אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרשנות: לטפל בבעיה ולא בסימפטום

פרשנות: לטפל בבעיה ולא בסימפטום

אסור שהתוכנית לסיוע לנזקקים תבוא במקום פתרון שיטתי שיפחית את הצורך של ילדים, קשישים ומובטלים להסתמך על אנשים טובים שהחליטו לפתוח בית תמחוי

11.03.2010, 15:15 | מיקי פלד

מילה טובה: בפעם הראשונה המדינה מבינה שישנה מצוקה קשה והחליטה לתקצב ב־22.5 מיליון שקל תוכנית תלת־שנתית שתסדיר את פעילות העמותות לחלוקת מזון.

אם התוכנית תופעל במהרה, אז כבר לקראת חגי תשרי נראה הקצאת מזון יעילה וצודקת יותר. התמונות של קשישים נדחפים בדרך לדלפקי החלוקה ייחסכו מאיתנו, והשמועות על נזקקים שאוספים תרומות ייפסקו.

מילה פחות טובה: התוכנית למעשה אומרת שהמדינה תהיה הסדרן של התור לחלוקת מזון. כלומר, אם כבר יש תור, אז לפחות שיהיה מסודר ויעיל. על המדינה לראות בביטחון תזונתי לכל תושב מטרה, גם אם הסיכוי שהתור לאוכל יחוסל לחלוטין הוא קלוש. אסור שהתוכנית תבוא במקום פתרון שיטתי שיפחית את הצורך של ילדים, קשישים ומובטלים להסתמך על אנשים טובים שהחליטו לפתוח בית תמחוי.

מה אפשר לעשות? בתוספת תקציב משמעותית אפשר להרחיב את מפעל ההזנה בבתי הספר, ולהחיל מע"מ דיפרנציאלי שיקטין את התשלום על מוצרי מזון בסיסיים.

בנוסף, יש לפעול להגדלת מעגל התעסוקה, העלאת השכר במשק (באמצעות הגברת הפיקוח על תנאי העבודה) ולהעלאת הקצבאות והנגישות אליהן.

זה אולי עולה יותר ואולי לא מקבלים לכך תקציבים שמנים מאמריקה, אבל זה הפתרון האמיתי היחיד שלא משפיל עשרות אלפי ישראלים מדי יום.

אסור שהתוכנית תבוא במקום פתרון שיטתי שיפחית את הצורך של ילדים, קשישים וסתם מובטלים להסתמך על אנשים טובים שהחליטו לפתוח בית תמחוי
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות