בארי טאף: "בטווח הארוך - על הסקטור הפרטי להתמודד עם שינויי שער חליפין"

"נקטנו בכמה וכמה פעולות בשוק המט"ח, שינינו את המדיניות בהתאם לצרכים – אבל בטווח הארוך הבנק המרכזי הוא לא השחקן החשוב בשוק הזה. בטווח הארוך, הסקטור הפרטי צריך ללמוד להתמודד עם שינויי שער חליפין בעולם. בהכרתי את הסקטור הזה אני בטוח שהוא יכול להתמודד בהצלחה" - כך אמר היום (ה') מנהל מחלקת השווקים בבנק ישראל, בארי טאף, בכנס בנק ישראל על המערכת הפיננסית בתל אביב.

לדברי טאף, "אחד ההישגים הגדולים ביותר של בנק ישראל במהלך המשבר היתה הגדלת יתרות המט"ח בזמן נוח – זה אחד הכלים החשובים שלנו להתמודד עם משבר עתידי".

טאף ציין, כי "לבנק ישראל היתה תרומה מיוחדת בהתמודדות עם המשבר מעצם היותנו בנק מרכזי. בעת משבר פיננסי, לבנק מרכזי יש כלים לפעול במהירות ובאפקטיביות כדי להגיב בזמן הנכון ובדרך הנכונה. רק הבנק המרכזי יכול להזרים נזילות מיידית במקום הנכון ובזמן הנכון ולפעול בשווקים הפיננסיים באופן יעיל".

טאף התייחס בדבריו לארבעה כלים ששימשו את בנק ישראל בהתמודדות עם המשבר הכלכלי: מנגנון הריבית, מדיניות הנזילות, הגדלת יתרות מט"ח ופעולות בשוק הפתוח (רכישת אג"ח).

ריבית: "הכלי העיקרי של בנק ישראל לניהול המדיניות המוניטרית הוא רמת הריבית במשק" אמר טאף. "מתחילת המשבר, קריסת ליהמן ברדרס בספטמבר 2008, בנק ישראל הוריד את הריבית עד לרמה מינימלית של 0.5%. באוגוסט 2009 נעשה שינוי דרמטי בכיוון של העלאה מדורגת של הריבית".

מדיניות נזילות: "ראינו סימנים ראשונים של משבר נזילות ונקטנו בפעולות דרמטיות, בין השאר כתוצאה משיתוף פעולה עם הבנקים. צמצמנו את הנפקות המק"מ, הפעלנו מכרזי Repo, הוספנו אפשרות לקחת הלוואות מבנק ישראל. עצם העובדה שהעמדנו מגוון כלים לרשות מערכת הבנקאות הרגיעה את השוק ונתנה סוג של רשת ביטחון שמנעה כניסה למשבר נזילות".

הגדלת יתרות מט"ח: "מאוגוסט 2009 הפסקנו את רכישות המט"ח הקבועות ואימצנו מדיניות מט"ח חדשה. אנחנו די גלויים, אנחנו לא לבד בתחום הזה, אבל אנחנו קצת בולטים בשוק מבחינת השקיפות שלנו".

לדברי טאף, "בבנק ישראל היינו חייבים, בעקבות המשבר, לתת תשומת לב לא רק ליציבות מחירים אלא גם יציבות פיננסית והצד הריאלי של המשק – תעסוקה וצמיחה. היינו צריכים להשתמש בכלים נוספים, פרט למנגנון הריבית: הרחבה כמותית של כמות הכסף במשק ושער החליפין. לא היתה לנו תוכנית-אב, אלא תגובות דינמיות במשבר מתגלגל. מקור ההתפתחויות היה בחו"ל והן היו בלתי צפויות. עם זאת, על פני זמן נקטנו בכמה פעולות שהיו להן מטרות משותפות והצלחנו לטפל במשבר".

קרנית פלוג: "דרושה הפחתה נוספת ברמת החוב הציבורי של ישראל"

"רמת החוב הציבורי של מדינת ישראל השתפרה ביחס למצב בעולם, אך נדרשת הפחתה נוספת. הכלל הפיסקלי שאומץ באחרונה בממשלה תומך בהמשך ההפחתה של החוב הציבורי" - כך אמרה היום (ה') מנהלת המחקר בבנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בכנס. נוסף על כך, פלוג העריכה כי יחס הלימות ההון הגבוה של הבנקים יאפשר להם להגדיל את האשראי שהם מעמידים למגזר העסקי.

פלוג העריכה כי "הגורם המרכזי שמעיב על היכולת של המשק הישראלי להתאושש מהמשבר במידה מהירה יותר הוא המצב במשק העולמי, שם עדיין יש אי-ודאות רבה – מה שמשליך על רמת היצוא הישראלי למדינות שונות בעולם. אחת השאלות היא באיזו מידה יוכלו המדיניות המפותחות לצמוח לאחר הסרת כלי ההרחבה המוניטרית והפיסקלית החריגים".

ד"ר פלוג ציינה כמה מקורות שהפכו את המשק הישראלי לעמיד במשבר הנוכחי יחסית למדינות אחרות: תנאי פתיחה טובים (חמש שנים של צמיחה שאפשרו אגירת "רזרבות"); מדיניות תקציבית אחראית שהביאה לירידת נטל החוב הציבורי; מערכת בנקאית שמרנית שמפוקחת באופן הדוק; היעדר בועה בתחום הנדל"ן; העודף במאזן התשלומים של מדינת ישראל; והעובדה ששיעור החיסכון של האזרח הישראלי הוא יחסית גבוה.