יוני טל: "צריך להחיל את מסקנות ועדת חודק גם על קרנות נאמנות"

"ועדת חודק היא GPS שאומר לגופים המוסדיים איך להתנהל, וגם GPS טועה לפעמים. בשביל זה יש ועדות השקעה שיכולים לקבוע מתי להשתמש ומתי לא". כך אמר היום (ג') רו"ח אריק פרץ, סגן הממונה על הביטוח שהודיע באחרונה על פרישתו, בכנס בבינתחומי.

לדברי פרץ, "רמת הסיכון הפנסיוני בישראל נמוכה ממדינות אחרות בעולם. רמת הסיכון בתיקים הפנסיונים תלך ותגדל ככל שהציבור יבין שגם הפסדים אינם פרמננטיים. מבדיקה שביצע אגף הפיקוח עולה שכשחברות ביטוח נותנות הלוואות תפורות לא סחירות לתאגיד הן פעולות בדיוק כמו בנק, בניגוד לאג"ח סחיר שם אין שום חובות דיווח או מגבלות".

"הגופים המוסדיים נוטים משמעותית להשקעה בישראל. לאחר מאמצים של האגף לחנך את השוק לצאת לחו"ל היום עדיין רק 12% מהחיסכון הפנסיוני מושקע בחו"ל. גם אז זה בעיקר במניות. אולי אם המוסדיים היו משקיעים באג"ח זר הם היו מבינים טוב יותר מה הם צריכים לדרוש בשטרי הנאמנות".

"המשקיעים הזרים לא משקיעים כמעט בשוק האג"ח בישראל. גם בגלל היעדר נזילות אבל בעיקר כי לא חושבים שתמחור הסיכון משקף את רמת הסיכון של עסקים בישראל", אמר פרץ.

יוסי בכר: "אני קצת מנוסה בוועדות - יש עוד דרך ארוכה עד הפיכת מסקנות ועדת חודק לפרקטיקה מקובלת"

יוסי בכר אמר בכנס כי "ועדת חודק היא עוד נדבך בהתפתחות שוק ההון. לפני כן רפורמת בכר מהווה גורם חשוב בהתפתחות שוק אשראי חוץ בנקאי. אני קצת מנוסה בוועדות - יש עוד דרך ארוכה עד הפיכת מסקנות ועדת חודק לפרקטיקה מקובלת. ועדת חודק אינה מושלמת, בדיוק כמו ועדת בכר ויהיו לה עוד תיקונים בעתיד".

יוני טל, מנהל השקעות במנורה דיבר נגד השעבוד השלילי, אחת המסקנות המרכזיות של ועדת חודק. לדברי טל, "שוק זה שוק. יש תקופות הסתערות ואז השוק לא נותן תנאים מספיקים. אבל גם לפני המשבר גם בחו"ל האג"ח נתנו מרווחים נמוכים מאוד.

"אם היה בשוק האג"ח במשבר דרישת שעבוד שלילי שיעור הדיפולט אולי דווקא היה עולה כי הוא היה מקשה על החברות למחזר אשראי בבנק. כמו כן לדעתי צריך להחיל חלק ממסקנות הוועדה גם על קרנות נאמנות כי לקרנות הללו אין שיקול דעת".

ענת לוין, חברת ועדת חודק, אמרה כי "אם היו רק גופים גדולים בשוק לא היה צריך את מסקנות ועדת חודק. הן נועדו לגופים קטנים שאין להם משאבים לניהול סיכונים לזהות אג"ח שהן מניות בתחפושת".