אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סיוע כספי למימון תביעות ייצוגיות: עוזרים לכם לתבוע צילום: עומר הופמן

סיוע כספי למימון תביעות ייצוגיות: עוזרים לכם לתבוע

בתקופה הקרובה צפויה המדינה להפעיל קרן מיוחדת למימון תביעות ייצוגיות, שתסייע לתובעים בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעות כאלה. "כלכליסט" בדק איך תפעל הקרן, כיצד ניתן יהיה לקבל את הסיוע ומי יהיה זכאי לקבלו. אם התביעה תצליח, תיאלצו להשיב למדינה את כספי הסיוע

10.03.2010, 09:15 | רימונה פרקש ברוך

לאחרונה הוגשה לוועדת חוק חוקה ומשפט טיוטה אחרונה של תקנות קרן מימון להגשת תובענות ייצוגיות. הקרן, שלהערכת משרד המשפטים תחל לפעול בחודשים הקרובים, תסייע באמצעות כספי המדינה לתובעים שחוששים להתחיל הליך של תביעה בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בכך.

עם כניסתו של חוק התובענות הייצוגיות ב־2006 נקבע שהמדינה תקים את הקרן, לפי קריטריונים שיוגדרו מראש. בפועל, הקמתה של הקרן התעכבה זמן ממושך עד לגיבוש הרכב הנהלת הקרן והקריטריונים לקבלת הסיוע הכספי מהקרן. הקרן תהיה כפופה למשרד המשפטים, אשר כבר היום מחזיק בתקציב הקרן העומד על 1.3 מיליון שקל.

בקרן יהיו תשעה חברי הנהלה, בהם יו"ר הקרן ד"ר עלי בוקשפן, נציג ציבור אחד ושבעה חברים המייצגים גופים צרכניים שעשויים להיות רלבנטיים לתביעות ייצוגיות, כמו קופות גמל, איכות הסביבה ושוויון זכויות. בוקשפן משוכנע שהקרן תביא להגדלת מספר התביעות הכמעט אפסי כיום בתחומים כמו מפגעים סביבתיים, שם דרושות חוות דעת של מומחים שעלותן גבוהה מאוד, אפליה והגבלים עסקיים.

לעומתו סבור עו"ד יעקב אביעד ממשרד אביעד סרן ושות', המשמש גם כיו"ר הוועדה לתובענות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין, כי "הקרן החדשה לא תשנה באופן דרמטי את פני הדברים ולא תיצור מהפכה". לדבריו, "התחום עדיין לא צבר תאוצה בישראל בשל התמשכות התהליך, חוסר התגמול המיידי של עורכי הדין שעוסקים בדבר וחוסר מודעות של הציבור לתהליך".

מדי שנה מוגשות בישראל כ-250 תביעות ובקשות לאישורן כייצוגיות; מרביתן אינן מאושרות. מאז שנחקק חוק התובענות הייצוגיות, חלה עלייה במספר הבקשות המאושרות, ומספרן עומד כעת על 10-20 בשנה.

 , צילום: עומר הופמן צילום: עומר הופמן  , צילום: עומר הופמן

כיצד מגישים

מתי להגיש: ניתן יהיה להגיש לקרן בקשות לסיוע לאורך כל השנה, אולם הבקשות יידונו בישיבות שייקבעו פעם ברבעון ויתקיימו במשרד המשפטים בירושלים. במהלך ארבע הישיבות השנתיות יתכנסו חברי ההנהלה, ירכזו את כל הבקשות שהתקבלו עד מועד זה ויכריעו בעניין הבקשות השונות. ההחלטות למתן סיוע יפרטו את סכום הסיוע המאושר וכן את סכום הסיוע המאושר בנוגע לכל אחד מרכיבי הבקשה לסיוע.

באיזה שלב בתביעה תוגש בקשת המימון: ניתן להגיש את בקשת המימון לאחר הגשת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, לאחר שלב האישור ובמהלך הליכי הביניים. במקרים יוצאי דופן ניתן יהיה להגיש בקשה למימון עוד לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית.

איך תיראה בקשת המימון: הבקשה תכלול פירוט בנוגע לשימוש המיועד בכספי המימון ותוגש על גבי טופס בקשה לסיוע במימון שיפורסם באתר משרד המשפטים.

המסמכים הדרושים: לבקשה צריך יהיה לצרף מסמכי בקשה לאישור התובענה כייצוגית, העתק מתגובת המשיב לבקשה לאישור התובענה או מכתב הגנה שהוגש לבית משפט. כמו כן יצטרך המבקש לציין אם קיבל בעבר סיוע מהקרן.

פירוט ההוצאות: יש להוסיף לבקשה פירוט בנוגע להוצאות שעבורן נדרש הסיוע.

פירוט מקורות המימון: המבקש יצטרך לתאר את מצבו הכלכלי ולנקוב בסכומים שעומדים לרשותו.

שטר ביטחון והתחייבות להשבת הכסף: יש לצרף תצהיר והתחייבות להשבת כל כספי הסיוע. העברת הסיוע תיעשה כנגד העברת שטר ביטחון לקרן בסכום השווה לכל סכום הסיוע שיועבר למבקש מהקרן.

התחייבות: יש להתחייב שהכסף ישמש רק למטרה שלשמה הוענק.

דו"ח ביצוע: ארגון יחויב להגיש דו"ח ביצוע על השימוש בכספי הסיוע ועל ביצוע הפעולות שעבורן התקבל הסיוע.

הצגת חשבוניות מס: המימון יינתן על סמך הצגת חשבוניות מס שיוכיחו כי היה שימוש בכספים למטרה שלשמה אושר הסיוע על ידי הקרן.

 

 

תנאי הסף לסיוע

 

1. ארגון

ללא הרשעות עם ניהול תקין: עליו להיות מוגדר ומאוגד כארגון מבחינה משפטית ולדאוג שיהיה ברשותו אישור ניהול תקין מרשם העמותות שתקף לשנה שבה הוא מבקש את הסיוע. כמו כן על הארגון, בעל השליטה בו או נושאי המשרה בו להיות נקיים מהרשעות בעבירות הקשורות בחוק החברות או בכל עבירה שיכולה להפוך אותם ללא ראויים לקבל סיוע. כמו כן חשוב שלא יהיה תלוי ועומד נגד הארגון כתב אישום בעבירה כלשהי.

עשייה וניסיון: עליו להוכיח כי פעל וניסה לקדם את הטיפול בבעיה שעליה הוא מבקש להגיש תביעה ייצוגית במהלך השנה שקדמה למועד הגשת האישור לתביעה. כמו כן עליו להוכיח שיש לו ניסיון והוא הצליח בעבר בהגשה וניהול של תביעה ייצוגית או קידום הליכים משפטיים שונים.

יכולת התמדה: עליו להוכיח שיש לו היכולת להתמיד בהליך המשפטי - למשל, להתייצב בבית משפט בשלבים שונים של ההליך.

מקורות מימון נוספים: עליו להוכיח כי עומדים לרשותו מקורות מימון להבטחת קיום התהליך עד סופו.

2. אדם פרטי

מצב פיננסי: מי שאינו מוגדר פושט רגל.

לא פוליטי: עליו להוכיח שהפעילות שלו אינה מטעם מפלגה או גוף פוליטי, או בזיקה למפלגה או לגוף פוליטי או לשם קידום מטרותיהם.

מקורות מימון נוספים: על התובע להוכיח שקיימים ברשותו מקורות מימון נוספים מספיקים שיוכלו להבטיח את מימון ההליך.

ללא הרשעות: על התובע להוכיח שלא הורשע בעבירות שקשורות לחוק החברות או בכל עבירה אחרת שבמהותה יכולה להוות שיקול לכך שלא יהיה ראוי לקבל סיוע. כמו כן, עליו להוכיח שלא עומד נגדו כתב אישום בעבירה שקשורה לנושא.

 

 

היקף הסיוע

 

1. מימון חלקי: הסיוע לא יעלה על 50% מההוצאות בפועל של הארגון או האדם הפרטי עבור הפעילות הנתמכת לפי כללים אלה. אולם במקרים מיוחדים רשאית הקרן להחליט על סיוע מיוחד בשיעור גבוה יותר ובלבד שלא יעלה על 90% מהיקף ההוצאה בפועל. הסיוע לא יכלול מימון שכר טרחה לעורך דין.

 

2. החזר הוצאות משפט ועירבון: הקרן רשאית להתחייב להעניק אחריות לכיסוי הוצאות המשפט או לכיסוי הפקדת העירבון שהמבקש מחויב בו, בשיעור שלא יעלה על 80% מכלל הוצאות המשפט שייפסקו נגד מבקש הסיוע או מגובה העירבון שיידרש להפקיד, או בסכום שיגיע עד 80 אלף שקל בגין הוצאות אלו - לפי הנמוך מבין השניים.

3. החזרת הסיוע: אם מבקש הסיוע זכה בהליך או שבקשתו אושרה והושג הסכם פשרה, עליו להחזיר לקרן את מלוא סכום הסיוע שניתן לו בתוספת הפרשי הצמדה ובלבד שהסכום לא יעלה על הסכום שנפסק לטובתו.

כמו כן, אם מבקש הסיוע לא העביר מידע מהותי לקרן שהיה עלול להשפיע על ההחלטה של הקרן במתן המימון או בגובה המימון, יהיה עליו להחזיר את הסיוע.

כך גם אם המבקש מחליט להסתלק מהליך התביעה ולא להמשיך בהליך המשפטי.

מקרה נוסף שבו תחול חובה להשיב את כספי המימון הוא כאשר לפני סיום ההליך הוחלף התובע המייצג שביקש את הסיוע או לחלופין עורך דין מטעמו.

 

מה לבדוק לפני הגשת התביעה:

1. עילה: החוק קובע באילו נושאים ונגד מי ניתן להגיש ייצוגית

2. עילה אישית: להוכיח שלתובע נגרם נזק אישי

3. נזק קבוצתי: להוכיח קיומה של קבוצת נפגעים גדולה עם נזק זהה

4. הגנה בחוק: האם למרות הנזק שנגרם הנתבע פעל לפי החוק

טעויות נפוצות בהגשת התביעה

1. מבקשים סכומי כסף מוגזמים שאין להם בסיס

2. מגישים את בקשת האישור לבית המשפט הלא מתאים

3. לא מבררים אם כבר הוגשו בקשות דומות

4. מגישים בקשה בנושא מורכב מדי וקשה להוכחה

תגיות