותר נמוכות" נותנת הראל יתרון נוסף. "עלות תחזוקה של חברה ציבורית בארץ היא נמוכה יותר מארה"ב, שם העלויות המשפטיות והרגולציה יקרה יותר. בנוסף זמן ההנפקה בחו"ל ארוך יותר ומעקב את הפיתוח העסקי של החברה כי חלק גדול מצוות הנהלת החברה עסוק בהנפקה. צריך גם להתייחס למצב בו ההנפקה כושלת בחו"ל וזה קורה, המחיר שהחברה משלמת מאד גבוה ביחס לניסיון דומה בשוק הישראלי".

עוד מוסיפה הראל "היום המגמה בעולם לעקוב אחר מדדים, תעשית תעודות הסל מהווה כ-20% משוק המניות ושוק האג"ח. חברות ישראליות שנסחרות בשוק המקומי יכולות להיכנס לחלק משמעותי ממדדי הבורסה. חלק מהמדדים הם לפי שווי שוק וחלק לפי סקטור. המדד החדש של הביומד הושק בשבוע שעבר. בחודשים האחרונים נאפשר להנפיק עליו תעודות סל, זה כמובן יגדיל את הסחירות של חברות הביומד".

"שנה שעברה לא היה פה אף אחד, היום ישנם 500 איש"

"עונת ההנפקות החלה. בשנה שעברה בכנס דומה על הנפקות שהגעתי אליו לא היה אף אחד חוץ ממני והיום יש פה 500 איש. יש לנו 11 בקשות להנפקה ראשונה, חלקן של חברות גדולות. בשנת 2009 כולה היו 4 הנפקות ראשונות קטנות יחסית. בנוסף לזה יש לנו אינדיקציות לתשקיפי מדף שצפויים להגיע, חלקם לשימוש לגיוסים מידיים" אומרת עו"ד שיראל גוטמן מרשות ני"ע באופטימיות.

"יש שיפור בהערכות המוסדיים להנפקות. בניגוד לשנים קודמות רואים שינוי במבנה ההנפקה בין מועד המכרז המוסדי לבין מועד ההנפקה לציבור, שיפורים בגובה הריבית, שיפורים משמעותים בשטרי הנאמנות ומקווים שמגמה זו תמשיך וזאת אף קודם שיכנס לתוקף תזכיר חוק הנאמנים שהופץ בשבוע שעבר" מציינת גוטמן.

"בהערכות להנפקה אחד הדברים המרכזיים הוא הכנת התשקיף. מי שיגיע אלינו עכשיו יראה שינוי במגמה שלנו כרגולטור, עברנו מתגובה ליוזמה. רואי חשבון לא יוכלו להסתמך יותר על הרשות שנהיה יועץ משפטי שיבאר את התשקיפים. זה לא תפקידנו. הפרויקט המרכזי שלנו לשנה זו הוא פרויקט פישוט הדיווח. בתשקיפים חסרה נקודת מבט סובייקטיבית של ההנהלה והדירקטוריון והתשקיפים הם מסמך משפטי מורכב ולא קריא. אנחנו עובדים על שינויים בדרישות הגילוי שנוגעים בעיקר לפרקים שנוגעים למימון, הנזילות, סיכוני אשראי שישפרו לתמחר נכונה את סיכון האשראי. פרק עסקי התאגיד בתשקיף ישתנה מקצה לקצה . עקרון המהותיות הוא הדגש הראשון, מה שכבר לא רלוונטי לא צריך להיכנס לתשקיף. עקרון שני הוא תמצית רוח הדברים שתוצג על ידי הדירקטוריון שזה אומר הסברים לתוצאות, מגמות בענף ולאן הולכים קדימה".

גוטמן מתייחסת גם לשומרי הסף: "הראשונים הם רואי החשבון. לא מזמן נכנסה הוראה לתוקף הוראה שעריכת הדוחות הכספיים על ידי רואי החשבון פוגמת באובייקטיביות שלהם ועל כן הדוחות צריכים להערך על ידי החברה. אנחנו נאכוף את ההוראה הזו ביתר תוקף. נפנה לחברות וחברות שלא תדענה לענות על סוגיות חשבונאיות בדוחות הכספיים תעלנה מיד שאלות לגבי אי התלות ותקפות התשקיף, זה יכול להיות לא נעים לכן אני קוראת לאנשי הכספים להכיר את המטריה היטב. בנוסף, אנחנו רואים ברואי החשבון זרוע ארוכה שלנו. הם צריכים להיות גוף מבקר. אנחנו חושבים שיש מקום לשיפור בהיקף הביקורת שרואי החשבון מבצעים ולכן אנחנו נגביר את הביקורת על המבקרים. המטרה היא ליצור משרדים חזקים יותר של רואי חשבון. באמצעותם הפיקוח על שוק ההון יהיה טוב יותר. הענין השלישי שנוגע לרואי חשבון היא להקים מוסד ביקורת שיבקר את פירמות רואי החשבון כמו שקיים בארה"ב.

גוטמן מתייחסת לנושא חם שעל הפרק והוא הערכות השווי: "ה-IFRS תכנן לעשות משהו טוב אבל היו לכך השפעות שליליות. קיים שימוש לרעה בהערכות השווי וניפוח שוואים. החלטנו לצמצם את התופעה. ברבעון האחרון ראינו הנהלה שכלל לא הכירה את הערכות השווי והחלטנו להפסיק את ההתנהלות מול החברה הזו ביחס להנפקה. ההנהלה חייבת להכיר על בוריין את הנתונים בבסיס הערכות השווי. הדירקטוריון צריך לשאול את עצמו האם הערכות השווי משקפות את המציאות".

תגיות