האם האישה זכאית למחצית מהאופציות שהוענקו לבעל אחרי שהתגרשו?

בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן ניתן לאחרונה פסק דין בעל נגיעה ישירה לעוסקים בתחום ההון בכלל, ובעל השפעה מכרעת במיוחד עבור אלה שסיימו את הליכי הגירושים זה כבר. מדובר בתביעה שהגישה אשה נגד בעלה לשעבר, 15 שנה לאחר חתימת הסכם הגירושים וסידור גט פיטורין ביניהם.

בני הזוג נישאו ב־1984 והתגרשו ב־1995, לאחר שנחתם ביניהם הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין. ב־1996, כשנה לאחר הגירושים, קיבל הבעל, שכיהן כמנכ"ל בחברה ציבורית גדולה, אופציות ממעסיקתו, בהתאם לתוכנית אופציות שאושרה באסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה.

תרומה להצלחה בעבודה

בתביעה שהוגשה על ידי האשה היא עתרה להכרה בזכויותיה במחצית האופציות, אשר לטענתה הועלמו מידיעתה. לטענתה, גם אם פורמלית ניתנה ההחלטה בעניין תוכנית האופציות לאחר הגירושים, אין ספק כי להחלטה זו קדמו מהלכים עוד בתקופה שקדמה לכך, אשר הוסתרו ממנה.

עוד נטען על ידי האשה, כי האופציות התבססו על עבודתו של הבעל לשעבר במשך השנים שבהן היה נשוי לה, שנים שבהן היא תרמה תרומה רבה להצלחתו המקצועית. בנסיבות אלה מדובר, לטענתה, ברכוש משותף אשר נצבר במהלך החיים המשותפים, ולפיכך עומדת לה הזכות במחציתו.

הבעל, מנגד, עתר מלכתחילה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, ובה בעת דבק בעמדתו שעל פיה, במועד חתימת הסכם הגירושין, לא באה תוכנית האופציות לעולם, וכי בכל מקרה האופציות לא ניתנו לו כגמול על עבודתו בחברה בעבר, אלא כתמריץ לעבודה בעתיד.

לטענת הבעל, הוענקו לו האופציות כדי למנוע את עזיבתו באותה עת את החברה, וכדי לעודד אותו להמשיך ולעבוד בחברה ולהיות חלק מהצלחתה ארוכת הטווח. להוכחת טענותיו הוצגו על ידי הבעל, בין היתר, בפני בית המשפט פרוטוקולים מישיבות מועצת המנהלים של החברה, אישור רואי החשבון שלה ועדות מנהל הכספים שלה.

בפסק הדין קיבל בית המשפט באופן גורף את טענות הבעל, תוך שהוא דוחה על הסף את כל טענות האשה. בית המשפט קיבל את עמדת הבעל כי בעת הגירושים לא היה ידוע לו כי הוא אמור לקבל אופציות, וכי ההחלטה על מתן האופציות הועלתה מאוחר יותר, במועד שבו לא היו הצדדים נשואים. דגש מיוחד ניתן על ידי בית המשפט לדחיית טענת האשה כי האופציות ניתנו לבעל כתגמול על העבר, ולפיכך היא שותפה בגמול זה.

צבירה ברורה של זכויות

בית המשפט קבע כי זכויות אשר יש לבן זוג בנכסי קריירה, ואשר ניתן לזוקפן לזכות בן הזוג האחר, צריכות להיות כאלה שנצטברו באופן ברור במהלך הנישואים. האופציות, מנגד, אשר הנן זכויות הניתנות על ידי חברה לעובד לרכוש את מניות החברה במועדים נתונים ובמחירים קבועים, שונות מנכסי קריירה אחרים. בשונה מכושר השתכרות אשר נבנה ומתפתח במשך שנים, ואשר הוכר בפסיקה כנכס שהלכת השיתוף חלה לגביו ויש משמעות לאופן התפתחותו במהלך שנות הנישואים, הרי שבעניין אופציות לא ניתן להכליל ולקבוע באופן גורף כי הן ניתנות על סמך העבר.

בית המשפט קבע כי על התובעת היה להוכיח כי האופציות ניתנו לבעלה לשעבר בהתבסס על הישגיו בתקופת עבודתו בחברה בעבר ולא בהתבסס על העתיד, אולם נכשלה בכך.

בית המשפט הוסיף כי האופציות בענייננו אינן בגדר נכסי קריירה, מאחר שניתנו בשל אירועים שאירעו לאחר הגט. לאישה אין כל חלק בקבלתן ואין לה לפיכך הזכות למחציתן.

בית המשפט אף לא נמנע מלהעלות את התהייה, מחויבת המציאות, שעל פיה בהיגיון של התובעת היא תוכל לפנות לנתבע גם בעוד 50 שנה, כאשר יעבוד בחברה אחרת, ולהעלות את הטענה כי את הבסיס לידיעותיו רכש בהיותו נשוי לה.

בנסיבות אלו קבע בית המשפט חד־משמעית כי אין כל מקום להידרש לשאלת היקף תרומת התובעת להצלחתו המקצועית של הנתבע, כשלקביעות אלו התווספו אף הטעמים הנוגעים לשיהוי הרב בהגשת התביעה ולחוסר העקביות של התובעת, אשר העידו על חוסר תום לב מצדה ועל היעדר אמינותה. כל אלה הביאו לדחיית תביעתה של התובעת ולהותרת מלוא האופציות (ובגלגולן הנוכחי - התמורה המלאה שהתקבלה ממימושן של אותן אופציות) בידי הבעל לשעבר.

לפסק הדין שניתן במקרה זה יש חשיבות רבה בכל הנוגע לשאלת שיוך נכס כלכלי אשר מתקבל בידי בן זוג לכלל הרכוש המשותף, ובמקרה דנן להבחנה בין אופציות המהוות רכוש משותף לאלה אשר המחזיק בהן זכאי לראותן כקניינו הנפרד והבלעדי.

בית המשפט בחר במקרה דנן להציב גבולות ומבחנים ברורים לבדיקת מידת שיוכו של נכס או זכות כלכלית למסת הרכוש המשותף, ואגב כך לסווג באופן ברור וחד־משמעי את הזכות הכספית הכרוכה במתן אופציות לעובד במהלך שנות עבודתו.

חשיבות מיוחדת נודעת לפסק הדין דווקא בעת הנוכחית, כשניכרת מגמה הולכת וגוברת בפסיקת בית המשפט להרחבת הזכויות והנכסים שיאוזנו ויחולקו בין בני זוג בגירושים, ובמיוחד בכל הנוגע למטבע הלשון "נכסי קריירה", הרווח יותר מאי פעם.

פסק הדין מעמיד, ובצדק, סימני שאלה להנחות וקביעות אשר עשויות היו להיות ברורות ומוחלטות. תהיות זהות עלולות לעלות לגבי כל הטבה כספית או שוות ערך, המוענקת לבן זוג במסגרת עבודתו בסמוך לאחר הגירושים, ואשר לא זכתה לכל התייחסות במסגרת הסכם הגירושים.

הכותבת היא עורכת דין שייצגה את הבעל בתביעה. היא מתמחה בענייני משפחה וירושה, עוסקת בתחום המעמד האישי זה 27 שנה ובעלת משרד ורדה חקלאי - עו"ד ונוטריון