אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"לא נעשה יותר סרטים שאינם בתלת־ממד" צילום: מארק ברי

"לא נעשה יותר סרטים שאינם בתלת־ממד"

ג'ון לנדאו סבור כי "זה בדיוק כמו שלא נעשה סרטים בשחור־לבן. אנחנו יודעים עד כמה אנשים מצפים לתלת־ממד שעשוי היטב, ובעינינו זה ממש לא גימיק: זה חלון לעולם"

11.03.2010, 09:26 | מערכת כלכליסט

ג'יימס קמרון כתב את התסריט ל"אווטאר" ב־1995, אולם העבודה על הסרט נדחתה שוב ושוב, ורק ב־2005, עשר שנים מאוחר יותר, ניגשו קמרון ולנדאו לעבודה. הסיבה לכך היתה היעדר טכנולוגיה מספקת שתאפשר להוציא לפועל את החזון של קמרון, והיעדר תשתית תלת־ממד בבתי הקולנוע. במסגרת העבודה על הסרט פותחה במיוחד מערכת חיישנים המאפשרת להפוך הבעות פנים של שחקנים בשר ודם למידע דיגיטלי, ולהדביק אותם מאוחר יותר לדמויות אנימציה באופן זהה למקור. בנוסף, פותחה טכנולוגיה המאפשרת לשלב שחקנים חיים עם דמויות דיגיטליות, ולצלמם יחד בזמן אמת באופן משכנע.

מה הטכנולוגיה הקולנועית הבאה שתשנה הכל?

"יש פריצות דרך ויש צעדים קטנים יותר. רוב הסרטים אינם פורצים דרך טכנולוגית, אבל זה לא אומר שהצעדים פחות חשובים מפריצות דרך. במשך השנים, למשל, הסאונד עשה דרך ארוכה. אנחנו לא יושבים בקולנוע ואומרים 'הסאונד עשה פריצת דרך ענקית', אבל החוויה שלנו בקולנוע השתנתה בעקבות זאת. יש התפתחויות מדהימות גם כשאת לא יודעת להגיד את זה בבירור כמו המעבר לתלת־ממד. אני חושב שהחוויה הוויזואלית תשתפר".

במסגרת העבודה על הסרט פותחה במיוחד מערכת חיישנים המאפשרת להפוך הבעות פנים של שחקנים בשר ודם למידע דיגיטלי, ולהדביק אותם מאוחר יותר לדמויות אנימציה באופן זהה למקור במסגרת העבודה על הסרט פותחה במיוחד מערכת חיישנים המאפשרת להפוך הבעות פנים של שחקנים בשר ודם למידע דיגיטלי, ולהדביק אותם מאוחר יותר לדמויות אנימציה באופן זהה למקור במסגרת העבודה על הסרט פותחה במיוחד מערכת חיישנים המאפשרת להפוך הבעות פנים של שחקנים בשר ודם למידע דיגיטלי, ולהדביק אותם מאוחר יותר לדמויות אנימציה באופן זהה למקור

לא תעשו יותר סרטים בדו־ממד?

"ברור לנו שלעולם לא נעשה יותר סרטים שאינם 3D. זה בדיוק כמו שלא נעשה סרטים בשחור־לבן. אנחנו יודעים עד כמה אנשים מצפים לתלת־ממד שעשוי היטב, ובעינינו זה ממש לא גימיק: זה חלון לעולם, זו דרך חדשה לספר את הסיפור בצורה חווייתית".

עבדתם על הטכנולוגיה של "אווטאר" עשור, והבאים אחריכם ייהנו ממנה בעלויות נמוכות בהרבה. זה לא מתסכל?

"אנחנו לא מסתכלים על זה ככה. אין לנו סיבה לשמור את הטכנולוגיה לעצמנו. להפך, אנחנו רוצים לשתף במה שאנחנו עושים. ככל שיותר אנשים ישתמשו בכלים שלנו, הכלים ישתפרו, ואז הם יהיו טובים יותר עבורנו בפעם הבאה שנזדקק להם. עשינו פריצת דרך, ועכשיו אחרים יכולים לעלות שלבים".

יש לכם פרויקטים שהוקפאו מסיבות טכנולוגיות? איך אתם יודעים מתי כדאי לחכות ומתי כדאי להתאבד על משהו?

"צריך להבין שיש טכנולוגיות שעולות 100 אלף דולר לדקת מסך. זה עדיין חייב להצדיק את עצמו. אנחנו בודקים את התקציב, את העלילה, ועושים עם עצמנו בדיקה של עלות־תועלת. יש לנו פרויקט מ־2002 שנקרא "Brother Termite" - יופי של תסריט, אבל לסיפור שלו, כפי שאנחנו רואים את זה, אין מספיק יתרונות כרגע מבחינה טכנולוגית. אז כרגע, כשמסתכלים על הנתונים, אנחנו לא בנקודה שבה העלויות מצדיקות את ההפקה. אם העלויות של הטכנולוגיה יוזלו עם הזמן, נוכל לחזור לתוכניות המקוריות. בסופו של דבר, אף פרויקט אינו מוקפא לתמיד. גם "אווטאר" נכתב לפני 15 שנים והוקפא לעשר שנים עד שהתחלנו לעבוד עליו".

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות