אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סטיבן סתיו: "טרכטנברג צנטרליסט; משרד האוצר אטום" צילום: ענת זכאי

סטיבן סתיו: "טרכטנברג צנטרליסט; משרד האוצר אטום"

למנכ"ל הפורש של המועצה להשכלה גבוהה יש בטן מלאה: האוצר עיוור לצורכי המערכת, והיו"ר החדש פרופ' מנואל טרכטנברג מתעלם מהידע שצברו קודמיו. טרכטנברג בתגובה: "אני מאחל לסתיו הצלחה". האוצר: "סתיו נכשל בתפקידו"

15.03.2010, 06:57 | נעמה סיקולר

יותר מ־20 שנים מלווה רו"ח סטיבן סתיו את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. את המשרה הרמה ביותר שאליה הגיע - מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) - הוא עוזב כעת לאחר ארבע שנים, קצת לפני המצופה מבחינתו. בראיון פרישה מספר סתיו ל"כלכליסט" על האוצר "עיוור הצבעים", על ההתנהלות הסקטוריאלית של ראשי האוניברסיטאות ועל פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת כיום, "הצנטרליסט וחסר כישורי הניהול".

"נכנסתי בתקופה קשה"

טרכטנברג. "צנטרליסט וחסר כישורי ניהול", צילום: אלכס קולומויסקי טרכטנברג. "צנטרליסט וחסר כישורי ניהול" | צילום: אלכס קולומויסקי טרכטנברג. "צנטרליסט וחסר כישורי ניהול", צילום: אלכס קולומויסקי

סתיו הגיע למערכת כבר כסטודנט, בימים שבהם ות"ת, האחראית על יותר מ־6 מיליארד שקל המחולקים בשנה לאוניברסיטאות ולמכללות המתוקצבות, עוד פעלה מדירת חדר בירושלים. בהמשך, עזב לתפקידי חשבונאות, חזר לכהן כסמנכ"ל במל"ג ועזב שוב. באמצע 2006 מונה למנכ"ל לצד היו"ר פרופ' שלמה גרוסמן, שהתחיל אז כהונה שנייה. לימים, עם פרישתו של גרוסמן, מונה פרופ' מנואל טרכטנברג כמחליפו וסתיו מצא עצמו מחוץ לעשייה.

"נכנסתי לתפקיד לפני ארבע שנים בתקופה קשה מאוד", מספר סתיו. "מערכת ההשכלה הגבוהה סבלה מקיצוצים מהותיים, מספר אנשי הסגל הבכיר קטן, מספר הסטודנטים לכל איש סגל גדל ומנגנוני השיפוי בגין הפחתת שכר לימוד לא יושמו. המערכת נשחקה אבל הרצון בהשכלה רק גבר. מתוך המצוקה הזו נולדה ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה שקבעה כי יש צורך בתוספת של 2.5 מיליארד שקל, חצי מיליארד שקל ב־5 שנים. בפועל, הדו"ח לא אושר על ידי הממשלה, משרד האוצר לא היה מוכן להעביר לנו את הכסף ואת שנת הלימודים הקודמת לא יכולנו לפתוח".

למה האוצר סירב להעביר לכם את תוספת התקציב?

"האוצר היה מקובע או אטום, עיוור לצרכים או ליתר דיוק עיוור צבעים", אומר סתיו. "נאלצנו להגיע עד לראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט, שעל אף שלא ידע עדיין לאן יוביל המשבר הכלכלי אישר לנו 500 מיליון שקל - את הפעימה השנתית הראשונה".

התקציב הזה הוא מקור הגאווה של סתיו, אולם הוא גם מקור לאכזבה רבה, בעיקר כלפי יו"ר ות"ת החדש, טרכטנברג, שהשנה לא דאג לתוספת דומה. "יש לטרכטנברג סביבה אוהדת במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר. ולמרות זאת הכסף לא הגיע. במקום זאת, דווח על תוספת שהיא עדכון מחירים בלבד. טרכטנברג הצהיר שישיג 4 מיליארד שקל, ואם הוא יצליח זה יהיה מצוין. אבל בפועל אני לא רואה אותו משיג חצי מיליארד שקל, וכשיש לו סביבה כל כך תומכת בשדרת הניהול ושיפור במצב הכלכלי הייתי מצפה ליותר".

"לא הייתי שותף"

"טרכטנברג הגיע מהפוליטיקה", אומר סתיו. "הוא מסמן מטרות גדולות ואז מנסה להשיגן, לא תמיד בהליך מאוד מובנה. חשובים לו מאוד השקט התעשייתי ודעת הקהל".

וזו הסיבה לסיום תפקידך?

"כשטרכטנברג נכנס לתפקידו הוא רצה שינוי מהותי - טבולה רסה. הוא פעל לבדו מול האוצר ולא שיתף אותי בנעשה. הוא צנטרליסט עם ניסיון יחסית מועט בניהול, וכאסטרטגיה הוא אינו רוצה להגיע לעימות או התדיינות עם האוצר".

מה הוא מפספס?

"לדעת טרכטנברג כל הפגמים הם תולדה של ההנהלה הישנה, שלי ושל פרופ' גרוסמן. בדרך הוא מתעלם מהניסיון, מהידע, ממרקם היחסים. הוא מפספס את ההישגים הרבים שהיו לנו בתקופה שקדמה לו - המעבר לדיווח חשבונאי אחיד, שיפור מערכת היחסים עם מבקר המדינה ועוד".

הביקורת על האוצר והחשש שניסיונות הפיוס של יו"ר ות"ת החדש יכרסמו בעצמאות המערכת מאוד מטרידים את סתיו. "בחו"ל, אוניברסיטה בינונית מחזיקה בתקציב של כל מערכת ההשכלה אצלנו", אומר סתיו. "אך אצלנו מעדיפים שיקולים לטווח קצר. האוצר לא סומך עלינו. אני מסכים שנדרש פיקוח אבל יש גבול".

"תפיסה מוטעית"

רוני בר-און, צילום: אלכס קולומויסקי רוני בר-און | צילום: אלכס קולומויסקי רוני בר-און, צילום: אלכס קולומויסקי

"גם אם יש בעיות זה לא אומר שכל המערכת לא טובה. יש תפיסה מושרשת מוטעית כלפי המערכת, ואפילו היה שר אוצר (רוני בר־און - נ"ס) שלעג לחוקרים שמבלים בטיסות ואני נדהמתי. האם באמת צריך להסביר לשר אוצר מה החשיבות של נסיעות לחו"ל במסגרת מחקר אקדמי?".

במשרד האוצר תופסים את הביקורת של סתיו אחרת, ומפארים את שיתוף הפעולה החדש עם ראש המערכת שכל כך מדאיג את המנכ"ל היוצא. "סתיו נכשל בתפקידו", אמר דובר משרד האוצר בתגובה לפניית "כלכליסט". "על כך מעיד המצב החמור שאליו נקלעה מערכת ההשכלה הגבוהה, כפי שהתבטא בממצאיו החמורים של מבקר המדינה. כיום היחסים בין האוצר, ות"ת וור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות - נ"ס) מבוססים על שקיפות, אמון ושיתוף פעולה מקצועי שמתבטא בגיבוש תוכנית חומש חדשה, הסכם תקציבי לשנת הלימודים הנוכחית ותוכנית להשבת מדענים לישראל.

לשמחתנו, כיום בראש ות"ת עומדים מקבלי החלטות שאינם חוששים משינויי יסוד אמיצים ושאינם מסתתרים כקודמיהם מאחורי דרישות תקציביות בלבד".

מלחמות פנימיות

נושא נוסף שמטריד את סתיו ועשוי, לדבריו, להחליש את המערכת הוא המלחמות מבית בעיקר מול הנהגת האוניברסיטאות. "בור"ה לא תמיד מתנהלים בסולידריות אבל מכיוון שהוועד סקטוריאלי זה גם טבעי. לא תמיד מצליחים ראשי האוניברסיטאות לעמוד בפרץ ולא תמיד יש חפיפה מלאים בין כל הגופים. הם למשל לא הצליחו להוביל את הסגל שלהם לותר על שכר והתוצאה היא שהשכר גבוה מיכולת התקציב".

ומה בנושא שר החינוך גדעון סער?

"אני מתרשם מהיכולות שלו ומהסיוע שלו למניעת הקיצוץ הרוחבי בתקציב החינוך. אולם הוא רואה בות"ת ועדת משנה של מל"ג. לות"ת מקור סמכות נוסף והוא החלטת הממשלה שהאצילה לה סמכות של תקצוב ותכנון. אם נאמץ את גישתו סמכות ות"ת תהיה מוגבלת".

אחת המסקנות של ועדת שוחט היתה בנושא העלאת שכר הלימוד. מה דעתך בעניין?

"זו כבר החלטה פוליטית לדעתי. זו אחריות של הממשלה. אני חושב שאחד הפתרונות בעניין הזה יכול להיות העלאה של שכר הלימוד עם מנגנוני פיצוי או שיפוי על בסיס סוציו־אקונומי. בקוריאה ויפן, למשל, השוק הפרטי מממן את שכר הלימוד, וזו שאלה של אמנה חברתית".

אתה עוזב בתחושת החמצה? עם צביטה בלב?

"אף שאני קשור הרבה שנים למערכת, גם הרבה שנים הייתי בחוץ. לתפקיד המנכ"ל נכנסתי לאור בקשות רבות שהופנו אלי מתוך עניין ורצון לסייע. אני לא עוזב עם 'דם רע'. העזיבה מבטאת תחושה של חוסר הערכה מספיק לתרומה שלי לאורך שנים. עם זאת, מראש, תכננתי להישאר תקופה קצובה. אין לי מה לעשות במערכת שבה אני לא אפקטיבי. ההנהלה החדשה סבורה שגורם מהעבר פחות יכול לבצע שינויים מרחיקי לכת, וכנראה שגם מיציתי את עצמי מול האוצר ולא אוכל היום להביא למהלך נוסף של תוספת תקציב. ומכיוון שכל שינוי בסוף טומן בחובו יותר פוטנציאל חיובי מאשר נזק, הגיע הזמן לסיים את היחסים, בלי כעסים. כל מה שנותר לראות כעת זה אם ההבטחות החדשות של טרכטנברג ושל האוצר על שינוי ביחסים גם ייושמו או יישארו בגדר הצהרות".

"זה לא עסק מסחרי"

בסיכום הדברים אומר סתיו: "אני לא נביא זעם. אני מקווה שהמערכת תזכה למשאבים שישמשו לחיזוק תשתיות

ההוראה והמחקר. אני מקווה שיצרו מרכזי מחקר בעלי ערך ייחודי עם יתרון יחסי לישראל. אני חושב שיש לעודד את המוסדות להגיע להכנסות עצמיות תוך שימוש בתשתיות קיימות. אני לא אוהב את התחרות בין האוניברסיטאות; בסך הכל הן חיות מאותו תקציב וזה לא עסק מסחרי. אני חושב שצריך יותר אפיקי מעבר בין מוסדות, יותר בקרת איכות ותקציב ממוקד כי בסוף ברור לכולם שמערכת ההשכלה הגבוהה בישראל היא מקור גדול מאוד לגאווה".

פרופ' מנואל טרכטנברג מסר בתגובה: "אני מודה לסטיבן סתיו על פעילותו הענפה למען מערכת ההשכלה הגבוהה בשנות כהונתו כמנכ"ל ובתפקידים הנוספים, ומאחל לו הצלחה בהמשך דרכו".

פרופ' אהרון בן זאב, יו"ר ור"ה ונשיא אוניברסיטת חיפה, אמר בתגובה: "למרות התחרות המובנית בין האוניברסיטאות, יש תיאום ברמה מאוד גבוהה ביניהן. בפעילות ור"ה נשקלת רק טובת המערכת ומצטמצמים עד למינימום ההבדלים. כיום מתקיים שיתוף פעולה מלא בין כל הגורמים תחת הנהגתו של פרופ' טרכטנברג".

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
נדרש טיפול מערכתי לא נקודתי ובלי פוליטיקה
את בריחת המוחות לא יעצרו באמצעות שידול המוחות שכבר ברחו אלא דרך ההשקעה במוחות שעדיין נשארו. זה גובל בחוצפה ועלבון לסגל בכל מוסד שמכבד את עצמו. מיליארד שקל בשביל אקמול? הרי המערכת צריכה ניעור ושיקום דחוף! אם זה מה שיו"ר ות"ת החדש מתחיל בו אז האכזבה גדולה והעלבון צורב. זה בומבסטי ופוליטי. ולמה ולאן נעלם דו"ח שוחט? הדו"ח מצביע על בעיות מערכתיות ומציע דרכים לתיקון בראייה מערכתית ולא נקודתית. הביקורת של סתיו במקומה ובמל"ג ובאוניברסיטאות יודעים זאת. ההצלחה של יו"ר ות"ת החדש תלויה במידת הצלחתו ליישם את דו"ח שוחט ולזה מצפים באוניברסיטאות.
נעמי, סגל  |  16.03.10
8.
מרכזי מחקר
באירופה יש מרכזי מחקר הנתמכים ע"י הממשלה. מי שלא מתקבל לעבודה באוניברסיטה מגיע למרכזי מחקר. לא כבוד גדול אבל יש המון זמן למחקר. עומס ההוראה באוניברסיטה, הכולל הדרכת תלמידי מ.א. ודוקטורט, ופעילות אדמיניסטרטיבית של הסגל האקדמי מותירה זמן מצומצם למחקר.
יהודית  |  16.03.10
7.
לאיש אקדמיה: זה לא המל"ג זה האוצר וממשלות הבבונים
חמישה עשורים המל"ג תיפקד לטובת האקדמיה שתפסה מקום נכבד בעולם, עד שבאו ביבי וסרת החינוך לימור שהחליטו לקצץ לפרופסורים (לבן של פרופ' בנציון נתניהו יש חשבון פרטי עם הפרופסורים ששמו את אביו במקום הראוי לו (בשוליים). אחרי שביבי ולימור פתחו, ההמשך היה קל. עכשיו ביבי התעורר אחרי שהבין שהאקדמיה מייצרת לא רק פרופסורים שמאלניים עוכרי ישראל אלא גם מהנדסים לתעשיות הביטחוניות. כבר היום ישנן תעשיות ישראליות שהמהנדסים שלהן יושבים בהודו, כי ברמה הנוכחית הנפלטת לשוק, אפשר לקבל את אותה התוצרת ברבע מחיר. לידיעתך.
איש תעשייה אקדמאי  |  16.03.10
5.
מה אני אמורה להבין מכל זה?
המאבקים בצמרות לא מעניינים אותי, הם לא לטעמי ואין לי זמן לרדת לעומקם, אבל התכנית שמצריכה השקעה כל כך גבוהה בהחזרת יורדים מטרידה אותי. אולי אני צריכה לרדת לכמה שנים ואז יחזירו אותי עם כפית כסף בפה... נשמע לא רע. אני סבורה שהשקעה כאן היא שתחזיר מוחות בורחים. ומה נעשה עם דו"ח ועדת שוחט? ככל שאני יודעת הממשלה שהזמינה את הדו"ח לא דנה בו כלל.
ענת, דוקטורנטית  |  16.03.10
לכל התגובות