בדיקת "כלכליסט" - לידיעת עיריית רמה"ש: שלטי החוצות באיילון אינם חוקיים

נסיעה בנתיבי איילון בקטע הכביש בין מחלף קק"ל להרצליה מגלה מגדלי פרסומות גבוהים המקשטים את נוף השדות רחבי הידיים והפריחה האביבית. אולם בדיקת "כלכליסט" מגלה כי כמה מהשלטים מוצבים שם בניגוד לחוק. עיריית רמת השרון, שאחראית לאכיפת החוק, היא גם שמקבלת ארנונה על הצבת הפרסומות. מאחר שהרשות מתקשה לפקח על הנעשה בשטחה, נכנס לאחרונה לתמונה גם משרד הפנים, שאחראי לרשויות המקומיות. ל"כלכליסט" נודע כי המשרד בוחן בימים אלה את חוקיות הצבת השלטים במקום.

עיריית רמת השרון אינה הרשות היחידה שלא אוכפת את החוק כנדרש. לארגונים הירוקים שניהלו מאבק עיקש בעבר נגד הצבת השלטים בטענה בדבר הריסת הנוף נמאס מאוזלת היד של הרשויות המקומיות, שאמורות לפקח על כך. אולם הדוגמה של רמת השרון היא חריגה במיוחד. עדות לכך היא התגובה המפתיעה שהתקבלה במערכת "כלכליסט" מעיריית רמת השרון.

יצחק רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון | צילום: צביקה טישלר

התגובה נכתבה על ידי עו"ד גדיאל בלושטיין שמייצג את משרד הפרסום נור, שבבעלותו של משה נור — המשרד שהציב את השלטים במקום. מיותר לציין כי לבלושטיין אינטרס ברור להצבת השלטים, כמי שמייצג את חברת הפרסום. עיריית רמת השרון, מנגד, אמורה לפחות לנסות לשמור דווקא על העניין הציבורי הטהור ובעיקר על החוק. עצם הפנייה של העירייה לעורך הדין של חברת הפרסום למתן התגובה במקום שתספק הצדקה למעשיה באמצעות היועץ המשפטי שלה, מעוררת שאלות קשות לגבי אכיפתה את החוק.

מאבק בן שנתיים

עניין השילוט בדרכים בין־עירוניות עלה לכותרות לפני כשנתיים, כאשר הארגונים הירוקים ניהלו מאבק עיקש בעניין ואף עתרו לבית המשפט לעניינים מינהליים. החוק שנחקק בשנת 1964 אסר לחלוטין על הצבת שלטי החוצות בדרכים, אולם מרבית הרשויות התעלמו מהחוק, בעיקר משום שאותן פרסומות הכניסו לעירייה כספים. בית המשפט קיבל את טענת הארגונים הירוקים וקבע כי השלטים מוצבים בניגוד לחוק ויש להסירם.

ואכן, מרבית הרשויות הסירו את השילוט, בעיקר באזור תל אביב. הארגונים הירוקים שנאבקו נגד הצבת השלטים זכו אמנם בנקודות אך הפסידו בקרב מול הפוליטיקאים ובעלי עניין אחרים. כמה שבועות לאחר קבלת העתירה נכנסו הפוליטיקאים לתמונה בניסיון להפוך את השילוט לחוקי. חבר הכנסת לשעבר יורם מרציאנו (עבודה) וח"כ יואל חסון (קדימה) הגישו הצעה לשינוי החוק באוקטובר 2007.

"הם ניסו לשנות לחלוטין את החוק אך לא הצליחו, ולמעשה הוא שונה באופן כזה שאוסר את הצבת השילוט בכל הארץ למעט נתיבי איילון", מסביר אבי לוי מארגון פעולה ירוקה, שהגיש את העתירה לבית המשפט. "בכל מקום אחר זה מפגע נופי ובטיחותי ובנתיבי איילון זה אחרת". בעקבות הדיון בוועדות הכנסת אושרו באוגוסט 2009 התקנות המסדירות את השילוט — "תקנות הדרכים (שלטים בנתיבי איילון) התש"ע". "התקנות ברורות מאוד וקובעות במפורש כי לא ניתן להציב שלטים בשטחים פתוחים וחקלאיים", אומר לוי. "אבל תקנות אלה מתקבלות בזלזול מוחלט. בתל אביב איכשהו מנסים לאכוף את הנושא, אבל רמת השרון היא מקרה קיצוני".

"החתול שומר על השמנת"

מלבד אותן תקנות, כל מתן האישורים וההיתרים להצבת שילוט דרכים עבר מהוועדה המחוזית לוועדה המקומית. ועדה מקומית ברשות מקומית מורכבת מחברי מועצת העיר ובראשה עומד ראש העיר או נציג מטעמו, כך שלמעשה הוועדה הזו למעשה עושה את דברה של העירייה. "זה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת", אומר לוי. "הוועדה המקומית לא באמת מפקחת; האינטרס שלה הוא אותו אינטרס של חברות הפרסום, וזה לקבל יותר כסף".

ואכן, בדיון האחרון שקיימה ועדת הכלכלה בחוק, ביולי 2008, עלתה סוגיית האכיפה. בתשובה לשאלת יו"ר הוועדה טענה נציגת משרד המשפטים עו"ד דנה נויפלד כי הגורם שיאשר את מתן ההיתר להקמת השילוט יהיה "הרשות המקומית באישור הוועדה המקומית, זאת אומרת שאותו גורם שמחליט הוא גם אותו גורם שמאשר. אין שום הצדקה בחקיקה לגורם אחד שיחליט ואחר כך יאשר את החלטתו". בהמשך הוסיפה עו"ד נויפלד: "איפה יש עוד מקום בחקיקה שבו אותו הגורם שמחליט — מאשר את ההחלטה של עצמו?".

שלטי הפרסום באיילון | צילום: עמית שעל

סעיף 6 (1), הרלבנטי לעניין "שלט על גבי מתקן המיועד לשילוט בלבד", קובע כי היתר כזה לשילוט דרכים אסור אם ייעוד הקרקע אינו למגורים. מאחר שכמה מהשטחים שעליהם מוצבים השלטים הם חקלאיים - כך לפחות אומרים במשרד הפנים — מדובר למעשה בעבירה על החוק. יתרה מזאת, השלטים מותקנים על גבי מתקנים. לפי חוק הדרכים, מתקנים שכאלה מצריכים אישורים והיתרים. למבנים אלה אין היתרים. כלומר, המתקנים שעליהם פרוסות הפרסומות אינם מוצבים באופן חוקי, ולכן גם בסעיף זה נכשלה העירייה בפיקוח. ניסיונות חוזרים ונשנים להשיג את סגן ראש העירייה כדי שיסביר את הסוגיה לא צלחו.

"חוק גובר על תקנות"

עו"ד גדיאל בלושטיין זוקף את שינוי החוק לזכותו. "אני מכיר את הנושא מכל צד, הרי אני מייצג את מרבית חברות השלטים ואני שיניתי את החוק", אומר בלושטיין בשיחת טלפון. בלושטיין מסביר בתגובה כי הוא אינו מתייחס לתקנות אלא לחוק עצמו. "אנשים פשוט לא מכירים את החוק. יש הבדל לשוני בין הנוסח של החוק לנוסח של התקנות, ועל בסיס זה בנו תלי תלים של תיאוריות משפטיות משוללות יסוד", הוא אומר. "חוק גובר על תקנות. במדרג הנורמטיבי של מדינת ישראל יש חוק של כנסת; מה שכתוב בחוק זה קדוש וכל מה שכתוב בתקנות, גם אם ניתן לפרש את זה בצורה עקומה ובניגוד לחוק, פשוט לא תופס, אנשים לא קולטים את זה. החוק אומר דבר מאוד פשוט: רק אם שני הצדדים של הדרך הם חקלאיים או שטחים פתוחים לא ניתן להתקין שלט. מספיק שצד אחד אינו חקלאי, ואפשר להתקין שלטים בשני הצדדים. בשטח של רמת השרון כל הצד המערבי הוא לבנייה. זהו הצד הנגדי לשלטים, ולכן אפשר להתקין שם שלטים בלי בעיה".

בנוגע להיתר למבנה השילוט עצמו אומר עו"ד בלושטיין: "נור הגישה הכל לפי החוק. אני לא יודע למה הפורמליות לא הסתיימה. אני יודע שהוועדה לתכנון ובנייה אישרה את זה".

אתה יכול לשלוח לי היתר?

"הם לא הוציאו היתר אבל אישרו זאת בהחלטת ועדה", אומר בלושטיין. "אם את שואלת אם יש נייר שכתוב עליו היתר - לידיעתי אין נייר כזה".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "השטחים המדוברים - חלקם מיועדים לחקלאות, חלקם לבנייה ופיתוח, חלקם בתחום תוכניות מתאריות וחלקם באזור של תוכניות מפורטות. בהתאם לחוק, בסמכות הוועדה המקומית לתת היתר להצבת שילוט, לפקח על הצבת שילוט ולהטיל סנקציות. הנושא נבדק בימים אלה על ידי משרד הפנים".