אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכלכלה הפלסטינית: פלונטר במזרח העיר צילום: יואב גלאי

הכלכלה הפלסטינית: פלונטר במזרח העיר

לשלטון הישראלי לא אכפת, ולשלטון הפלסטיני אסור להיכנס. התוצאה: חריגות בנייה וארגוני פשע

15.03.2010, 08:24 | דני רובינשטיין
שערוריות הבנייה והנדל"ן במזרח ירושלים הגיעו לאחרונה לממדים מבהילים. דו"ח של האו"ם (ארגון OCHA לנושאים הומניטריים) מגלה שקרוב ל־30% מהבתים הפלסטינים במזרח ירושלים נבנו תוך הפרת דרישות התכנון וייעוד הקרקע. בבתים אלה מתגוררים כ־60 אלף ערבים שמבחינה תיאורטית, לפחות, עלולים להפסיד את מקומות מגוריהם המיועדים להריסה. בפועל, הורסות הרשויות הישראליות רק חלק קטן מהמבנים הלא חוקיים. ב־2009, למשל, נהרסו כ־30 מבנים בלבד.

הדרך למצב האבסורדי במזרח העיר ארכה יותר מ־40 שנה. תחילה נבנו השכונות היהודיות במזרח העיר (המאכלסות כיום כ־200 אלף יהודים) ואילו לערבים לא ניתנו רישיונות בנייה. הערבים בנו אפוא שכונות חדשות מעבר לגבול העירוני, בעיקר בדרך לרמאללה - שם מחירי הקרקע נמוכים, אין ארנונה, רישיונות הבנייה ניתנו בקלות, כוח העבודה זול והסביבה ערבית.

ערביי העיר חזרו בגלל גדר ההפרדה

הקמת הרשות הפלסטינית, הפרדת ירושלים מהגדה ובניין החומה והגדרות שינו את התמונה ואילצו את ערביי ירושלים לחזור לתוך העיר, כדי לא להסתבך בעיכובים במחסומים, ובעיקר כדי להתרחק מסכנה של החרמת תעודת הזהות הכחולה.

על רקע זה חזרו עשרות אלפי פלסטינים לתוך ירושלים. צפיפות המגורים החמירה, וממדי הבנייה הלא חוקית גדלו. גם תנאי החיים בשכונות הערביות הידרדרו והשירותים העירוניים והממלכתיים הפכו עלובים יותר. איכות החיים של הפלסטינים המנותקים מסביבתם הטבעית - הערים רמאללה, בית לחם, אבו־דיס וכל הנפה הכפרית - הפכו ירודים וקשים מבעבר.

בדרך כלל הדרישה להרוס מבנים לא חוקיים של ערבים מושמעת מצדם של אנשי משרד הפנים ועיריית ירושלים ומקבלת גיבוי מצד מפלגות ימין בישראל. הפלסטינים, לעומת זאת, מתנגדים להריסות ומעוררים מהומות בכל פעם שמנסים ליישם את חוקי התכנון והבנייה.

אבל האמת היא שהבנייה הלא חוקית פוגעת יותר מכל בפלסטינים עצמם. השכונות הערביות נהפכות במהירות לג'ונגל של בנייה. אזורים שלמים הולכים ודומים לשכונות מצוקה בעולם השלישי. לשלטונות הישראליים לא כל כך אכפת מה קורה שם; לשלטון הפלסטיני אסור להיכנס לשם. התוצאה: הפקרות. כל דאלים גבר; שליטה גדלה והולכת של כנופיות, משפחתיות ברובן, המכתיבות אורחות חיים של ארגוני פשע.

"הבנייה הבלתי חוקית משחקת לידי היהודים"

"אין כמעט שכונה שראויה למגורים במזרח העיר", אומר עורך הדין אליאס חורי, שמעריך שמשפחות אליטה פלסטינית עוזבות את העיר בעיקר לרמאללה. "הבנייה הבלתי חוקית משחקת לידי היהודים", הוא אומר. לדבריו, ההנהגה הפלסטינית ציוותה על ערביי ירושלים להחרים את הבחירות לעירייה, אבל לא הציעה ולא נתנה חלופה.

ערביי העיר זקוקים בחיי היומיום לשירותים הישראליים: העירייה, משרדי הממשלה, בתי המשפט ומערכות החינוך והבריאות. החרמת הבחירות היתה ביטוי של מחאה, אבל בלי שהוצעה לערביי העיר שום אלטרנטיבה. המגרש נותר לכן פנוי לשליט הישראלי שיעשה במזרח ירושלים כרצונו. אליאס חורי מציע לרשות הפלסטינית להכין תוכניות מתאר לשכונות הערביות ללא קשר לתוכניות הישראליות, כדי לשפר את איכות החיים במזרח העיר. רבים במזרח העיר מסכימים בוודאי להצעות מסוג זה, אולם יישום הצעות כאלה במציאות הפוליטית המזרח־ירושלמית נראה בלתי אפשרי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות